אין ספק שויטמין D הוא אחד מהויטמינים החשובים ביותר בגופנו, אך מעטים יודעים כי הוא בעצם הורמון שתפקידיו העיקריים הם וויסות חילוף החומרים של סידן וזרחן והוא גם חשוב לתפקוד תקין של מערכת החיסון. מספר מחקרים אף הראו כי חוסר בויטמין D מתקשר למחלות אוטואימוניות כגון סוכרת נעורים ודלקת פרקים שגרונית.
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היוו קרני השמש את המקור העיקרי ליצירת ויטמין D. כך, בתהליך ייחודי שמשלב חשיפה לקרניים אולטרה-סגוליות (UV) מהשמש מופק הויטמין מהכולסטרול שבעור ונכנס לזרם הדם. הכולסטרול אז עובר שינוי מולקולארי. חלקיקים ממנו מגיעים לכבד, שם הם עוברים תהליך אנזימתי נוסף ומהכבד הם זורמים במערכת הדם ומגיעים לכליות. מתוך הכליות הם יוצאים, לאחר תהליך אנזימתי נוסף, וזוכים בתואר החדש: ויטמין D.
במאה האחרונה אורח החיים השתנה משמעותית, חשיפה לשמש הפכה למועטה מאי פעם ומחסור בויטמין D הפך לנפוץ במיוחד. שימוש במסנני קרינה כהגנה מפני סרטן העור, חוסם את קרני ה-UV מהשמש הנחוצים לייצור ויטמין D בגוף, כך גם לגבי הימצאות במשרדים במהלך רוב שעות היום וכיסוי הגוף בבגדים – הם מונעים חשיפה של העור לקרינה. לכן, מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בעור מספיק מהויטמין החשוב הזה באמצעות חשיפה לשמש. הוסיפו לכך את העובדה שככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת של האדם לייצר ויטמין D, וכן שהחל מגיל 70 יורדת הספיגה של הויטמין בכ- 75%.
למה הוא כל כך חשוב?
תפקידו של ויטמין D, מעבר לוויסות הסידן והשפעתו על העצם, נתגלתה כבר בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, כאשר חוקרים גילו קולטנים לוויטמין D בתאי לוקמיה של עכברים ובני אדם. בעקבות חשיפת התאים לנגזרת הפעילה של ויטמין D ,פחת השגשוג של התאים הסרטניים והם התמיינו חזרה לתאים נורמאליים.
במחקרים נוספים נמצא כי רמות גבוהות של ויטמין D בדם קשורות, בין היתר, לתחלואה נמוכה יותר של סרטן, מחלות לב, פסוריאזיס, תסמונת מטבולית ומחלות אוטואימוניות.
כמו כן רמת וויטמין D גבוהה בדם מפחיתה את הסיכון במגוון מצבים בריאותיים כגון: תגובה חיסונית לקויה, תפקוד גופני ירוד, רעלת הריון ובעיות פוריות.
איפה הויטמין שלי?
נתחיל בחדשות הפחות טובות – קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה של ויטמין D מהמזון, כי הוא נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד, כגון בכבד בעלי חיים, מוצרי חלב מועשרים ומעט בביצים. אך כל זאת לא מספיק למלא את המכסה היומית הנדרשת.
אבל החדשות הטובות הן – שישנם תוספי תזונה כיום שמספקים את הויטמין הכה חשוב הזה. הקפידו לבחור בתוסף ויטמין D איכותי. האיכות תלויה גם בחומרי הגלם וגם ברכיבים המשניים: חומרי הציפוי והשימור שמשמשים לייצור הטבלייה או הקפסולה של התוסף. הם עלולים לגרום לפירוק איטי ולא יעיל ובעיתיות בספיגתו. בנוסף, למי שמעוניין לצרוך ויטמין D3 ממקור צמחי, חשוב שידע כי רבים מהמוצרים שהוצגו כויטמין D3 ממקור צמחי, התגלו בבדיקה מעמיקה יותר כוויטמין D2 (ארגוקלציפרול שספיגתו בגוף אינה אופטימאלית) או שהתגלו בהם תוצרים של לנולין (צמר כבשים). אך לעומת זאת, ניתן להשיג ויטמין D3 בתוסף המופק מזן מסוים של צמח החזזית (Lichen) – מדובר בצמחים סימביוטיים אשר מורכבים מפטריות ואצות שהישרדותן תלויה זו בזו.
מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים מעל כל צל של ספק: ויטמין D חיוני לבריאותנו, ומאחר והוא מקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו, והוא משחק תפקיד מרכזי מאוד בשמירה על תפקודן התקין של כלל מערכות הגוף. לכן כל מי שבריאותו חשובה לו, חשוב שידע כי מחקרים מדעיים מצביעים על כך שצריכה נאותה של ויטמין D מקושרת להפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בסוכרת ובסוכרת נעורים, במחלות אוטואימיוניות שונות ובאוסטאופורוזיס והוא יעיל אפילו למניעת דיכאון והשמנת יתר, ויש מחקרים שמראים כי הוא בעל פוטנציאל להארכת תוחלת החיים. יש לו גם תפקיד נוירולוגי, מאחר ומחקרים מצאו כי אצל מבוגרים עם אלצמהיימר רמות הויטמין היו נמוכות ומתן תוסף ויטמין D שיפר את ביצועיהם הקוגניטיביים. כך גם נמצא, כי נשים בהיריון עם רמות נמוכות של ויטמין D נמצאות בקבוצת סיכון ללדת תינוקות שלוקים באוטיזם. לכך מתקשרת עובדה נוספת, שבאזורים בהם החשיפה לשמש מועטה, שכיחות האוטיזם בילדים עולה.
אולם למרות חשיבותו הרבה, בשנים האחרונות מוגדר המחסור בויטמין D כמגיפה של ממש, שהולכת ומתפשטת יותר ויותר – ולכך יש השלכות חמורות.
אמנם, שלא כמו מרבית הויטמינים – אותם אנו יכולים לקבל רק מהמזון, ויטמין D הגוף דווקא יכול לייצר בעצמו. הוא עושה זאת על ידי ניצול של כולסטרול וחשיפה לקרני השמש. אך אם חשבתם שחשיפה לשמש תגן עליכם במדינה שטופת שמש כמו בישראל, מסתבר שטעיתם! גם בישראל קיים מחסור חמור בויטמין D אצל 80% (!) מהאוכלוסייה. אחת הסיבות המשוערות לחוסר זה היא חשיפה לא מספקת לשמש מחשש לסרטן עור. לכן, ניתן לומר שבאופן מעשי לא ניתן להגיע לרמות סבירות של הויטמין ללא חשיפה לשמש, מבלי לצרוך אותו כתוסף תזונה.
מינונים המומלצים מחקרית
בהקשר לטווחים השונים, חשוב להבין כי המעבדות השונות שמבצעות בדיקות של ערכי הויטמין בדם מבססות את "ערכי הנורמה" אך ורק על פי הערך הממוצע באוכלוסייה, ולא בהסתמך על ההמלצות המחקריות לגבי המינונים והערכים המיטביים. במילים אחרות, המעבדות קובעות את הטווחים שנועדו למנוע מצבים בריאותיים קיצוניים ולאו דווקא את הטווחים שעל פי המלצות מחקריות יקנו הגנה ותמיכה בבריאות האופטימאלית.
על כן, חשוב לציין כי על פי המחקרים העכשויים שנעשו ברחבי העולם, ערכי ויטמין D המומלצים עומדים על 50 ng/ml (ננוגרם/מ"ל) ומעלה – כערך המינימום לשמירה על בריאות אופטימלית.
איך לקרוא את בדיקות הדם?
קודם כל, חשוב שתדעו כי לעיתים תוצאות בדיקות הדם יתייחסו לערכי OH-25, אך הכוונה היא לערכי ויטמין D.
מומחים רבים ברחבי העולם קובעים כי הרמה האופטימלית של ויטמין D בדם מתחילה מ-55-50ng/ml. לכן שמירה על ערך מינימום זה, ואפילו על ערך גבוה ממנו יקנו לגוף את ההגנה הבריאותית הטובה ביותר.
מעבדות שונות מודדות את רמת ויטמין D באמצעות אחד משני המדדים הבאים:
ng/ml (ננוגרם למיליליטר) או nmol/L (ננומול לליטר). לכן, כשמעיינים בבדיקות הדם שעשיתם או במסקנות של מחקרים, חשוב לא להתבלבל בין 2 הערכים, כי היחס ביניהם עומד על 2.5:1. לדוגמא, טווח הנורמה המינימאלי של ויטמין D בקופות החולים הוא 30 ng/ml המשתווה ל-75 nmol/L.
אז קבלו את הנוסחה להשוואה בין הערכים: אם בבדיקות הדם שלכם ערך ויטמין D מופיע ביחידה שלnmol/L, עליכם לחלק את המספר ב-2.5 בכדי לקבל את הערך ביחידת ng/ml.
סוגי ויטמין D
קיימים שני סוגים של ויטמין D שמגיעים ממקורות טבעיים שונים, אשר בכדי להפוך לפעילים בגוף הם צריכים לעבור תהליכים אנזימתיים בכבד ובכליות:
ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול – הוא העיקרי מבין השניים. צורתו הפעילה מתקבלת בעיקר בעקבות חשיפה לקרינת שמש אולטרה סגולה מסוג UVB (קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי לויטמין D3 בגוף)
ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – נמצא במקורות צמחיים
