תכירו את עיקרי הדברים:

• ויטמין זה הוא למעשה הורמון המקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו וחשוב במיוחד לתפקוד מערכת החיסון ובריאות העצמות.
• מחסור בויטמין D בדם הפך לשכיח מאוד בישראל ולכך עשויות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות.
• הוא קיים במעט מזונות ולכן קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה שלו מהמזון, אך הסיבה העיקרית למחסור בו היא חשיפה לא מספקת לאור השמש.
• נטילת תוסף תזונה איכותי המכיל את הנגזרת הפוטנטית – D3, היא דרך טובה ונוחה המאפשרת שמירה על רמות תקינות של הויטמין בדם.

 

רקע

אין ספק שוויטמין D הוא אחד מהוויטמינים החשובים ביותר בגופנו, אך מעטים יודעים כי הוא בעצם פועל בגוף כהורמון. ויטמין D חיוני לספיגת סידן בגוף ולשמירה על איזון רמות הסידן והזרחן – מינרלים החשובים לבנייה, לגדילה, לעובי ולצפיפות של העצמות. ויטמין D אף מעורב בהתמיינות תאים ובהפרשה של הורמונים כגון הורמון בלוטת יותרת התריס ואינסולין. מחסור בוויטמין D גורם לרככת (בילדים) ולהתרככות העצמות (osteomalacia) במבוגרים. בגלל שהוא מגביר ספיגת סידן במערכת העיכול, מחסור בוויטמין D עלול לתרום למחסור בסידן, לאוסטאופניה ולדלדול עצמות.

לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היוו קרני השמש את המקור העיקרי ליצירת ויטמין D. כך, בתהליך ייחודי שמשלב חשיפה לקרניים אולטרה-סגוליות (UV) מהשמש מופק הוויטמין מהכולסטרול שבעור ונכנס לזרם הדם. הכולסטרול אז עובר שינוי מולקולארי. חלקיקים ממנו מגיעים לכבד, שם הם עוברים תהליך אנזימתי נוסף ומהכבד הם זורמים במערכת הדם ומגיעים לכליות. מתוך הכליות הם יוצאים, לאחר תהליך אנזימתי נוסף, וזוכים בתואר החדש: ויטמין D.

במאה האחרונה אורח החיים השתנה משמעותית, חשיפה לשמש הפכה למועטה מאי פעם ומחסור בוויטמין D הפך לנפוץ במיוחד. שימוש במסנני קרינה כהגנה מפני סרטן העור, חוסם את קרני ה-UV מהשמש הנחוצים לייצור ויטמין D בגוף, כך גם לגבי הימצאות במשרדים במהלך רוב שעות היום וכיסוי הגוף בבגדים – הם מונעים חשיפה של העור לקרינה. לכן, מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בעור מספיק מהוויטמין החשוב הזה באמצעות חשיפה לשמש. הוסיפו לכך את העובדה שככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת של האדם לייצר ויטמין D וכן שהחל מגיל 70 יורדת הספיגה של הוויטמין בכ- 75%.

למה ויטמין D כל כך חשוב?

תפקידו של ויטמין D, מעבר לוויסות הסידן והשפעתו על העצם, נתגלתה כבר בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, כאשר חוקרים גילו קולטנים לוויטמין D בתאי לוקמיה של עכברים ובני אדם. בעקבות חשיפת התאים הסרטניים לוויטמין D פחת השגשוג שלהם והם התמיינו חזרה לתאים נורמאליים.

מעבר לכך, התגלה כי לוויטמין D יש קולטנים ברקמות של איברים רבים מאוד בגוף ולכן כיום מקובל לייחס לו השפעה רב-מערכתית, ומחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים מעל כל צל של ספק: ויטמין D חיוני לבריאותנו. הוא מקושר ללמעלה מ-100 תהליכים ביולוגיים שונים בגופנו ויש לו תפקיד מרכזי מאוד בשמירה על תפקודן התקין של מערכות הגוף. למשל, ידוע כי לוויטמין D יש קולטנים כמעט על כל סוגי התאים של מערכת החיסון ועל ידי היקשרותו לקולטנים אלו הוא מקדם תפקוד חיסוני תקין. בשנים האחרונות אף נמצא כי רמות תקינות של ויטמין D מגינות מפני דלקות במערכת הנשימה ובהפחתת הסיכון להדבקות ולתחלואה בנגיף הקורונה (COVID-19).

