פולאט וחומצה פולית הן שתי נגזרות שונות של ויטמין B9 – ויטמין מסיס במים מקבוצת ויטמיני ה-B, שמצוי באופן טבעי במזונות מהטבע. פולאט הוא הצורה הטבעית והפעילה ביולוגית של הוויטמין, ואילו החומצה הפולית היא צורה סינתטית שלו. בשל המבנה הכימי השונה של כל אחת משתי הנגזרות, תהליך חילוף החומרים שהן עוברות בגופנו שונה, וכך גם זמינותן הביולוגית לגופנו – כאשר זמינות הפולאט גבוהה בהרבה מזו של החומצה הפולית.

לפולאט יש תפקידים קריטיים בתהליכים ביוכימיים בגוף הקשורים לייצור הדנ”א והרנ”א, בהם תהליכי המתילציה – אחד המנגנונים העיקריים של האפי-גנטיקה, שמתרחש במולקולות הדנ”א ומשפיע על ביטוי הגנים. לכן, הוא חיוני לייצור ולחלוקת התאים [1, 2]. חסר בו, או פגמים בתהליכים שהוא מעורב בהם, עלולים להוביל לאנמיה מגלובלסטית (חוסר דם שמקורו בהפרעה בייצור הדנ”א), עקב הפרעה בשכפול ובייצור כדוריות אדומות במח העצם, ולירידה בתאי מערכת החיסון ובטסיות הדם [3, 4]. הפולאט קריטי במיוחד בתקופת ההיריון, כשחלוקת התאים מהירה, ולהתפתחות התקינה של העובר, ומחסור בו עלול להוביל להתפתחות לא תקינה של המוח וחוט השידרה של העובר, למומים מולדים חמורים או אף למות העובר [5]. במקביל, נמצא שהוספת חומצה פולית/פולאט בתקופה שלפני ההיריון עשויה להפחית את הסיכון ללידה מוקדמת ולמומים מולדים [6, 7, 8, 9, 10], וכן את הסיכון המוגבר ל-ASD (הפרעות על רצף האוטיזם) שנגרם כתוצאה מחשיפה טרום לידתית לתרופות ולכימיקלים שונים [11, 12, 13]

בנוסף, הפולאט ממלא תפקיד מרכזי (ביחד עם ויטמין B12) בפירוק חומצת האמינו הומוציסטאין, שרמות גבוהות שלה נקשרו לתהליכי דלקת ולסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם [1, 14, 15], דמנציה ואלצהיימר [16, 17, 18], ונמצא שתוספי פולאט (ו-B12) מפחיתים את הסיכון לשבץ [19, 20], וכי קיים קשר הפוך בין רמות הפולאט לבין הסיכון למספר סוגי סרטן [21, 22]. רמות נמוכות מקושרות גם לדיכאון [23, 24, 25].

במטרה למנוע חסר בפולאט במהלך ההיריון ממליצות רשויות הבריאות לנשים בגיל הפוריות ובמהלך ההיריון וההנקה ליטול באופן קבוע חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם ליום [26, 27], ומדינות המערב אף מעשירות מזונות מעובדים, כגון קמחים ודגני בוקר, בחומצה פולית [1]. קבוצות נוספות שנמצאות בסיכון למחסור בפולאט וזקוקים לעתים קרובות להשלמה שלו הן אנשים הנושאים מוטציות בגנים הקשורים לתהליך חילוף החומרים של החומצה הפולית בגוף, או אנשים הסובלים מבעיות ספיגה בגלל מחלות מעי כמו קרוהן, קוליטיס וצליאק או בשל צריכת אלכוהול מרובה [1].

ואולם, בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שבשל הזמינות הביולוגית הנמוכה של החומצה הפולית הסינתטית, היא נוטה להצטבר במחזור הדם [28, 29, 30], הצטברות אשר מקושרת להשלכות בריאותיות שליליות, כולל מחלות אוטואימוניות וסרטן [31]. יתר על כן, אצל אחוז ניכר מהאוכלוסייה, בשל מוטציה גנטית באנזים מרכזי המעורב בתהליך חילוף החומרים של החומצה הפולית בגוף, הסיכון להצטברותה גבוה במיוחד [32].

לאור ממצאים אלה מדגישים כיום חוקרים רבים את החשיבות של שימוש בתוספים המבוססים על פולאט במקום על חומצה פולית, ונעשו ניסיונות לפתח תרכובות פולאט שיגבירו את הזמינות הביולוגית של הוויטמין. פורמולה חדשנית – הדור ה-4 של פולאט, מבטיחה מסיסות וזמינות ביולוגית גבוהה במיוחד, וגם יציבות גבוהה יותר מזו של תרכובות הפולאט.

מהם בדיוק ההבדלים בין החומצה הפולית הסינתטית לפולאט, מדוע תוספי פולאט יעילים ובטוחים יותר מחומצה פולית, ומהם היתרונות של נגזרת הפולאט מהדור ה-4 על פני הנגזרת הוותיקה?

חומצה פולית לעומת פולאט – מה ההבדל בין הנגזרות?

למרות ההבדלים המובהקים בין נגזרת החומצה פולית לנגזרת הפולאט, השמות שלהן משמשים לעתים קרובות לסירוגין, ואפילו בקרב אנשי המקצוע יש לעתים בלבול ביניהן.

מהו פולאט?

פולאט, שהתגלה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הוא הצורה הפעילה ביולוגית של ויטמין B9, שנמצאת באופן טבעי במזונות מהטבע – ירקות, פירות, דגנים, קטניות, חלמון ביצה, כבד ועוד. השם ‘פולאט’ נגזר מהמילה הלטינית “folium”, שפירושה עלה. ואכן, ירקות עליים הם בין המקורות התזונתיים הטובים ביותר של הוויטמין.

מרבית הפולאט התזונתי שאנו צורכים מומר במערכת העיכול שלנו, בתהליך אנזימטי המתרחש ברירית המעי, למתיל פולאט – (5-methyltetrahydrofolate או בקיצור 5-MTHF) – הנגזרת הפעילה ביולוגית של הוויטמין, שנכנסת למחזור הדם [33]

מהי חומצה פולית?

חומצה פולית היא צורה סינתטית של ויטמין B9. היא מכונה גם חומצה פטרוילמונוגלוטמית (pteroylmonoglutamic acid). נגזרת זו אינה קיימת בטבע, אלא מיוצרת באופן סינתטי בתהליכים תעשייתיים, והיא משמשת בתוספי תזונה, וכן כתוסף להעשרת מוצרי מזון מעובדים, כגון קמח, דגני בוקר, לחם מועשר ומיצי פירות. למעשה, מרבית תוספי התזונה מבוססים על חומצה פולית, שכן זוהי תרכובת זולה ויציבה.

החומצה הפולית שונה במבנה הכימי שלה מהנגזרת הטבעית – הפולאט, והיא איננה פעילה ביולוגית בגוף. כשאנו צורכים חומצה פולית, גופנו חייב להמירה תחילה למתיל-פולאט (5-MTHF) כדי שיוכל לנצל אותה. תהליך ההמרה, המערב אנזימים שונים, הינו מורכב ורב שלבי, ובשונה מהנגזרת הטבעית, רובו מתבצע בכבד [31]. הבעיה היא שתהליך זה הינו איטי, שכן לכבד יש יכולת מוגבלת להמיר את החומצה הפולית ל-5-MTHF, ולוקח לו זמן ממושך יותר לעשות זאת מאשר למערכת העיכול [31, 34]. כתוצאה מכך, ייתכן מצב שבו חומצה פולית שלא הומרה עדיין למתיל-פולאט (UFA), תגיע לזרם הדם ותצטבר בו.

ואכן, מחקרים זיהו במחזור הדם של אנשים הנוטלים תוספי חומצה פולית ו/או צורכים מזון המועשר בחומצה פולית רמות מוגברות של UFA [28, 29, 30]. זאת, אפילו כשהמינון היומי הנצרך קטן – 200-400 מיקרוגרם ליום, וברמות גבוהות במיוחד כשהמזון המועשר נצרך בנוסף לצריכת תוספי חומצה פולית [35]. מחקר שנערך בארצות הברית ב-2015 זיהה UFA כמעט בכל דגימות הדם מילדים ומבוגרים שניטלו במסגרת סקר לאומי לאחר העשרת הדגנים בחומצה פולית [36].

מדוע זה בעייתי?

