אין ספק שוויטמין D הוא אחד מהוויטמינים החשובים ביותר בגופנו, אך מעטים יודעים כי הוא בעצם הורמון שתפקידיו העיקריים הם וויסות חילוף החומרים של סידן וזרחן והוא גם חשוב לתפקוד תקין של מערכת החיסון. מספר מחקרים אף הראו כי חוסר בוויטמין D מתקשר למחלות אוטואימוניות כגון סוכרת נעורים ודלקת פרקים שגרונית.
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היוו קרני השמש את המקור העיקרי ליצירת ויטמין D . כך, בתהליך ייחודי שמשלב חשיפה לקרניים אולטרה-סגוליות (UV) מהשמש מופק הוויטמין מהכולסטרול שבעור ונכנס לזרם הדם. הכולסטרול אז עובר שינוי מולקולארי. חלקיקים ממנו מגיעים לכבד, שם הם עוברים תהליך אנזימתי נוסף ומהכבד הם זורמים במערכת הדם ומגיעים לכליות. מתוך הכליות הם יוצאים, לאחר תהליך אנזימתי נוסף, וזוכים בתואר החדש: ויטמין D
במאה האחרונה אורח החיים השתנה משמעותית, חשיפה לשמש הפכה למועטה מאי פעם ומחסור בוויטמין D הפך לנפוץ במיוחד. שימוש במסנני קרינה כהגנה מפני סרטן העור, חוסם את קרני ה-UV מהשמש הנחוצים לייצור ויטמין D בגוף, כך גם לגבי הימצאות במשרדים במהלך רוב שעות היום וכיסוי הגוף בבגדים – הם מונעים חשיפה של העור לקרינה. לכן, מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בעור מספיק מהוויטמין החשוב הזה באמצעות חשיפה לשמש. הוסיפו לכך את העובדה שככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת של האדם לייצר ויטמין ,D וכן שהחל מגיל 70 יורדת הספיגה של הוויטמין בכ- 75%.
למה ויטמין D כל כך חשוב?
תפקידו של ויטמין D, מעבר לוויסות הסידן והשפעתו על העצם, נתגלתה כבר בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, כאשר חוקרים גילו קולטנים לוויטמין D בתאי לוקמיה של עכברים ובני אדם. בעקבות חשיפת התאים לנגזרת הפעילה של ויטמין D, פחת השגשוג של התאים הסרטניים והם התמיינו חזרה לתאים נורמאליים.
עוד דבר שהתגלה הוא, שלוויטמין D יש קולטנים ברקמות של איברים רבים מאוד בגוף ולכן כיום מקובל לייחס לו השפעה רב-מערכתית, ומחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים מעל כל צל של ספק: ויטמין D חיוני לבריאותנו. הוא מקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו והוא משחק תפקיד מרכזי מאוד בשמירה על תפקודן התקין של מערכות הגוף. אולם למרות חשיבותו הרבה, בשנים האחרונות מוגדר המחסור בוויטמין D כמגיפה של ממש, שהולכת ומתפשטת יותר ויותר – ולכך עשויות להיות השלכות בריאותיות חמורות.
מידע מחקרי שהולך ומצטבר בשנים האחרונות, נראה כי רמות אופטימליות של ויטמין D בדם מקושרת להפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בסוכרת ובסוכרת נעורים, במחלות אוטואימיוניות שונות, באוסטאופורוזיס, בתסמונת מטאבולית, בעיות פריון ולהשמנת יתר, ולכן חשוב לבדוק מעת לעת את רמותיו בדם. לוויטמין D מקושרות גם השפעות על תפקודים קוגניטיביים, מאחר ומחקרים שונים מצאו כי אצל חלק מהמבוגרים שאובחנו עם אלצמהיימר, רמות הוויטמין בדם היו נמוכות, ובמקרים מסוימים מתן תוסף ויטמין D הביא לשיפור בביצועים קוגניטיביים שונים, ותחום זה ממשיך להיחקר. מספר מחקרים אף מצאו שרמות נמוכות של ויטמין D בדם עשויות להתקשר לאוטיזם, מה שאף מתקשר לכך שבאזורים בהם החשיפה לשמש מועטה, שכיחות האוטיזם בילדים עולה.
מאיפה מגיע ויטמין D?
נתחיל בחדשות הפחות טובות – קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה של ויטמין D מהמזון, כי הוא נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד, כגון בכבד בעלי חיים, מוצרי חלב מועשרים ומעט בביצים. אך כל זאת לא מספיק למלא את המכסה היומית הנדרשת.