ממידע מחקרי שהולך ומצטבר בשנים האחרונות, נראה כי רמות אופטימליות של ויטמין D בדם עשויות להפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, בסוכרת ובסוכרת נעורים, במחלות אוטואימיוניות שונות, באוסטאופורוזיס, בתסמונת מטאבולית, בבעיות פריון והשמנת יתר, ולכן חשוב לבדוק מעת לעת את רמותיו בדם. לוויטמין D מקושרות גם השפעות על תפקודים קוגניטיביים, מאחר ומספר מחקרים מצאו כי אצל חלק מהמבוגרים שאובחנו עם אלצמהיימר רמות הוויטמין בדם היו נמוכות, כפי שעולה מחקר ישראלי עדכני (2022). במקרים מסוימים, מתן תוסף ויטמין D אף תרם לשיפור בביצועים קוגניטיביים שונים, ולכן תחום זה ממשיך להיחקר. בנוסף, מספר מחקרים מצאו שרמות נמוכות של ויטמין D בדם עשויות להתקשר לאוטיזם, מה שמתקשר לכך שבאזורים בהם החשיפה לשמש מועטה, שכיחות האוטיזם בילדים עולה.

אולם למרות חשיבותו הרבה, מחסור בויטמין D הפך לשכיח מאוד, ולכך עשויות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות.

מאיפה עוד נוכל לקבל ויטמין D?

נתחיל בחדשות הפחות טובות – קשה לקבל את כל האספקה הנחוצה של ויטמין D מהמזון, כי הוא נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד, כגון בכבד בעלי חיים, מוצרי חלב מועשרים ומעט בביצים. אך כל זאת לא מספיק למלא את המכסה היומית הנדרשת.
אבל החדשות הטובות הן – שישנם תוספי תזונה מצוינים שמספקים את הוויטמין הכה חשוב הזה. הקפידו לבחור בתוסף ויטמין D איכותי, כאשר האיכות נגזרת גם מסוג החומר הפעיל וגם מהעדר מרכיבים נלווים, כגון חומרי שימור, מסמיכים, מייצבים, ממתיקים מלאכותיים שמוכנסים לתוספים שונים, חומרי ציפוי של טבליות או קפסולות שעלולים לגרום לפירוק איטי ולעיתים לא יעיל שגם עלול לפגום בספיגה של התוסף.

איזה סוגים של ויטמין D קיימים?

קיימים שני סוגים של ויטמין D שמגיעים ממקורות טבעיים שונים, אשר בכדי להפוך לפעילים בגוף הם צריכים לעבור תהליכים אנזימתיים בכבד ובכליות:
ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול – הוא העיקרי מבין השניים. זוהי הצורה הפוטנטית ביותר של הוויטמין, המתקבלת בעיקר בעקבות חשיפה לקרינת שמש אולטרה סגולה מסוג UVB (קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי לוויטמין D3 בגוף) וכן ממקורות תזונה מהחי.

ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – נמצא במקורות צמחיים, אך השפעתו בגוף אינה פוטנטית/יעילה כמו זו של D3

האם קיים ויטמין D3 טבעי ממקור צמחי?

למי שמעוניין לצרוך ויטמין D3 ממקור צמחי, חשוב שידע כי רבים מהמוצרים שהוצגו כוויטמין D3 ממקור צמחי, התגלו בבדיקה מעמיקה יותר כוויטמין D2 (ארגוקלציפרול (שהשפעתו “חלשה” יותר בגוף ואינה אופטימאלית) או שהתגלו בהם תוצרים של לנולין (צמר כבשים). אך לעומת זאת, כן ניתן להשיג תוסף ויטמין D3 צמחוני לחלוטין, כזה המופק מזן מסוים של צמח החזזית (Lichen) – החזזית היא אורגניזם סימביוטי אשר מורכב מפטרייה ואצה שהישרדותן תלויה זו בזו.