מצב זה, של הצטברות החומצה הפולית במחזור הדם, מקושר להשלכות בריאותיות שליליות, שנבחנות בעשור האחרון על ידי הקהילה המדעית. אחת המרכזיות שבהן היא פגיעה בתגובה החיסונית של הגוף, שמתבטאת בין היתר, בהפחתת המספר והתפקוד של תאי הרג טבעיים (NK) (תאים במערכת החיסון שתפקידם העיקרי הוא חיסול תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים סרטניים), ובעלייה בביטוי של גנים של חלבונים דלקתיים כמו TNFA ו- IL8 [37, 38]. כמו כן, צריכה מוגברת של חומצה פולית והצטברותה במחזור הדם נקשרה גם לפגיעה ורעילות בכבד [39]. בנוסף, הוכח שנטילת חומצה פולית בכמות גדולה (מעל 1 מ”ג ביום) עלולה למסך את הביטויים של אנמיה הנגרמת כתוצאה מחסר בוויטמין B12, וכתוצאה מכך להוביל לבעיות נוירולוגיות וקוגנטיביות [40]. יתירה מכך, חוקרים אף מעלים חשש שצריכה מתמשכת של חומצה פולית עלולה להגדיל את הסיכון לצמיחת גידולים סרטניים [31, 40], שכן צריכה כזו עלולה להוביל לחשיפה מתמשכת לרמות מוגברות של UFA הן של תאים נורמליים והן של תאים טרום סרטניים [40]. ממצאים ממחקרים מבוקרים ואקראיים [41, 42], וכן ממחקרים תצפיתיים [43, 44] הצביעו על עלייה בסיכון להישנות או להתפתחות של גידולים סרטניים, כמו סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית, בעקבות תיסוף בחומצה פולית. אחד המנגנונים המשוערים הוא ההפחתה של תגובת תאי ההרג הטבעיים לתאים סרטניים כתוצאה מהצטברות החומצה הפולית בדם. מנגנון נוסף שהוצע הוא שרמות גבוהות של חומצה פולית בדם גורמות לתאים טרום סרטניים להתחלק בקצב מוגבר [31].

כאמור, אצל אחוז ניכר באוכלוסייה הסיכון להצטברות החומצה הפולית גבוה במיוחד [32]. זאת, מאחר שאנשים רבים נושאים מוטציה גנטית באנזים MTHFR, אשר משתתף בהמרת החומצה הפולית למתיל-פולאט. אצל אנשים עם מוטציה בגן האחראי לאנזים MTHFR, אנזים זה אינו פעיל בצורה מספקת, או אף אינו פעיל כלל. לכן, כשהם צורכים חומצה פולית – היא נוטה להצטבר בגופם ואינה הופכת לצורה הפעילה החיונית לתפקוד הרקמות. על פי פרויקט 1000 גנומים, כ-25% מאוכלוסיית העולם נשאית של אחת משתי המוטציות הגנטיות השכיחות ביותר ל-MTHFR – 677C>T, ו-25% נושאים את המוטציה השכיחה השנייה – 1298A>C [45].

כאמור, ממצאים אלה הובילו בשנים האחרונות חוקרים רבים להמליץ על שימוש בתוספים המבוססים על פולאט במקום על חומצה פולית.

נגזרת הדור ה-4 של הפולאט לעומת הנגזרת הוותיקה – מה ההבדל?

הגרסה הוותיקה של הפולאט, שאותה מכילים מותגי פולאט רבים כיום, מבוססת על פורמולה המשלבת מלח סידן של 5-MTHF (פורמולה שנקראת 5MTHF-Ca). או במלים אחרות – מלח סידן של מתיל-פולאט.

לעומת זאת, נגזרת הדור ה-4 מבוססת על פורמולה משופרת, המכילה רכיב פטנטי שנקרא ®Quatrefolic. רכיב זה משלב מלח גלוקוזאמין של 5-MTHF במקום מלח סידן. דהיינו – מלח גלוקוזאמין של מתיל-פולאט [46].

מלח גלוקוזאמין הוא תרכובת טבעית המיוצרת בגוף האדם ואשר נמצאת כמעט בכל הרקמות האנושיות. הגלוקוזאמין מורכב מגלוקוז ומחומצת האמינו גלוטמין, והוא חיוני לייצור גליקוזאמינוגלקינים (מולקולות המשמשות ליצירה ולתיקון סחוסים ורקמות אחרות בגוף). הוא נמצא למעשה בשימוש נרחב כתוסף תזונה במשך שנים רבות – לבדו או בשילוב עם מוצרים אחרים, כך שפרופיל הבטיחות שלו מוכר היטב. מאחר שהגלוקוזאמין נטול בעלי חיים ורכיכות, Quatrefolic מתאים גם לצמחונים [47].

מה הופך את נגזרת הדור ה-4 ליעילה במיוחד?

הגורמים מרכזיים הממלאים תפקיד חשוב בפיתוח תוספי פולאט זמינים ביולוגית הם יציבות ומסיסות. למעשה, בעיית היציבות של הנגזרת הטבעית של מתיל-פולאט השלטת בגופנו (5-MTHF) הייתה הסיבה שבשלה פותחה החומצה הפולית הסינתטית. בעוד שהמסיסות במים של 5-MTHF הינה גבוהה מאוד, הרי שהיציבות שלה מוגבלת, ומסיבה זו, פיתוח תוספי תזונה המבוססים עליה לא היה אפשרי [48]. כמענה לבעיה פותחה בתחילה הנגזרת הסינתטית, שהיא בעלת יציבות גבוהה – אם כי, כאמור, זמינות ביולוגית נמוכה הרבה יותר.

בהמשך, פיתוח פורמולת 5MTHF-Ca (מלח הסידן) איפשרה להשיג את שני העולמות – נגזרת מתיל-פולאט הפעילה וזמינה ביולוגית לגופנו, אך יציבה יותר ממנו כך שניתן להשתמש בה בתוספי תזונה (48). עם זאת, נגזרת מלח הסידן מאופיינת במסיסות לא מאוד טובה במים [46].

במטרה לשפר את המסיסות והיציבות פותחה נגזרת הדור ה-4 – Quatrefolic, תוך שימוש במלח גלוקוזאמין. מחקרים שבחנו את פעילות הפורמולה ואת זמינותה הביולוגית מצאו שהיא גם יציבה מאוד וגם בעלת מסיסות גבוהה במים, כאשר מלח הגלוקוזאמין, המשמש כנשא, מאפשר לפולאט לחצות את מחסום הקיבה ולהיספג ברירית המעי הדק. לכן, הפורמולה מספקת פולאט הזמין מידית לגוף – שעוקף למעשה את בעיית המוטציות ב-MTHFR [46, 48, 49, 34].

מחקרים בבעלי חיים ומחקרים קליניים בבני אדם הראו שהיא אכן זמינה ביולוגית – כשחלקם אף הראו שהזמינות גבוהה אף יותר מזו של מלח הסידן. כך לדוגמה, מחקר שנערך בחולדות השווה בין הזמינות הביולוגית של Quatrefolic עם פורמולת מלח הסידן ועם חומצה פולית [50]. החולדות חולקו לשלוש קבוצות, כשאחת מהן קיבלה חומצה פולית, השנייה מלח סידן, והשלישית Quatrefolic במינון זהה. החוקרים מצאו שריכוז הפולאט בפלזמה של החיות שקיבלו את פורמולת Quatrefolic הייתה גבוהה פי 3.1 מזו של הקבוצה שקיבלה את החומצה הפולית, ופי 1.8 מזה של הקבוצה שקיבלה את מלח הסידן. כמו כן, הזמינות הביולוגית של פורמולת Quatrefolic הייתה גבוהה פי 9.7 מזו של החומצה הפולית, ופי 1.12 (כ-10%) יותר מזו של פורמולת מלח הסידן. הם הסיקו שהזמינות הביולוגית של Quatrefolic גבוהה משמעותית יותר הן מזו של החומצה הפולית והן מזו של פורמולת מלח הסידן. לדבריהם, הסיבה לכך נעוצה במסיסות הגבוהה יותר של מלח הגלוקוזאמין במים, כך שהפולאט נספג טוב יותר ברירית המעי.

ממצאים דומים עלו גם במחקרים קליניים. כך למשל, במחקר שבו קיבלו אנשים עם יתר לחץ דם תוסף של פורמולת מלח הסידן במינון של 400 מיקרוגרם במשך חודשיים, לעומת פורמולת מלח גלוקוזאמין, נמצא שמלח הגלוקוזאמין היה יעיל יותר בהפחתת רמות ההומציטסאין מאשר החומצה הפולית [51].