אבל החדשות הטובות הן – שישנם תוספי תזונה מצוינים שמספקים את הוויטמין הכה חשוב הזה. הקפידו לבחור בתוסף ויטמין D איכותי, כאשר האיכות נגזרת גם מחומרי הגלם הפעילים וגם מרכיבים משניים שונים, כגון חומרי שימור, מסמיכים, מייצבים, ממתיקים מלאכותיים שמוכנסים לתוספים שונים, חומרי ציפוי של טבליות או קפסולות שעלולים לגרום לפירוק איטי ולעיתים לא יעיל שגם עלול לפגום בספיגה של התוסף.
איזה סוגים של ויטמין D קיימים?
קיימים שני סוגים של ויטמין D שמגיעים ממקורות טבעיים שונים, אשר בכדי להפוך לפעילים בגוף הם צריכים לעבור תהליכים אנזימתיים בכבד ובכליות:
ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול – הוא העיקרי מבין השניים. זוהי צורתו הפעילה בגוף של הוויטמין, המתקבלת בעיקר בעקבות חשיפה לקרינת שמש אולטרה סגולה מסוג UVB (קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי לוויטמין D3 בגוף)
ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – נמצא במקורות צמחיים, אך הוא אינו זמין לגוף כמות שהוא, אלא צריך לעבור תהליך כדי להפוך לפעיל
האם קיים ויטמין D טבעי ממקור צמחי?
למי שמעוניין לצרוך ויטמין D3 ממקור צמחי, חשוב שידע כי רבים מהמוצרים שהוצגו כוויטמין D3 ממקור צמחי, התגלו בבדיקה מעמיקה יותר כוויטמין D2 (ארגוקלציפרול שספיגתו בגוף אינה אופטימאלית) או שהתגלו בהם תוצרים של לנולין (צמר כבשים). אך לעומת זאת, כן ניתן להשיג תוסף ויטמין D3 צמחוני לחלוטין, כזה המופק מזן מסוים של צמח החזזית (Lichen) – החזזיות הן אורגניזמים סימביוטיים אשר מורכבים מפטריות ואצות שהישרדותן תלויה זו בזו.
איך קוראים את בדיקות הדם של ויטמין D?
קודם כל, חשוב שתדעו כי לעיתים תוצאות בדיקות הדם יתייחסו לערכי OH-25, אך הכוונה היא לערכי ויטמין D.
מומחים רבים ברחבי העולם, בהסתמך על מחקרים עדכניים, קובעים כי הרמה האופטימלית של ויטמין D בדם מתחילה מ-55-50ng/ml. לכן שמירה על ערך מינימום זה, ואפילו על ערך גבוה ממנו יקנו לגוף את ההגנה הבריאותית הטובה ביותר.
מעבדות שונות מודדות את רמת ויטמין D באמצעות אחד משני המדדים הבאים:
ng/ml (ננוגרם למיליליטר) או nmol/L (ננומול לליטר). לכן, כשמעיינים בבדיקות הדם שעשיתם או במסקנות של מחקרים, חשוב לא להתבלבל בין 2 הערכים, כי היחס ביניהם עומד על 2.5:1. לדוגמא, טווח הנורמה המינימאלי של ויטמין D בקופות החולים הוא 30 ng/ml המשתווה ל-75 nmol/L.
אז קבלו את הנוסחה להשוואה בין הערכים: אם בבדיקות הדם שלכם ערך ויטמין D מופיע ביחידה שלnmol/L, עליכם לחלק את המספר ב-2.5 בכדי לקבל את הערך ביחידת ng/ml.
מהן ההמלצות העדכניות ביותר בישראל לגבי שימוש בויטמין D?
איגוד רופאי הילדים הוציא בסוף חודש אפריל 2020 נייר עמדה המדבר על מחסור בוויטמין D שהולך וגובר בשנים האחרונות ומציין שסקר לאומי מראה כי בין 2,957 ישראלים בגילאים 18-64, 92.3% היו עם צריכת ויטמין D מהמזון ברמה פחותה מהנדרש, כמו כן 28% מתוך 247 ילדים נמצאו כחסרים בוויטמין D, בעיקר בחורף.
לכן, האיגוד לרפואת ילדים ממליץ על חשיפה קצרה לשמש, ונטילת תוסף יומי של וויטמין D במינון של 1,000 יחב”ל (יחידות בין-לאומיות) ביום לכלל הילדים החל מגיל שנה למשך 6 שבועות.
לנייר העמדה השלם של האיגוד לרופאי ילדים לחצו כאן.
ב-06/04/2020 הוציא אגף התזונה של משרד הבריאות מסמך הנחיות תזונתיות לכלל האוכלוסיה, מתוך ההבנה כי “מצב תזונתי תקין ותזונה בריאה יכלה לסייע בתמיכה בהתמודדות טובה יותר” וכי “בחסרים תזונתיים ההחלמה וההבראה יכולות להיפגע”.
המלצות אלו התקבלו גם ע”י ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ניתן לראות המלצות אלה בלחיצה כאן.