איך קוראים את בדיקות הדם של ויטמין D?

קודם כל, חשוב שתדעו כי כאשר תוצאות בדיקות הדם מציינות ערכי OH-25 הכוונה היא לערכי ויטמין D.
מעבדות שונות מודדות את רמת ויטמין D באמצעות אחד משני המדדים הבאים:
ng/ml (ננוגרם למיליליטר) או nmol/L (ננומול לליטר). לכן, כשמעיינים בבדיקות הדם שעשיתם או במסקנות של מחקרים, חשוב לא להתבלבל בין 2 הערכים, כי היחס ביניהם עומד על 2.5:1. לדוגמא, טווח הנורמה המינימאלי של ויטמין D בקופות החולים הוא 30 ng/ml המשתווה ל-75 nmol/L. אז קבלו את הנוסחה להשוואה בין הערכים: אם בבדיקות הדם שלכם ערך ויטמין D מופיע ביחידה שלnmol/L, עליכם לחלק את המספר ב-2.5 בכדי לקבל את הערך ביחידת ng/ml.

מהן ההמלצות העדכניות ביותר בישראל לגבי שימוש בויטמין D?

איגוד רופאי הילדים הוציא בסוף חודש אפריל 2020 נייר עמדה המדבר על מחסור בוויטמין D שהולך וגובר בשנים האחרונות ומציין סקר לאומי הראה כי ל-92.3% מהנבדקים (מתוך 2,957 ישראלים בגילאים 18-64) הייתה צריכת ויטמין D מהמזון ברמה פחותה מהנדרש. כמו כן, 28% (מתוך 247 ילדים) נמצאו כחסרים בוויטמין D , בעיקר בחורף.
לכן, לאור מגיפת הקורונה, האיגוד לרפואת ילדים ממליץ על חשיפה קצרה לשמש, ונטילת תוסף יומי של וויטמין D במינון של 1,000 יחב”ל (יחידות בין-לאומיות) ביום לכלל הילדים מגיל שנה, למשך 6 שבועות.

לנייר העמדה השלם של האיגוד לרפואת ילדים לחצו כאן.
ב-06/04/2020 הוציא אגף התזונה של משרד הבריאות מסמך הנחיות תזונתיות לכלל האוכלוסייה בתקופת מגיפת הקורונה, מתוך ההבנה כי “מצב תזונתי תקין ותזונה בריאה יכלה לסייע בתמיכה בהתמודדות טובה יותר” וכי “בחסרים תזונתיים ההחלמה וההבראה יכולות להיפגע”.
המלצות אלו התקבלו גם ע”י ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ניתן לראות המלצות אלה בלחיצה כאן.

בעשורים האחרונים, ויטמין D זכה לתשומת לב בעיקר בהקשרים של חיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס. אך מחקר קליני רחב היקף שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי The American Journal of Clinical Nutrition מציב את הוויטמין החיוני הזה באור חדש לגמרי – ומקשר אותו ישירות להאטת תהליך ההזדקנות התאית, שמירה על תפקוד תאי ומניעת מחלות ניווניות.

 

האטת קצב ההזדקנות הביולוגית – ממצאי מחקר קליני

המחקר המדובר בוצע כחלק ממחקר VITAL – מחקר קליני אקראי, כפול-סמיות, שבדק לאורך ארבע שנים את ההשפעות הבריאותיות של נטילה יומית של ויטמין D3 (במינון של 2,000 יחידות בינלאומיות), אומגה 3, שילוב של שניהם או פלצבו. יותר מ-1,000 משתתפים נטלו חלק בענף זה של המחקר, שהתמקד במדידת אורך הטלומרים – אותם קצוות זעירים של הכרומוזומים המשמשים כסוג של “מד זקנה” ביולוגי.