מחקרים בנשים הרות – קליניים ותצפיתיים, הצביעו אף הם על יעילות גבוהה של ה- Quatrefolic. כך, נמצא שמתן תוסף שלו לנשים הרות עד השבוע ה-24 להיריון היה יעיל יותר בהעלאת רמות הפולאט בדם לעומת אותו מינון של חומצה פולית [52]. ומחקר נוסף הראה גם שריכוזי הפולאט בתאי האדם האדומים עלו יותר לאחר נטילת תוסף Quatrefolic, בהשוואה לחומצה פולית, במשך 12-24 שבועות [53]. במחקר תצפיתי עקבו חוקרים אחרי 7 זוגות עם יותר מחמש הפלות שקיבלו בעבר, ללא הועיל, חומצה פולית במטרה למנוע הפלות. בחמישה מהזוגות – שני בני הזוג נשאו את המוטציה העיקרית לאנזים MTHFR (C677T). לאחר שהנשים קיבלו במשך ארבעה חודשים 400 מיקרוגרם ליום של Quatrefolic- שש מהן הרו, כשלאורך המעקב שלוש מהן ילדו, שתיים היו בשבועות 16 ו-25, והשישית הייתה בתחילת ההיריון [54].

בנוסף ליעילותה הגבוהה, נמצא שפורמולת מלח הגלוקוזאמין גם בטוחה יותר לשימוש, שכן היא זמינה לשימוש ישיר על ידי התאים, ולכן לא מובילה להצטברות של חומצה פולית במחזור אדם, או למיסוך אנמיה מחוסר ב-B12 [34].

אנו גאים להשיק את הפורמולה החדשה המבוססת על Quatrefolic הפטנטי, שמייצג את הדור הרביעי של פולאט. התוסף הוא בעל אישור בטיחות GRAS (חומרים הנחשבים כבטוחים – Generally Recognized as Safe).

מקורות:

