ומה ההבדלים בין הסוגים השונים?

כיום רוב ויטמיני D הנמכרים ברשתות השיווק מגיעים בצורת נוזל או כדורים וצרכנים רבים שנוטלים ויטמין D באופן קבוע מדווחים כי הערכים של הויטמין D בבדיקות הדם אינם עולים.

בדיוק על הצורך הזה עולה הטכנולוגיה הליפוזומאלית.  התהליך הליפוזומאלי יוצר מבנים כדוריים קטנים שהמעטפת החיצונית שלהם עשויה מאותו חומר גלם של התאים בגופנו.  

ברגע שנוטריינטים עוברים את התהליך הליפוזומאלי יכולת הספיגה שלהם עולה פי 5 .

העובדה שהויטמין מיוצר בטכנולוגיה ליפוזומאלית מאפשרת לקחת אותו בכל זמן, עם או בלי אוכל, ומכיוון שהמוצר מגיע בנוזל קל מאוד לטפטף אותו על אוכל או במרק או לבלוע ישירות, בנוסף לאפשרות להוסיף אותו למעט מים.

 

כיצד לבדוק שמדובר במוצר ליפוזומאלי אמיתי?

  • הרכב ליפוזומלי יציב – שילוב ספציפי וייחודי של phosphatidylcholine עם פוספוליפידים הינו חיוני להכלתו של כל אחד מהחומרים הפעילים בהרכב,
    זאת על מנת להבטיח את יצירתו של ליפוזום יציב, ללא שימוש בכימיקלים מלאכותיים כגון PEG (פוליאתילן גליקול).
  • חלקיק ממוזער אחיד – גודל הבועיות הוא גורם קריטי בקביעת זמן מחצית חיים (משך פעילותם) של ליפוזומים. בועיות חד-למלאריות קטנות (SUV) שקוטרן קטן מ- 100 ננומטר פעילות זמן רב יותר, ולכן הפוטנציאל הטיפולי שלהן גבוה יותר. גודל הבועיות משפיע גם על יעילות הפינוי של החומר המיותר מהגוף על ידי מערכת ה- RES. ליפוזומים קטנים (100 ננומטר ומטה) מסומנים כמטרה לחיסול (אופסוניזציה) לאט יותר ובשיעור פחות, דבר המסייע להארכת משך הפעילות.
  • שימוש בפוספוליפידים ו- phosphatidylcholine איכותיים, ממקורות שאינם מהונדסים גנטית.
  • חומרי גלם פעילים איכותיים
  • מחקרי זמינות ביולוגית
  • יציבות מוכחת

מהם ליפוזומים?

ליפוזומים הינם בועיות המורכבות מדו-שכבה פוספוליפידית אחת או יותר. הליפוזומים התגלו בשנות ה- 60 של המאה הקודמת על ידי הביו-פיסיקאי הבריטי, אלק בנגהם, ושימשו לראשונה כמודלים מלאכותיים של קרומי התא (ממברנות). הם אפשרו ליצור חיקוי של מערכות תאים פשוטות לצורך מחקר אמצעי שינוע, מנגנונים, מאפייני חדירה, כמו גם תהליכי הידבקות או מיזוג. תוך זמן קצר הוכרה חשיבותם של הליפוזומים כאמצעי מבטיח לנשיאת תרופות.

ליפוזומים בנויים מליפידים קוטביים המאופיינים במולקולות הנושאות בו זמנית מקבצים הידרופיליים (נקשרים למים) והידרופוביים (דוחי מים). במגע עם מים, ליפידים קוטביים מתגבשים לחלקיקים בתערובת הומוגנית ברובה (קולואיד), שבה חלקיקים אולטרא-מיקרוסקופיים של חומר אחד מפוזרים בחומר אחר. כפי שמתואר בתרשים 1, הראש ההידרופילי של הפוספוליפיד נמשך לכיוון תא המים, בעוד הזנב ההידרופובי מתרחק מהמים אל מרכז הבועית, ובעקבות כך נוצרות דו-שכבות.

המבנה הייחודי של ליפוזומים מאפשר להם ללכוד מולקולות מסיסות במים (כגון ויטמין C וויטמין B12) בליבה הפנימית שלהן, ומולקולות מסיסות בשומן (כגון כורכומין וקו-אנזים Q10) בין דו-השכבות ההידרופוביות. יכולת זו הפכה אותם למערכת נשיאה פופולרית בתעשיית התרופות ותוספי התזונה.

המאפיינים של הליפוזום משנים את הקינטיקה התרופתית (אופן השינוע) של המרכיב הפעיל בתרופה, תוך שיפור המסיסות, הזמינות הביולוגית והיציבות במבחנה ובגוף.