התוצאה המרשימה: בקבוצת ויטמין D נצפתה האטה מובהקת בקיצור הטלומרים, לעומת קבוצת הפלצבו. משמעות הדבר – שמירה על תאים “צעירים” ומתפקדים לאורך זמן. החוקרים העריכו שההבדל שנמצא בין הקבוצות מקביל לכמעט שלוש שנות הזדקנות ביולוגית פחות. ממצא זה עשוי לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים תוספי תזונה – לא רק ככלי למניעת חוסרים, אלא גם כאמצעי אקטיבי לשימור נעורים ביולוגיים.

 

מה זה בכלל טלומרים – ולמה זה חשוב?

טלומרים הם רצפים חוזרים של DNA הממוקמים בקצות הכרומוזומים, ומטרתם להגן על החומר הגנטי מפני שחיקה בכל פעם שהתא מתחלק. תהליך קיצור הטלומרים נחשב אחד הסמנים המרכזיים להזדקנות ביולוגית. כאשר הטלומרים מתקצרים באופן משמעותי מדי, התאים מאבדים את יכולת ההתחדשות שלהם – מה שמוביל לפגיעה בתפקוד, דלקות כרוניות, סיכון מוגבר למחלות ניווניות ואף מוות תאי מוקדם.

לכן, כל התערבות שמאטה את קיצור הטלומרים נחשבת לצעד משמעותי בשמירה על בריאות ארוכת טווח.

 

ויטמין D – הרבה מעבר לעצמות

בעוד שויטמין D מזוהה בעיקר עם בניית עצם ויעילות ספיגת סידן, כיום ידוע כי הוא משתתף במאות תהליכים ביולוגיים בגוף. הנה חלק מההשפעות המרכזיות שלו:

• תפקוד תקין של מערכת החיסון – כולל ויסות דלקות ומניעת תגובות יתר.
• שמירה על מסת שריר – במיוחד בגיל מבוגר, לצמצום סיכון לנפילות.
• השפעה על בריאות הלב וכלי הדם – דרך וויסות לחץ דם והשפעות אנטי-דלקתיות.
• תפקוד קוגניטיבי – כולל השפעה על מצב הרוח, ריכוז ותחושת רווחה נפשית.
• פעילות אנטי-דלקתית כללית – רלוונטית למצבים כרוניים ומחלות ניווניות.

 

אבל אם יש שמש – למה בכלל יש מחסור?

למרות קרינת השמש בישראל, מחקרים מראים כי כ-70% מהאוכלוסייה סובלת מרמות נמוכות של ויטמין D. הסיבות לכך רבות: עבודה במבנים סגורים, שימוש תדיר במקדם הגנה, לבוש מכסה, זיהום אוויר ותזונה דלה במקורות טבעיים של הוויטמין (כמו דגים שמנים, ביצים מתרנגולות חופשיות וחלב מועשר). לכן, ברוב המקרים – חשיפה לשמש או תזונה בלבד לא מספיקות לשמירה על רמות תקינות.

 

איך נשמור על רמות אופטימליות?

הדרך היעילה ביותר לשמור על רמות תקינות של ויטמין D כיום היא שילוב של שלושה מרכיבים:

• חשיפה מבוקרת לשמש – 10 עד 15 דקות ביום, מספר פעמים בשבוע, ללא מקדם הגנה.
• תזונה מותאמת – דגים שמנים (כמו סלמון, מקרל וסרדינים), חלמון ביצה.
• תוספים איכותיים – במיוחד בצורת D3 (הצורה הפעילה) ובטכנולוגיה שמבטיחה ספיגה אופטימלית.

 

למה דווקא תוסף ליפוזומלי?

ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן – ולכן קשה לספוג אותו בסביבה מימית כמו מערכת העיכול. תוספים רגילים (כגון טבליות יבשות או קפסולות פשוטות) נספגים בשיעור נמוך יחסית – בין 10 ל-20 אחוזים בלבד. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית הליפוזומים: מבנים מיקרוסקופיים שומניים שעוטפים את הוויטמין, מגנים עליו במערכת העיכול ומובילים אותו ישירות לזרם הדם – מה שמביא לזמינות ביולוגית גבוהה באופן משמעותי, עד 80–90%.