1. US National Institutes of Health. (2021). Folate – Fact Sheet for Health Professionals. Office of Dietary Supplements. http://ods.od.nih.gov/factsheets/folate/
2. Crider, K.S., Yang, T.P., Berry, R.J., & Bailey, L.B. (2012). Folate and DNA Methylation: A Review of Molecular Mechanisms and the Evidence for Folate’s Role. Adv Nutr, 3(1): 21–38. doi: 10.3945/an.111.000992. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3262611/
3. Socha, D.S., DeSouza, S.I., Flagg, A., Sekeres, M., & Rogers, H.J. (2020). Severe megaloblastic anemia: vitamin deficiency and other causes. Cleve Clin J Med, 87(3):153–164. doi:10.3949/ccjm.87a.19072 https://www.ccjm.org/content/87/3/153
4. Carmel R. Folic acid. In: Shils M, Shike M, Ross A, Caballero B, Cousins RJ, eds. Modern Nutrition in Health and Disease. 11th ed. Baltimore, MD: Lippincott Williams & Wilkins; 2005:470-81. https://pure.johnshopkins.edu/en/publications/modern-nutrition-in-health-and-disease-eleventh-edition
5. Crider, K.S., Bailey, L.B., & Berry, R.J. (2011). Folic acid food fortification-its history, effect, concerns, and future directions. Nutrients, 3(3):370-84. doi: 10.3390/nu3030370. Epub 2011 Mar 15. PMID: 22254102; https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3257747/
6. Smithells, R.W., Nevin, N.C., Seller, M.J., Sheppard, S., Harris, R., Read, A.P., Fielding, D.W., Walker, S., Schorah, C.J., & Wild, J. (1983). Further experience of vitamin supplementation for prevention of neural tube defect recurrences. Lancet, 7;1(8332):1027-31. doi: 10.1016/s0140-6736(83)92654-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6133069/
7. Sutton, M., Daly, L.E., & Kirke, P.N. (2008). Survival and disability in a cohort of neural tube defect births in Dublin, Ireland. Birth Defects Res A Clin Mol Teratol, 82(10):701-9. doi: 10.1002/bdra.20498. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18803309
8. Hibbard, B.M., Hibbard, E.D., & Jeffcoate, T.N. (1965). Folic acid and reproduction. Acta Obstet Gynecol Scand, 44(3):375-400. doi: 10.3109/00016346509155874. PMID: 5863074. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/5863074
9. MRC Vitamin Study Research Group. (1991). Prevention of neural tube defects: results of the Medical Research Council Vitamin Study. Lancet, 20;338(8760):131-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1677062
10. Liu, S., Joseph, K.S., Luo, W., León, J.A., Lisonkova, S., Van den Hof, M., Evans, J., Lim, K., Little, J., Sauve, R., Kramer, M.S. Canadian Perinatal Surveillance System (Public Health Agency of Canada). (2016). Effect of Folic Acid Food Fortification in Canada on Congenital Heart Disease Subtypes. Circulation, 30;134(9):647-55. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.116.022126. PMID: 27572879; PMCID: PMC4998126. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27572879/
11. Suren, P., Roth, C., Bresnahan, M. et al. (2013). Association between maternal use of folic acid supplements and risk of autism spectrum disorders in children. JAMA, 309:570-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23403681/
12. Schmidt, R.J., Tancredi, D.J., Ozonoff, S., et al. (2012). Maternal periconceptional folic acid intake and risk of autism spectrum disorders and developmental delay in the CHARGE (CHildhood Autism Risks from Genetics and Environment) case-control study. Am J Clin Nutr, 96:80-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22648721/
13. Levine, S.Z., Kodesh, A., Viktorin, A., et al. (2018). Association of maternal use of folic acid and multivitamin supplements in the periods before and during pregnancy with the risk of autism spectrum disorder in offspring. JAMA Psychiatry, 75:176-84. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29299606/
14. Ganguly, P., & Alam, S.F. (2015). Role of homocysteine in the development of cardiovascular disease. Nutr J, 14:6. doi: 10.1186/1475-2891-14-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4326479/
15. Baszczuk, A., & Kopczyński, Z. (2014). Hyperhomocysteinemia in patients with cardiovascular disease. Advances in Hygiene and Experimental Medicine, 68:579-589. https://doi.org/10.5604/17322693.1102340.
16. Ho, R.C., Cheung, M.W., Fu, E., Win, H.H., Zaw, M.H., Ng, A., & Mak, A. (2011). Is high homocysteine level a risk factor for cognitive decline in elderly? A systematic review, meta-analysis, and meta-regression. Am J Geriatr Psychiatry, 19(7):607-17. doi: 10.1097/JGP.0b013e3181f17eed. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21705865/
17. Kim, S., Choi, B.Y., Nam, J.H., Kim, M.K., Oh, D.H., & Yang, Y.J. (2019). Cognitive impairment is associated with elevated serum homocysteine levels among older adults. Eur J Nutr, 58(1):399-408. doi: 10.1007/s00394-017-1604-y. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29322314/
18. Seshadri, S., Beiser, A., Selhub, J., Jacques, P.F., Rosenberg, I.H., D’Agostino, R.B., Wilson, P.W., Wolf, P.A. (2002). Plasma homocysteine as a risk factor for dementia and Alzheimer’s disease. N Engl J Med, 346(7):476-83. doi: 10.1056/NEJMoa011613. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11844848/
19. Huo, Y., Qin, X., Wang, J., Sun, N., Zeng, Q., Xu, X., Liu, L., Xu, X., & Wang, X. (2012). Efficacy of folic acid supplementation in stroke prevention: new insight from a meta-analysis. Int J Clin Pract, 66(6):544-51. doi: 10.1111/j.1742-1241.2012.02929.x. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22607506/
20. Jenkins, D.J.A., Spence, J.D., Giovannucci, E.L., Kim, Y.I., Josse, R., Vieth, R., Blanco, Mejia. S., Viguiliouk, E., Nishi, S., Sahye-Pudaruth, S., Paquette, M., Patel, D., Mitchell, S., Kavanagh, M., Tsirakis, T., Bachiri, L., Maran, A., Umatheva, N., McKay, T., Trinidad, G., Bernstein, D., Chowdhury, A., Correa-Betanzo, J., Del Principe, G., Hajizadeh, A., Jayaraman, R., Jenkins, A., Jenkins, W., Kalaichandran, R., Kirupaharan, G., Manisekaran, P., Qutta, T., Shahid, R., Silver, A., Villegas, C., White, J., Kendall, C.W.C., Pichika, S.C., Sievenpiper, J.L. (2018). Supplemental Vitamins and Minerals for CVD Prevention and Treatment. J Am Coll Cardiol, 5;71(22):2570-2584. doi: 10.1016/j.jacc.2018.04.020. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29852980/
21. Bailey, L.B., Stover, P.J., McNulty, H., et al. (2015). Biomarkers of nutrition for development-folate review. J Nutr, 145:1636S-80S. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26451605/
22. He ,H., & Shui, B. (2014). Folate intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis of epidemiological studies. Int J Food Sci Nutr, 65:286-92. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24328495/
23. Huang, X., Fan, Y., Han, X., et al. (2018). Association between serum vitamin levels and depression in U.S. adults 20 years or older based on National Health and Nutrition Examination Survey 2005-2006. Int J Environ Res Public Health, 15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29890739/
24. Gougeon ,L., Payette, H., Morais, J.A., et al. (2016). Intakes of folate, vitamin B6 and B12 and risk of depression in community-dwelling older adults: the Quebec Longitudinal Study on Nutrition and Aging. Eur J Clin Nutr, 70:380-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26648330/
25. Morris ,M.S., Fava, M., Jacques, P.F., et al. (2003). Depression and folate status in the US population. Psychother Psychosom, 72:80-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12601225/
26. Centers for Disease Control and Prevention. Folic acid 2012.
27. US Preventive Services Task Force; Bibbins-Domingo, K., Grossman, D.C., Curry, S.J., Davidson, K.W., Epling, J.W. Jr, García, F.A., Kemper, A.R., Krist, A.H., Kurth, A.E., Landefeld, C.S., Mangione, C.M., Phillips, W.R., Phipps, M.G., Pignone, M.P., Silverstein, M., Tseng, & C.W. (2017). Folic Acid Supplementation for the Prevention of Neural Tube Defects: US Preventive Services Task Force Recommendation Statement. JAMA, 10;317(2):183-189. doi: 10.1001/jama.2016.19438. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28097362/
28. Obeid, R., Kirsch, S.H., Dilmann, S., Klein, C., Eckert, R., Geisel, J., & Herrmann, W. (2015). Folic acid causes higher prevalence of detectable unmetabolized folic acid in serum than B-complex: a randomized trial. Eur J Nutr, 55(3):1021-8. doi: 10.1007/s00394-015-0916-z. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25943647
29. Plumptre ,L., Masih, S.P., Ly, A., Aufreiter, S., Sohn, K.J., Croxford, R., Lausman, A,Y., Berger, H., O’Connor, D.L., Kim, Y.I. (2015). High concentrations of folate and unmetabolized folic acid in a cohort of pregnant Canadian women and umbilical cord blood. Am J Clin Nutr. 2015, 102(4):848-57. doi: 10.3945/ajcn.115.110783. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26269367
30. Sweeney, M.R., Staines, A., Daly, L. et al. (2009). Persistent circulating unmetabolised folic acid in a setting of liberal voluntary folic acid fortification. Implications for further mandatory fortification?. BMC Public Health 9, 295. https://doi.org/10.1186/1471-2458-9-295 https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2458-9-295
31. Patel, K., & Sobczyńska-Malefora, A. (2017). The adverse effects of an excessive folic acid intake. Eur J Clin Nutr, 71, 159–163. https://doi.org/10.1038/ejcn.2016.194 https://www.nature.com/articles/ejcn2016194
32. Krishnaveni, G.V., Veena, S.R., Karat, S.C., & Yajnik, C.S., Fall, C.H. (2014). Association between maternal folate concentrations during pregnancy and insulin resistance in Indian children. Diabetologia, 7(1):110-21. doi: 10.1007/s00125-013-3086-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24162586/
33. Alpers, D.H. (2016). Absorption and blood/cellular transport of folate and cobalamin: Pharmacokinetic and physiological considerations. Biochimie, 126:52-6. doi: 10.1016/j.biochi.2015.11.006. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4867132/
34. Carboni, L. (2022). Active Folate Versus Folic Acid: The Role of 5-MTHF (Methylfolate) in Human Health. Integr Med (Encinitas), 21(3):36-41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9380836/
35. Bailey, S.W, Ayling, J.E. The Extremely Slow and Variable Activity of Dihydrofolate Reductase in Human Liver and its Implications for High Folic Acid Intake. Proc Natl Acad Sci USA. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2730961/
36. Pfeiffer, C.M., Sternberg, M.R., Fazili, Z., Yetley, E.A., Lacher, D.A., Bailey, R.L., Johnson, C.L. (2015). Unmetabolized folic acid is detected in nearly all serum samples from US children, adolescents, and adults. J Nutr, 145(3):520-31. doi: 10.3945/jn.114.201210. Epub 2014 Dec 10. PMID: 25733468; PMCID: PMC4336532. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4336532/
37. Troen, A.M., Mitchell, B., Sorensen, B., Wener, M.H., Johnston, A., Wood, B., Selhub, J., McTiernan, A., Yasui, Y., Oral, E., Potter, J.D., Ulrich, C.M. (2006). Unmetabolized folic acid in plasma is associated with reduced natural killer cell cytotoxicity among postmenopausal women. J Nutr, 136(1):189-94. doi: 10.1093/jn/136.1.189. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16365081/
38. Paniz, C., Bertinato, J.F., Lucena, M.R., De Carli, E., Amorim, P.M.D.S, Gomes, G.W., Palchetti, C.Z., Figueiredo, M.S., Pfeiffer, C.M., Fazili, Z., Green, R., Guerra-Shinohara, E.M. (2017). A Daily Dose of 5 mg Folic Acid for 90 Days Is Associated with Increased Serum Unmetabolized Folic Acid and Reduced Natural Killer Cell Cytotoxicity in Healthy Brazilian Adults. J Nutr, 147(9):1677-1685. doi: 10.3945/jn.117.247445. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28724658/
39. Christensen, K.E. Mikael, L.G. Leung, K.Y. Lévesque, N. Deng, L. Wu, Q. et al. (2015). High folic acid consumption leads to pseudo-MTHFR deficiency, altered lipid metabolism, and liver injury in mice Am. J. Clin. Nutr, 101:646-658. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0002916523273220?via%3Dihub
40. Sweeney, M.R., Staines, A., Daly, L., Traynor, A., Daly, S., Bailey, S.W., Alverson, P.B., Ayling, J.E., & Scott, J.M. (2009). Persistent circulating unmetabolised folic acid in a setting of liberal voluntary folic acid fortification. Implications for further mandatory fortification? BMC Public Health, 18;9:295. doi: 10.1186/1471-2458-9-295. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2734856/
41. Cole, B.F., Baron, J.A., Sandler, R.S., Haile, R.W., Ahnen, D.J., Bresalier, R.S., McKeown-Eyssen, G., Summers, R.W., Rothstein, R.I., Burke, C.A., Snover, D.C., Church, T.R., Allen, J.I., Robertson, D.J., Beck, G.J., Bond, J.H., Byers, T., Mandel, J.S., Mott, L.A., Pearson, L.H., Barry, E.L., Rees, J.R., Marcon, N., Saibil, F., Ueland, P.M., Greenberg, E.R.; Polyp Prevention Study Group. (2007). Folic acid for the prevention of colorectal adenomas: a randomized clinical trial. JAMA, 6;297(21):2351-9. doi: 10.1001/jama.297.21.2351. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17551129/
42. Figueiredo, J.C., Grau, M.V., Haile, R.W., Sandler, R.S., Summers, R.W., Bresalier, R.S., Burke, C.A., McKeown-Eyssen, G.E., Baron, J.A. (2009). Folic acid and risk of prostate cancer: results from a randomized clinical trial. J Natl Cancer Inst, 18;101(6):432-5. doi: 10.1093/jnci/djp019. Epub 2009 Mar 10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2657096/
43. Hirsch, S., Sanchez, H., Albala, C., de la Maza, M.P., Barrera, G., Leiva, L., Bunout, D. (2009). Colon cancer in Chile before and after the start of the flour fortification program with folic acid. Eur J Gastroenterol Hepatol, 21(4):436-9. doi: 10.1097/MEG.0b013e328306ccdb. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19190501/
44. Mason, J.B., Dickstein, A., Jacques, P.F., Haggarty, P., Selhub, J., Dallal, G., Rosenberg, I.H. (2007). A temporal association between folic acid fortification and an increase in colorectal cancer rates may be illuminating important biological principles: a hypothesis. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev, 16(7):1325-9. doi: 10.1158/1055-9965. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17626997/
45. 1000 Genomes Project Consortium; Auton, A., Brooks, L.D., Durbin, R.M., Garrison, E.P., Kang, H.M., Korbel, J.O., Marchini, J.L., McCarthy, S., McVean, G.A., Abecasis, G.R. (2015). A global reference for human genetic variation. Nature, 1;526(7571):68-74. doi: 10.1038/nature15393. PMID: 26432245; https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4750478/
46. Miraglia, N., Agostinetto, M., Bianchi, D., & Valoti, E. (2016). Enhanced oral bioavailability of a novel folate salt: comparison with folic acid and a calcium folate salt in a pharmacokinetic study in rats. Minerva Ginecol, 68(2):99–105. https://www.minervamedica.it/en/getfreepdf/SFRPWjJFbU5oTTJhNmYyZGxyQUlSbW1MNzFsQ0tNNytJVWN6R2xIZWRYOXRoRTRjMHhnTWQzS2FUaWNJYnBDSA%253D%253D/R09Y2016N02A0099.pdf
47. Quatrefolic®. https://quatrefolic.com/what-is-quatrefolic/
48. Pietrzik, K., Bailey, L., Shane, B. (2010). Folic acid and L-5-methyltetrahydrofolate: comparison of clinical pharmacokinetics and pharmacodynamics Clin Pharmacokinet, 49 (8): 535-548 https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2161831322003076#bib18
49. I.N. Kononova, I.N., Kareva, E.N., & Dobrokhotova, Yu.E. (2022). Fourth-generation folic acid active metabolite Quatrefolic® and micronized, microencapsulated iron Lipofer®: innovative approaches for iron and folic acid deficiencies in women (a review). Russian Journal of Woman and Child Health, 5(1):18-27. DOI:10.32364/2618-8430-2022-5-1-18-27 https://www.researchgate.net/profile/Anastasia-Zagarskikh/publication/359554525_HLA_class_II_alleles_in_couples_with_failed_ART_attempts/links/62c283be894d625717c56544/HLA-class-II-alleles-in-couples-with-failed-ART-attempts.pdf#page=20
50. Miraglia, N., Agostinetto, M., Bianchi, D., & Valoti, E. (2016). Enhanced oral bioavailability of a novel folate salt: comparison with folic acid and a calcium folate salt in a pharmacokinetic study in rats. Minerva Ginecol, 68(2):99–105. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27008238/
51. Mazza, A., Cicero, A.F., Ramazzina, E., et al. (2016). Nutraceutical approaches to homocysteine lowering in hypertensive subjects at low cardiovascular risk: a multicenter, randomized clinical trial. J Biol Regul Homeost Agents, 30(3):921-927. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27655522
52. Dell’Edera, D., Sarlo, F., Allegretti, A., et al. (2017). Prevention of neural tube defects and maternal gestational diabetes through the inositol supplementation: preliminary results. Eur Rev Med Pharmacol Sci, 21(14):3305-3311. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28770950
53. Lamers, Y., Prinz-Langenohl, R., Brämswig, S., & Pietrzik, K. (2006). Red blood cell folate concentrations increase more after supplementation with [6S]-5- methyltetrahydrofolate than with folic acid in women of childbearing age. Am J Clin Nutr, 84(1):156–161. DOI: 10.1093/ajcn/84.1.156. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16825690/
54. Servy, E., & Menezo, Y. (2017). The Methylene Tetrahydrofolate Reductase (MTHFR) isoform challenge. High doses of folic acid are not a suitable option compared to 5 Methyltetrahydrofolate treatment. Clin Obstet Gynecol Reprod Med, 3(6). doi:10.15761/COGRM.1000204 https://m.script-one.com/pdf/COGRM-3-204.pdf