ליפוזומים נחשבים כיום לטכנולוגיה המתקדמת ביותר לספיגת רכיבים מסיסי שומן – והם נפוצים גם ברפואה הקונבנציונלית (למשל בחיסונים).

 

ויטמין D וההזדקנות – איך זה קשור אלינו?

בעידן שבו מדברים על Longevity לא רק במובן של אורך חיים, אלא גם של איכות חיים, ויטמין D הופך להיות שחקן מפתח. הוא לא רק מגן על העצמות – אלא גם על התאים עצמם. הוא תומך בחיוניות, מווסת דלקות, משפר את מצב הרוח ומסייע בשמירה על מערכות הגוף מתפקדות לאורך זמן.

אם אנחנו רוצים לחיות חיים ארוכים – אבל גם חדים, חזקים ונוכחים – ויטמין D הוא לא פריבילגיה. הוא חלק מהבסיס.

 

לסיכום

המדע מציב את ויטמין D במקום חדש: לא רק תוסף עונתי, אלא פרו-הורמון חיוני שמאזן את מערכת החיסון, מגן על תאי הגוף – ומאט את קצב ההזדקנות הביולוגית. הבחירה בתוסף איכותי, ובמיוחד ויטמין D3 ליפוזומלי, מאפשרת לגוף ליהנות מהמינון הנכון עם הספיגה הנכונה – וזו הבחנה שיכולה לעשות את כל ההבדל.

אם חשוב לך לחיות לא רק יותר – אלא גם טוב יותר – ויטמין D3 ליפוזומלי הוא בחירה חכמה.

מקורות מדעיים:

1. Huang, T. et al. (2025). Vitamin D3 and marine ω-3 fatty acids supplementation and leukocyte telomere length: 4-year findings from the VITamin D and OmegA-3 TriaL (VITAL) randomized controlled trial. The American Journal of Clinical Nutrition.
2. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. נייר עמדה. (2020)

מבין רכיבי התזונה הממלאים תפקידי מפתח בשמירה על השלמות והתפקוד של מערכת החיסון בולטים במיוחד שלושה שחקנים שעבורם קיימות הראיות המרכזיות החזקות ביותר: ויטמין C, ויטמין D3 ואבץ. יתירה מכך, מחקרים חדשים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהשלושה פועלים יחד בהרמוניה ובאופן סינרגטי בתפקודים מרכזיים במערכת החיסון, כשכל אחד מהם מעצים את פעילותם של האחרים [1, 2, 3, 4].

לצד מחקרים אלה, סקרים ומחקרים בינלאומיים עדכניים מראים שהחסר בשלושה רכיבים תזונתיים אלה הינו נפוץ. ההערכה היא כי עד 17% מאוכלוסיית העולם נמצאים בסיכון לצריכה לא מספקת של אבץ, כאשר באזורים מסוימים, כמו דרום אסיה, עד שליש מהאוכלוסייה נמצאים בחסר שלו [5].  גם החסר בוויטמין D מוגדר כבעיה גלובלית, כאשר לכמיליארד אנשים ברחבי העולם יש חסר ממשי בוויטמין, ול-50% מהאוכלוסייה יש רמה לא מספיקה שלו [6]. חסר גבולי בוויטמין C ואף חסר גלוי (hypovitaminosis) המתבטא בתסמינים כמו עייפות, עצבנות ודיכאון, ומהווה גורם סיכון לצפדינה, הינם שכיחים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ולא נדירים גם במדינות בעלות הכנסה גבוהה [7]. הראיות בספרות המחקרית גם מצביעות על כך שחסר באחד או יותר מהרכיבים הללו, ואפילו חסר שולי, עלול לפגוע בתגובה החיסונית, מה שהופך את האדם לפגיע יותר ללקות במחלות זיהומיות ובמחלות נוספות המערבות את מערכת החיסון, ולהשלכות חמורות יותר של המחלה [2, 3, 8, 9].

שימוש בתוספי תזונה המבוססים על ויטמיני C, D ואבץ הוכח במחקרים רבים כאמצעי חשוב לשיפור תפקודה של מערכת החיסון ולמניעת תחלואה חמורה במחלות זיהומיות [9, 10]. יתירה מכך, על פי מחקרים חדשים, מכלול הראיות הזמין מצביע על כך שטיפול משולב בשלושת התוספים הללו מוביל לפעילות סינרגטית ביניהם, המייעלת באופן אופטימלי את תפקוד מערכת החיסון, וכך מאפשרת להפחית את הסיכון למחלות הנובעות מחסר ברכיבים אלה ואף לסייע משמעותית בטיפול בהן [2, 3].

הספרות המחקרית מדגימה את היתרונות החשובים של הטכנולוגיה הליפוזומלית לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית ולהפחתת תופעות לוואי של תרופות [11, 12, 13, 14, 15, 16, 17] ושל מגוון תוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22], כולל פורמולות משולבות של ויטמינים ומינרלים [23]. טכנולוגיה זו, שנחשבת כיום ליעילה ביותר בתחום תוספי התזונה, היא פטנט ייחודי המאפשר לעטוף את המולקולה של חומרים פעילים, כמו חומר תרופתי, ויטמינים, מינרלים וכדומה, בפוספוליפיד – מולקולה מסיסה במים ובשומן בו זמנית.

ביחס לוויטמין C, ויטמין D ואבץ באופן ספציפי נמצא שצורות העברה ליפוזומליות מגבירות משמעותית את הספיגה ביחס לתוספים שאינם ליפוזומליים הן של ויטמין C [24, 25,26], הן של ויטמין D [18, 27, 28] והן של אבץ [29]. כעת, אקוסאפ משיקה פורמולה ייחודית המשלבת ויטמיני C ו-D3 ואבץ בטכנולוגיית הבידלטס – הדור החדש של הטכנולוגיה הליפוזומלית, מספקת פתרון אופטימלי, כאשר שלושת המרכיבים פועלים יחד באופן סינרגטי כדי לשפר את פעילות מערכת החיסון ומעצימים זה את פעילותו של זה. בטכנולוגיה חדשנית זו לקפסול תוספים, המרכיבים הפעילים ארוזים בתוך כדוריות ליפוזומים זעירות, כאשר הכדוריות עצמן עטופות בקפסולה צמחית – מאפשרת שחרור מבוקר של הוויטמין ומבטיחה שיפור מוגבר של הספיגה והזמינות הביולוגית שלו.

השחקנים המובילים בשמירה על תפקוד מערכת החיסון: ויטמין C, ויטמין D3 ואבץ

ספרות מחקרית ענפה מצביעה על כך שוויטמין C, ויטמין D3 ואבץ הם שחקנים מרכזיים במערכת החיסון, והם ממלאים מגוון תפקידים מרכזיים בתגובות מערכת החיסון, הן זו המולדת (זו שעמה אנו נולדים) והן זו הנרכשת (אשר מתפתחת במהלך החיים בתגובה לזיהומים ספציפיים) [למשל, 4, 8, 9, 30].

 