ויטמין C הוא ויטמין נפוץ וניתן למצוא אותו במגוון גדול של מזונות מן הצומח, כגון פירות הדר, פירות טרופיים וירקות טריים כמו פלפלים, עגבניות, עלים ירוקים, ברוקולי, אפונה ועוד.
אולם כשהתזונה אינה במיטבה, כשהיא ברובה מתועשת ומעובדת, כשיש בעיות ספיגה, וגם בתקופות שלאחר ניתוחים, כשדרישות הגוף לויטמין C עולות – אם עקב חשיפה למזהמים סביבתיים ולעישון ואם עקב פעילות גופנית מאומצת או נטילת תרופות מסוימות – ניתן ליטול תוסף של ויטמין C.

כיום רבים בעולם, בקבוצות גילאים שונות, בוחרים לתגבר את תזונתם בתוסף של ויטמין C למטרה של שמירה על הבריאות הכללית, וזהו אחד מתוספי התזונה הנמכרים ביותר. זאת מפני שויטמין C ידוע כאנטי-אוקסידט עוצמתי, אשר משתתף בתהליכים רבים מאוד בגוף. כך למשל, הרבה נשים בגילאי 30 פלוס, בוחרות ליטול ויטמין C כ”תוסף ביוטי”, משום שהוא חיוני ליצירת הקולגן – החלבון השומר על אלסטיות העור וכנ”ל לגבי ספורטאים ואנשים העוסקים בפעילות גופנית בעצימות גבוהה. יש גם לא מעט אימהות שנוהגות לתת לילדיהם תוסף ויטמין C כשהם אינם צורכים מספיק פירות וירקות טריים בתזונה.

הבעייתיות הנפוצה בנטילת תוסף ויטמין C

בעוד שרבים בוחרים לתגבר את התזונה באמצעות תוסף ויטמין C, ישנם לא מעט אנשים שמתקשים בכך. הסיבה הנפוצה ביותר היא שויטמין C הוא חומצי ועל כן הוא עשוי לגרום לגירוי במערכת העיכול וכתוצאה מכך לתופעות לוואי כמו חוסר נוחות וכאבים בקיבה, בפרט אצל אנשים שכבר סובלים מחומציות יתר. במינונים גבוהים מאוד הוא אף עלול לגרום לשלשולים. וכמובן, ישנם גם כאלו שמתקשים בבליעה של טבליות וכדורים, מה גם שלעיתים זמן הפירוק שלהם במערכת העיכול ארוך בגלל חומרי הליכוד וההדבקה שהם מכילים.

ויטמין C ליפוזומלי של EcoSupp

הטכנולוגיה הליפוזומלית הינה טכנולוגיה מתקדמת בה נעשה שימוש במולקולות שומניות הנקראות ‘פוספוליפידים’, מהן בנויים קרומי התאים של גופינו. מולקולות אילו יוצרות בועיות מיקרוסקופיות החלולות במרכזן שנקראות – ליפוזומים.
הליפוזום מכיל במרכזו את חומר פעיל או נוטריינט כלשהו – במקרה זה ויטמין C, ובכך הוא מסייע להגן על רקמת הקיבה מפני חומציות יתר. כיוון שהליפוזום מורכב מהחומר ממנו עשויים קרומי התאים, הוא חודר את תאי הספיגה במעי בקלות ומעביר אליהם את תכולתם. כך מתקבל ויטמין C נוזלי, קל לנטילה, עדין לקיבה ובספיגה יעילה.

במחקר קליני (2016), שהשווה בין ספיגת ויטמין C ליפוזומלי לבין ויטמין C שאינו ליפוזומלי, נמצא כי נטילת הויטמין הליפוזומלי תרמה לריכוזים גבוהים יותר בדם של ויטמין C, לעומת הויטמין בתצורה שאינה ליפוזומלית.

יתרונות נוספים לויטמין C הליפוזומלי של EcoSupp:

1. הליפוזום מגן על מערכת העיכול מפני הגירוי האופייני לויטמין C ובכך מסייע במניעת תופעות הלוואי השונות.
2. הליפוזום מגן על הויטמין מפני התפרקות בחומציות הקיבה.
3. ויטמין C ליפוזומלי אינו חומצי ומתאים לנטילה גם במינונים גבוהים.
4. ללא סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
5. בטעם תפוזים עדין.
6. קל לנטילה לילדים ומבוגרים המתקשים בבליעת כדורים או טבליות.
7. בבקבוק זכוכית לשמירה על איכות המוצר.

מחקר שנערך בנושא ספיגת ויטמין C מלמד כי ככל שמינון הוויטמין גבוה יותר כך ספיגתו פחותה יותר. למעשה, מתוך 30 מ”ג יספגו כ-87%, מתוך 100 מ״ג יספגו כ-80%, מתוך 500 מ”ג יספגו 63%, מתוך 1250 מ״ג יספגו פחות מ-50%. ויטמין C ליפוזומלי מכיל 500 מ”ג ויטמין C בכל נטילה, מינון המאפשר ספיגה אופטימלית של הוויטמין.

הנחיות נטילה (מצורפת כוסית מידה על גבי הפקק):

• מינון מבוגרים – מגיל 3 ומעלה – 5 מ”ל, פעם ביום.
• מינון תינוקות וילדים – גיל שנה עד 3 שנים – 2.5 מ”ל, פעם ביום.
• ניתן לשתות ישירות או למהול במים/במיץ טבעי.

ניתן להעלות את המינון בהתאם להנחיות הגורם המטפל.

• מומלץ לנער בעדינות בטרם כל שימוש.
• ניתן לקחת לאחר האוכל או על קיבה ריקה.

הוראות אחסון: יש לשמור בקירור ולצרוך עד 8 שבועות מרגע הפתיחה.

מומלץ לרשום את תאריך הפתיחה על הבקבוק.

• שורש הכורכום מוכר ברחבי העולם זה אלפי שנים בזכות יתרונותיו הבריאותיים המרשימים. אולם החיסרון המשמעותי המגביל את ניצול היתרונות באופן אופטימלי הוא הבעייתיות בספיגת החומרים הפעילים ממערכת העיכול למחזור הדם (כלומר זמינותם הביולוגית נמוכה).
• LIPO TURMERIC הוא תוסף תזונה חדשני שפותח במיוחד כדי לתת מענה למגבלות אלה ולאפשר לנו לזכות בעושר התזונתי והבריאותי הגלום בשורש הכורכום.
• LIPO TURMERIC מבוסס על המיצוי השלם של שורש הכורכום המכיל ריכוז גבוה במיוחד של הרכיב הפעיל כורכומין, בשילוב עם מארג שלם של חומרים פעילים ורכיבים תזונתיים הנמצאים באופן טבעי בשורש. המיצוי מופק בשיטה מסורתית וללא שימוש בממסים סינתטיים.
• התוסף מיוצר בטכנולוגיות חדשניות מתקדמות: הטכנולוגיה הליפוזומלית בשילוב עם טכנולוגיית PNS פטנטית – שתיהן משפרות את הספיגה והזמינות הביולוגית של הרכיב הפעיל הנחקר כורכומין, פי 16.5 בהשוואה למיצוי כורכומין ללא הטכנולוגיות.

מהי זמינות ביולוגית?
טורמריק זה הכורכום החדש
POLAR NON-POLAR – מה זה אומר ומה הקשר למסיסות?
טורמריק ליפוזומלי
טורמריק ליפוזומלי בשילוב טכנולוגיית PNS
הנחיות נטילה ולמי זה מתאים
מחקרים

מהי הבעייתיות בספיגת רכיבי שורש הכורכום?

בצד יתרונותיו ופוטנציאל השפעותיו הביולוגיות המרשימות, החיסרון הידוע והמשמעותי המגביל אותנו מלנצל את מכלול יתרונותיו של שורש הכורכום, הוא זמינותו הביולוגית הנמוכה של הרכיב הפעיל העיקרי כורכומין (הרכיב בעל הפיגמנט המקנה לשורש את צבעו הכתום). הזמינות הביולוגית הנמוכה היא תוצאה של הבעייתיות בספיגת הכורכומין ממערכת העיכול למחזור הדם, כמו גם קצב התפרקותו המהיר במערכת העיכול.

מהי זמינות ביולוגית?

זמינות ביולוגית הוא מונח המתייחס לרמה של החומר הפעיל במחזור הדם. כאשר רכיב תזונתי כלשהו (כמו ויטמין למשל) מוחדר למחזור הדם דרך הוריד ע”י עירוי או זריקה, הזמינות הביולוגית שלו תהיה 100%. אך הזמינות הביולוגית לרוב פוחתת כאשר הרכיב ניטל בבליעה, בין אם בגלל בעיות בספיגה או בין אם בגלל התפרקות החומרים במערכת העיכול או בכבד.

לכן הזמינות הביולוגית של תוסף (או תרופה) מוגדרת כחלק היחסי של החומר הפעיל שהגיע לזרם הדם מבלי שעבר פירוק מוקדם. כדי לבדוק את הזמינות הביולוגית של רכיב מסוים נעשית השוואה בין הכמות שלו בדם לאחר מתן דרך הוריד, לעומת הכמות בדם לאחר צורת נטילה אחרת, כמו בליעה למשל.

כשמדובר ברכיב כורכומין, המשימה הראשונה שלו היא להיספג במערכת העיכול (כלומר לחדור את דופן המעי). משם הכורכומין יעבור בזרם הדם אל הכבד, ולאחר תהליך חילוף חומרים הוא יעבור מהכבד אל מחזור הדם הכללי, ומשם לרקמות הגוף השונות.

כבר בשלב הראשון במערכת העיכול, תהליכי פירוק וחילוף חומרים עשויים לגרום לאבדן חלק מהחומרים הפעילים טרם הגעתם למחזור הדם. בנוסף, סביבת המעי היא מיימית ולכן לרכיבים מסיסי שמן, כמו הכורכומין למשל, קשה להתמוסס ולהתנייד במעי, מה שהופך את ספיגתם במעי לבעייתית מאוד. אולם במידה והכורכומין לא יצליח לחדור את תאי האפיתל דרכם מתבצעת הספיגה במעי הדק, הוא יופרש דרך הצואה.

בבדיקות שונות אשר מדדו את רמת הזמינות הביולוגית של הכורכומין נמצא כי רק אחוז נמוך מאוד ממנו מגיע למחזור הדם. החומר הפעיל שאינו נספג מופרש מהגוף, כך שרק כמות קטנה ממנו תגיע לבסוף לרקמות. הסיבה המרכזית לבעיה זו היא שהכורכומין הוא חומר מסיס בשמן, לכן הוא אינו מתמוסס בקלות בסביבה המימית של מערכת העיכול ומתקשה לחדור דרך תאי האפיתל אל מחזור הדם.

כמו כן, קצב הפירוק של הכורכומין הוא מהיר מאוד, במיוחד בחשיפה לחומציות של מערכת העיכול ולאנזימי ציטוכרום P450 שבכבד (זוהי מערכת של אנזימים שאחראיים על תהליכי חילוף החומרים והפירוק של רכיבי תזונה, תוספים ותרופות שונים). גורמים אלה מזרזים את פינוי הכורכומין מהגוף, מובילים לרמות נמוכות של כורכומין בדם, וכפועל יוצא הזמינות הביולוגית של הכורכומין לרקמות הגוף היא נמוכה מאוד.

במהלך השנים פותחו שיטות שונות להגברת הספיגה והזמינות הביולוגית של הכורכומין, אך מרביתן הניבו תוצאות מוגבלות ולחלקן עשויות להיות תופעות במערכת העיכול.

מהו תוסף הכורכום ליפו-טורמריק (LIPO TURMERIC)?

ליפו-טורמריק (LIPO-TURMERIC) הוא שמו של תוסף תזונה המבוסס על המיצוי השלם של שורש הכורכום. הייחודיות שלו מבוססת על כך שהוא מכיל קומפלקס רחב של רכיבים תזונתיים טבעיים שמצויים בשורש הכורכום מלבד הכורכומין ושאר הכורכומינואידים (כגון סיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות, חלבונים ושמן אתרי). במחקר ספיגה (1) נמצא כי כשרכיבים תזונתיים אלו משולבים במארג יחד עם הכורכומין, הם תורמים לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של הכורכומין.

מהי טכנולוגית PNS?

זוהי טכנולוגיה פטנטית פורצת דרך (פטנט עולמי תלוי ועומד מס’ CHE/2013/3646) ששמה המלא הוא: POLAR NON-POLAR SANDWICH Technology. באמצעותה ניתן לרתום ביעילות את אותם רכיבים תזונתיים בשורש הכורכום, לשלבם במארג (משתית) יחד עם הכורכומין ובכך לשפר את הספיגה והזמינות הביולוגית שלו.

איך זה עובד?

כאמור, כאשר נוטלים כורכום או תוסף כורכומין בבליעה, החומר הפעיל כורכומין צריך לחדור את דופן המעי על מנת להיספג למחזור הדם. אולם בגלל שהכורכומין הוא מולקולה גדולה והידרופובית (שאינה מסיסה במים), הוא מתקשה להתמוסס ולהתנייד בסביבה המימית של מערכת העיכול ולחדור את תאי האפיתל במעי דרכם הוא אמור להיספג.

טכנולוגית PNS למעשה “אורזת” מולקולות בודדות של כורכומין בתוך מארג שלם של רכיבים הנמצאים באופן טבעי בשורש הכורכום השלם. מארג הרכיבים פועל כמעטפת לכורכומין שמגבירה את מסיסותו ויכולת ספיגתו במערכת העיכול.

בתחילה ממצים משורש הטורמריק שלושה חומרים:

1. כורכומינואידים
2. שמן אתרי
3. תמצית מי טורמריק – המכילה פחמימות (40%), סיבים (5%) וחלבון (2%). רכיבים אלה המצויים באופן טבעי בשורש הכורכום הינם מסיסים במים ולכן יכולים לחדור את דופן המעי ולהיספג. שלושת החומרים הללו משולבים יחד בטכנולוגית ה PNS- כאשר הכורכומין נותר מוגן במרכז המבנה לצורך שמירה על יציבותו ומניעת התפרקותו בסביבה החומצית של הקיבה.

בתמונה – “סנדוויץ’” של כורכומין (שאינו קוטבי ) ומשני צידיו המרכיבים הקוטביים אשר הופקו משורש הכורכום (באנגלית: טורמריק (Turmeric

POLAR NON-POLAR – מה זה אומר ומה הקשר למסיסות?

המילה POLAR מתארת קוטביות, או במילים אחרות, את חלוקת המטען החשמלי בין אטומים הנמצאים בקשר. כאשר רוצים לשפר את הספיגה של הכורכומין יש לקחת בחשבון את מידת הקוטביות שלו, משום שקוטביות משפיעה על יכולתם של חומרים להתמזג עם חומרים אחרים. למעשה, חומרים נוטים להתמזג בקלות יתרה עם חומרים אשר זהים להם ברמת הקוטביות, כך כאשר מולקולה קוטבית פוגשת במולקולה קוטבית אחרת הן יתחברו יחד, בעוד כאשר מולקולה קוטבית פוגשת במולקולה שאינה קוטבית, הן ידחו אחת את השנייה.