ויטמין C

ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי המנטרל ביעילות רדיקלים חופשיים מזיקים, וגם משקם נוגדי חמצון תאיים אחרים [31]. ככזה, הוא תורם להגנה על תאי מערכת החיסון [32, 33, 34]. יתר על כן, הוא אף ממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם ובתפקודם של תאים חיסונים כמו לימפוציטים ותאי NK (תאי הרג טבעיים)  [35, 36], ומעורב בנדידה של תאי מערכת החיסון כמו נויטרופילים ומקרופאגים לאתרי הזיהום או הפציעה [37, 38]. בנוסף, יש לו גם פעילות אנטי-ויראלית [39], אנטי דלקתית [40, 41, 42] ואנטי-היסטמינית [43].למשל, נמצא שטיפול בוויטמין C במהלך הצטננות מקצר את משך המחלה ומפחית את חומרת התסמינים [44, 45], ובחולי קורונה אף עשוי להפחית תחלואה חמורה, כולל הפחתת משך זמן ההנשמה ושיעורי התמותה [46, 47, 48, 49]. ויטמין C הוא גם מרכיב חיוני של רקמות החיבור. הוא ממלא תפקיד חשוב בייצור הקולגן ובריפוי פצעים [50, 51] – ובזכות זאת, כמו גם בזכות יכולתו להגן על קרומי התאים מפני הנזקים הנגרמים על ידי הרדיקלים החופשיים, הוא תומך בשלמות מחסומי האפיתל – התאים המרכיבים את הרקמות המצפות את המשטחים החיצוניים של איברי הגוף (למשל בעור, בפה ובאף), ולמעשה חוצצים בין הסביבה החיצונית לחלקים הפנימיים של הגוף [52].

 

ויטמין D3

ויטמין D3 הוא הצורה הביולוגית הזמינה ביותר של ויטמין D לגוף האדם. למרות שמו, הוא מתפקד למעשה כהורמון, פועל לוויסות למעלה מ-200 גנים בתאים שונים [2]. וממלא תפקיד חשוב במנגנון הבקרה על חלוקה והתמיינות תאים, ובקידום הצמיחה התקינה של תאים בגוף [53]. בנוסף להשפעותיו הידועות על ספיגת הסידן והזרחן במעי ועל ויסות רמותיהם, ולחשיבותו לשמירה על הגדילה והתפתחות העצמות ועל בריאות העצם, ויטמין D3 ממלא תפקיד מרכזי בתפקוד מערכת החיסון [54, 55, 56], ולמעשה, משמש כמווסת חיסוני פוטנטי מאוד [57]. זאת, בזכות העובדה שיש לו קולטנים בכל תאי מערכת החיסון שאליהם הוא נקשר, ובזכות מעורבותו המרכזית בייצור ובייעול התפקוד של תאים חיסוניים. למשל, הוא מעורב בייצור של לימפוציטים מסוג T (שתפקידם לזהות גורמים מזהמים הפולשים לגוף כמו חיידקים ונגיפים, ולהשמיד את התאים שאליהם פלשו) [2]. בנוסף, בדומה לוויטמין C ולאבץ, ויטמין D ממלא תפקיד חשוב ביצירה ובתחזוקה של מחסומי האפיתל והאנדותל (התאים המצפים את הרקמות מבפנים), כולל רקמת הריאה [58, 59].  לפיכך, במצב של חסר בוויטמין נפגעת שלמותם של מחסומים אלה, והם הופכים פגיעים יותר לתהליכים דלקתיים ופתולוגיים כמו אסטמה ודלקת ריאות [3]. בעשור האחרון גוברת המודעות גם לתפקידיו של ויטמין D במניעת מחלות כרוניות. זאת, לאור חשיבותו הרבה במניעת התפתחות דלקת, עמידות לאינסולין, סוכרת והשמנה. בין היתר, על ידי שיפור הרגישות וההפרשה של אינסולין, ושינוי היחס בין ציטוקינים פרו-דלקתיים לאנטי-דלקתיים [60], וכן על ידי המעורבות שלו בתהליכים הקשורים לוויסות לחץ הדם [61].

 