הדוגמה הידועה ביותר הממחישה את נושא הקוטביות היא מים ושמן. בעוד המים הם בעלי מטען חשמלי ומבנה קוטביים, שמן נושא מטען חשמלי ומבנה שאינם קוטביים, על כן מים ושמן דוחים אחד את השני וגם אם נערבב אותם יחד בכלי, לאחר זמן קצר נוכל לראות את ההפרדה בין החומרים. לעומת זאת, אם נערבב מים עם חומר קוטבי אחר כמו מיץ, נוכל לראות שהמים והמיץ מתמזגים יחד ויוצרים תרכובת אחידה. כך גם אם נערבב יחד חומרים שאינם קוטביים כמו שמן ובנזין, נוכל לראות שהם נטמעים אחד בשני ומתמזגים באופן מוחלט.
וזוהי גם הסיבה לבעיה הידועה בספיגת הכורכומין: בעוד שלדפנות המעי יש מבנה קוטבי, המבנה של הכורכומין אינו קוטבי ולכן רקמת המעי דוחה את הרכיב והוא מתקשה להיספג למחזור הדם.

באמצעות טכנולוגית PNS , הכורכומין נעטף בציפוי בעל מבנה קוטבי המסוגל לחדור ביעילות את דופן המעי, המורכב מחלבונים ופחמימות מסיסי מים שמוצו באופן טבעי משורש הכורכום.

במחקר שנערך בקרב 12 גברים בריאים בגילאים 18-45, בוצעה השוואה בין רמות הכורכומין בדם לאחר נטילה בבליעה של תמצית כורכום נוזלי (500 מ”ג כורכומין) בטכנולוגית PNS , לבין נטילה בבליעה של 500 מ”ג כורכומין בתוסף סטנדרטי (כלומר ללא טכנולוגיה לשיפור הספיגה). תוצאות המחקר הראו כי רמת הכורכומין בדם לאחר נטילת תמצית הכורכומין בטכנולוגיית PNS הייתה גבוהה פי 10 מרמת הכורכומין בדם לאחר נטילת התוסף שהכיל 95% כורכומין סטנדרטי. להלן גרף המדגים את תוצאות המחקר:

לסיכום, כורכומין נוזלי בטכנולוגית PNS במינון של 500 מ”ג ליום נמצא כבעל זמינות ביולוגית גבוהה פי 10 מכורכומין סטנדרטי באותו מינון נטילה.

סיכום יתרונות טכנולוגיית ה-PNS:

• שומרת על התכונות הטבעיות של הכורכומין
• תורמת ליציבות החומר הפעיל
• מאפשרת לכורכומין לחדור את דפנות המעי ולהיספג בתהליך פשוט של דיפוזיה (פעפוע)
• מאפשרת לשפר את הזמינות הביולוגית של הרכיב כורכומין

מה זה כורכום (טורמריק) ליפוזומלי?

הטכנולוגיה הליפוזומלית מהווה אמצעי נוסף המסייע לשפר את הספיגה של הכורכומין במערכת העיכול. מעטפת התאים מהווה שכבת הגנה המצפה את התא ותפקידה להפריד בין תוכנו של התא לבין הסביבה החיצונית. המרכיבים העיקריים מהם מורכבת מעטפת התא נקראים פוספוליפידים – שומנים בעלי ראש הידרופילי (אוהב מים) המסודרים בשכבות ומאפשרים מעבר סלקטיבי של חומרים פנימה אל התא והחוצה ממנו.

באמצעות הטכנולוגיה הליפוזומלית ניתן לעשות שימוש בפוספוליפידים כדי ליצור מבנים כדוריים הקרויים ליפוזומים, בעלי מבנה הדומה לזה של מעטפת התאים. הליפוזומים מכילים בתוכם את הכורכומין ומסייעים לו לעבור דרך מעטפת התא, להיספג בתאים ולעבור אל מחזור הדם.

הליפוזום – איך זה עובד?

כאשר ליפוזום פוגש בתא, המעטפת הפוספוליפידית שלו מתמזגת עם המעטפת הפוספוליפידית של התא. כיוון שהליפוזום חלול במרכזו, משתמשים בו להובלת חומרים פעילים לאורך צינור העיכול, עד ההגעה אל תאי הספיגה, כך שכאשר תתרחש ההתמזגות בין הליפוזום לתא, תוכנו של הליפוזום יחדור אל התא ובכך תתאפשר השלמת תהליך הספיגה.

יתרונות הכורכום הליפוזומלי

1. הליפוזום שומר על הכורכומין ומגן עלין מפני פירוק מוקדם במערכת העיכול.
2. כיוון שהליפוזום הוא דו-קוטבי (POLAR ו-NON POLAR) הוא מתנייד בקלות גם בסביבה מימית וכך מוביל באופן יעיל את הכורכומין אל היעד.
3. הליפוזום מסוגל לחדור בקלות את דופן התא ולהעביר לתוכו את הכורכומין ובכך הוא מסייע לשפר את ספיגתו. הכורכום ידוע בטעמו המר. מעטפת הליפוזום יוצרת מחיצה בין רכיבי הכורכום לבין קולטני הטעם ובכך מאפשרת חוויית נטילה נעימה וקלה של הכורכום.

כורכום (טורמריק) ליפוזומלי בשילוב טכנולוגיית PNS

השילוב בין טכנולוגית ה-PNS (עטיפת הכורכומין במארג של רכיבים משורש הכורכום), לבין הטכנולוגיה הליפוזומלית (בה הליפוזום משמש כנשא של החומרים הפעילים בשורש הכורכום כדי ולשפר את ספיגתם), הוא שילוב חסר תקדים המשפר את יעילות הספיגה של הכורכומין באופן מהותי.

במחקר נעשתה השוואה בין הזמינות הביולוגית של תוסף כורכומין ליפוזומלי לבין הזמינות הביולוגית של תוסף כורכומין סטנדרטי (ללא טכנולוגיה לשיפור הספיגה). ההשוואה נעשתה לאחר נטילת 5 מ”ל תמצית כורכום נוזלי-ליפוזומלי שהכילה 500 מ”ג כורכומין, לעומת נטילת תוסף כורכומין סטנדרטי (95% כורכומין במינון 500 מ”ג). תוצאות המחקר הדגימו זמינות ביולוגית משופרת פי כ-16.5 של הכורכומין הליפוזומלי בהשוואה לכורכומין הסטנדרטי.

מהן הנחיות הנטילה ולמי כדאי להימנע מתוספי כורכום?

LIPO TURMERIC מתאים לנשים וגברים, ילדים, בני נוער, בהנקה ולגיל השלישי.

המינון היומי המומלץ של LIPO TURMERIC הוא 5 מ”ל (250 מ”ג כורכומין). ניתן להעלות את מינון הנטילה ל- 10 מ”ל (500 מ”ג כורכומין ליום) על פי הצורך, אך לא מומלץ לעבור מינון זה.

מינון לילדים: מגיל שנה עד 3: 2.5 מ”ל (חצי כפית), פעם ביום (יש להיוועץ ברופא לפני השימוש).

סקירת הספרות המקצועית מלמדת כי במצבים הקליניים הבאים יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי כורכום/כורכומין:

• אבנים בכליות
• אבנים בכיס המרה
• חסימות / הצרויות דרכי המרה
• מחלות כבד
• סוכרת
• הריון
• חולים אונקולוגיים המטופלים בטיפולים כימותראפיים / ביולוגיים
• כשנוטלים תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם)

מחקרים העוסקים בליפו-טורמריק ובטכנלוגיית PNS

1. A Pilot Cross-Over Study to Assess the Human Bio Availability of “Cureit” A Bio Available Curcumin in Complete Natural Matrix
2. Cell culture study on the cytotoxic effects of Cureit–a novel bio available curcumin-anti cancer effects
3. Cell culture study on the effect of bioavailable curcumin – “Cureit” on elastase inhibition activity
4. Cell culture study on the effects of “cureit”- a novel bio available curcumin on hyaluronidase inhibition – anti aging effects
5. Comparative Oral Absorption of Curcumin in a Natural Turmeric Matrix with Two Other Curcumin Formulations: An Open-label Parallelarm Study
6. Cell culture study on the cytotoxic effects of “Cureit”- a novel bio available curcumin-anti cancer effects
7. Cell Culture Study on the Effect of Bio Available Curcumin – “Cureit” on Elastase Inhibition Activity
8. Anti Oxidant Potential of “Cureit”- A Novel Bio Available Curcumin Formulation
9. Cell Culture Study On The Effects Of “Cureit”- A Novel Bio Available Curcumin On Boosting Phagocyte Mediated Immunity
10. Biological activities of curcuminoids, other biomolecules from turmeric and their derivatives e A review
11. Development of Validated Methods and Quantification of Curcuminoids and Curcumin Metabolites and Their Pharmacokinetic Study of Oral Administration of Complete Natural Turmeric Formulation (Cureit) in Human Plasma via UPLC/ESI-Q-TOF-MS Spectrometry

מחקרים העוסקים בכורכומינואידים וביתרונותיהם הבריאותיים:

1. Curcumin and neurodegenerative diseases: a perspective
2. Curcumin: An Anti-Inflammatory Molecule from a Curry Spice on the Path to Cancer Treatment
3. Curcumin Nanoparticles: Preparation, Characterization, and Antimicrobial Study
4. Biological activities of curcuminoids, other biomolecules from turmeric and their derivatives – A review
5. Phase I clinical trial of curcumin, a chemopreventive agent, in patients with high-risk or pre-malignant lesions.
6. Bioavailability enhancement techniques of herbal medicine: A case example of curcumin
7. Recent Developments in Delivery, Bioavailability, Absorption and Metabolism of Curcumin: the Golden Pigment from Golden Spice
8. Biotransformation of Curcumin Through Reduction and Glucuronidation in Mice
9. The molecular basis for the pharmacokinetics and pharmacodynamics of curcumin and its metabolites in relation to cancer.
10. Studies on curcumin and curcuminoids. 5. Alkaline degradation of curcumin [1985]
11. Studies on curcumin and curcuminoids VIII. Photochemical stability of curcumin
12. Stability and release properties of curcumin encapsulated in Saccharomyces cerevisiae, β-cyclodextrin and modified starch
13. Soluble starch formulated nanocomposite increases water solubility and stability of curcumin
14. Optimization, characterization and in vitro evaluation of curcumin microemulsions
15. Lipopolysaccharide based oral nanocarriers for the improvement of bioavailability and anticancer efficacy of curcumin
16. Biocompatible, biodegradable and thermo-sensitive chitosan-g-poly (N-isopropylacrylamide) nanocarrier for curcumin drug delivery
17. Enhanced curcumin permeability by SLN formulation: The PAMPA approach
18. Preparation, characterization and biological evaluation of curcumin loaded alginate aldehyde-gelatin nanogels.
19. Potential role of curcumin phytosome (Meriva) in controlling the evolution of diabetic microangiopathy. A pilot study.
20. Water soluble complexes of curcumin with cyclodextrins: Characterization by FT-Raman spectroscopy
21. A Pilot Cross-Over Study to Evaluate Human Oral Bioavailability of BCM-95CG (Biocurcumax), A Novel Bioenhanced Preparation of Curcumin.
22. Dietary fish oil and curcumin combine to modulate colonic cytokinetics and gene expression in dextran sodium sulphate-treated mice
23. Enhancement of curcumin oral absorption and pharmacokinetics of curcuminoids and curcumin metabolites in mice
24. Rapid quantitation of curcumin in turmeric via NMR and LC–tandem mass spectrometry
25. In vitro combinatorial anticancer effects of 5-fluorouracil and curcumin loaded N,O-carboxymethyl chitosan nanoparticles toward colon cancer and in vivo pharmacokinetic studies
26. In vitro combinatorial anticancer effects of 5-fluorouracil and curcumin loaded N,O-carboxymethyl chitosan nanoparticles toward colon cancer and in vivo pharmacokinetic studies
27. Colon-specific delivery of curcumin by exploiting Eudragit-decorated chitosan nanoparticles in vitro and in vivo
28. Factorial design formulation optimization and in vitro characterization of curcumin-loaded PLGA nanoparticles for colon delivery
29. Encapsulation and controlled release of bioactive compounds in lactoferrin-glycomacropeptide nanohydrogels: Curcumin and caffeine as model compounds
30. Theoretical study on Curcumin: A comparison of calculated spectroscopic properties with NMR, UV–vis and IR experimental data
31. Preparation and Characterization of Novel Bacterial Cellulose/Gelatin Scaffold for Tissue Regeneration Using Bacterial Cellulose Hydrogel
32. Cell culture study on the cytotoxic effects of Cureit–a novel bio available curcumin-anti cancer effects
33. Cell culture study on the effect of bioavailable curcumin – “Cureit” on elastase inhibition activity
34. A Novel Highly Bioavailable Curcumin Formulation Improves Symptoms and Diagnostic Indicators in Rheumatoid Arthritis Patients: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled, Two-Dose, Three-Arm, and Parallel-Group Study
35. A Pilot Cross-Over Study to Assess the Human Bio Availability of “Cureit” A Bio Available Curcumin in Complete Natural Matrix
36. Cell culture study on the effects of “cureit”- a novel bio available curcumin on hyaluronidase inhibition – anti aging effects
37. Analytical Methods Manual
38. Official Methods of Analysis of AOAC INTERNATIONAL, 21st Edition (2019)
39. Influence of Spray Drying Conditions on Tomato Powder Properties
40. Effect of Maltodextrin Addition during Spray Drying of Tomato Pulp in Dehumidified Air: II. Powder Properties
41. Effect of maltodextrin, glycerol monostearate and tricalcium phosphate on vacuum dried mango powder properties
42. Effect of spray drying conditions and feed composition on the physical properties of black mulberry juice powder
43. Bioavailability of Biocurcumax
44. Six-Month Randomized, Placebo-Controlled, Double-Blind, Pilot Clinical Trial of Curcumin in Patients With Alzheimer Disease
45. Nanoparticle encapsulation improves oral bioavailability of curcumin by at least 9-fold when compared to curcumin administered with piperine as absorption enhancer
46. PLGA Nanoparticles Improve the Oral Bioavailability of Curcumin in Rats: Characterizations and Mechanisms
47. Silica-coated flexible liposomes as a nanohybrid delivery system for enhanced oral bioavailability of curcumin
48. Molecular Inclusion Complex of Curcumin–β-Cyclodextrin Nanoparticle to Enhance Curcumin Skin Permeability from Hydrophilic Matrix Gel
49. Highly Stabilized Curcumin Nanoparticles Tested in an In Vitro Blood–Brain Barrier Model and in Alzheimer’s Disease Tg2576 Mice
50. Comparative absorption of curcumin formulations
51. Preparation of amino-functionalized graphene oxide/polyimide composite films with improved mechanical, thermal and hydrophobic properties
52. Preparation of a novel bioavailable curcuminoid formulation (Cureit) using Polar-Nonpolar-Sandwich (PNS) technology and its characterization and applications
53. פעילויות ביולוגיות של כורכומין והאנלוגים שלו המיוצרים על ידי האדם ואמא טבע
54. Ar-turmerone ו-ß-atlantone גורמים לפיצול DNA הקשור למוות תאים מתוכנן בלוקמיה מיאלואידית אנושית
55. היפוך של תאי גליובלסטומה אנושיים על ידי β-elemene באמצעות β-catenin
56. ביסאקורון מעכב הידבקות של דלקת מונוציטים או תאים סרטניים לתאי אנדותל דרך ויסות הביטוי VCAM-1
57. Calebin-A מוביל לעצירת מחזור תאים בתאי סרטן המעי הגס האנושי וקסנוגרפטים בעכברים
58. מחקר פרמקוקינטיקה וחלוקת כבד של כורדיון וכורכומול בחולדות על ידי מיקרו-דיאליזה
59. כורכום ללא כורכומין מציג אנטי דלקתיות ופעילויות נוגדת סרטן: זיהוי חומרים פעילים נוספים בשורש הכורכום
60. חומרים פעילים משורש הכורכום שאינם כורכומינואידים והפוטנציאל שלהם בטיפול בסרטן ובהובלת תרופות נגד סרטן
61. פעילויות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות של חלבונים מבודדים משמונה מיני כורכום
62. כימיה וביוכימיה של טרפנואידים משורש הכורכום וממינים קשורים
63. שמנים אתרים של כורכום מעוררים אפופטוזיס בקרצינומה בתאי ריאה אנושיים
64. הגנה על הכבד ופעילות נגד סרטן של כורכום: אסטרטגיה פוטנציאלית למניעת קרצינומה בכבד
65. טורמרין, החלבון הנוגד חמצון משורש הכורכום מציג השפעות אנטי-היפר-גליקמיות
66. טורמרין, חלבון הכורכום מונע נזקים חמצוניים כנגד ארס נג’ה נאג’ה בבעלי חיים
67. הפעלה חיסונית ותגובה נוגדת גידולים של ar-turmerone בתאי לימפובלסט
68. מתן פומי של כורכומין מסיס בחום להגברת הזמינות הביולוגית של הכורכומין, ניסוי בבעלי חיים
69. שיפור הזמינות הביולוגית של הכורכום לצורך יישומים רפואיים