אבץ

גם לאבץ יש חשיבות רבה לתפקוד התקין של מערכת החיסון [62, 63, 64, 65, 66, 67]. חשיבות זו נובעת בין היתר ממעורבותו של מינרל זה בפעילות אנזימים הנחוצים לפעילותה של מערכת החיסון, כמו גם מתפקידיו המרכזיים בהתפתחותה התקינה ובתפקודי מפתח של גורמים רבים בה, כולל ביטוי הגנים ותהליכי החלוקה, השכפול והמוות התאי של תאי T ותאי NK (תאי הרג טבעיים) – תאי מערכת החיסון שלהם תפקידים קריטי בהגנה על הגוף מפני זיהומים [68]. ככזה, הוא חיוני לשמירה על תקינותם של מחסומי הרקמה הטבעיים, כגון תאי האפיתל של מערכת הנשימה, ולמניעת חדירה של פתוגנים (וירוסים/חיידקים/פטריות מחוללי מחלה) [69]. בנוסף, האבץ הוא בעל השפעות אנטי-ויראליות, כשמזה שנים ידוע שיש לו יכולת לעכב את שכפולו של הריינו-וירוס – הנגיף העיקרי שגורם להצטננות [70], מה שיכול להסביר את יעילותו בטיפול ובמניעת זיהומים בדרכי הנשימה [71, 72, 73, 74, 75, 76, 77]; וכן השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת [78, 79]. מלבד מערכת החיסון, האבץ ממלא תפקידים מרכזיים במערכות, רקמות ואיברים רבים בגופנו, וחסר בו, גם אם גבולי, משפיע על מערכת הרבייה, מערכת העצבים המרכזית, מערכת העיכול, העצמות והעור [80, 81]. הוא מעורב בחילוף החומרים בתאים; נחוץ לפעילותם של מאות אנזימים; לייצור מולקולות דנ”א וחלבונים; לחלוקת התאים ולתהליכי איתות בין תאיים; לתפקוד הערמונית ולייצור נוזל הזרע בגברים; ולריפוי פצעים ולהחלמת רקמות [82, 83, 84, 85, 86]. הוא תומך בצמיחה ובהתפתחות התקינה של העובר במהלך ההיריון, ושל תינוקות וילדים; בפעילות התקינה של הורמון האינסולין ובתפקוד תקין של חוש הטעם והריח [83, 87].

השפעות משלימות וסינרגטיות

מחקרים חדשים מהשנים האחרונות, כולל כאלו שנערכו לאור מגפת הקורונה, מצביעים על כך שלא רק שכל אחד משלושת הרכיבים האלו בפני עצמו ממלא מגוון תפקידים קריטיים במערכת החיסון, אלא שהשלושה מציגים השפעות משלימות וסינרגטיות ברבים מהתפקידים הללו, כולל תמיכה במרכיבים של חסינות מולדת ונרכשת, בשלושת הקווים העיקריים של ההגנה החיסונית – החל מהקו הראשון, של שמירה על שלמות המחסומים הפיזיים כגון העור והריריות, המונעים חדירה של פולשים זרים כמו נגיפים, חיידקים ורעלים; דרך הקו השני של תגובה והגנה תאית; וכלה בקו ההגנה השלישי של ייצור נוגדנים [1, 2, 3].

יתר על כן, על פי מחקרים אלה, מכלול הראיות הזמין מצביע על כך שטיפול משולב בשלושת רכיבי המפתח הללו – ויטמין C, D3 ואבץ – עשוי לעזור לייעל באופן אופטימלי את תפקוד מערכת החיסון, לתמוך בה ולווסת את תפקודיה, וכך מאפשר להפחית את הסיכון למחלות הנובעות מחסר ברכיבים אלה ואף לסייע משמעותית בטיפול בהן ולהפחית את הסיכון לתחלואה חמורה [1, 2, 3, 4, 88].

הטכנולוגיה הליפוזומלית: שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית

מאז שתוארה לראשונה ב-1965 היכולת של ליפוזומים לשמש כנשאים להובלת חומרים שונים לתאים ולרקמות בגוף, פותחה הטכנולוגיה הליפוזומלית ושוכללה ומחקרים רבים מאוד בשישה העשורים שחלפו מאז הוכיחו את יעילותה הרבה והכתירו אותה כטכנולוגיה אידיאלית להובלת תרופות [11, 12, 13, 14, 15, 16, 17] ותוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22], לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית שלהם ולמקסום היתרונות הטיפוליים שלהם [11, 12, 89, 90, 91]. למעשה, כיום היא נחשבת “למערכת נושאת התרופות המוצלחת ביותר הידועה עד כה” [89].

ליפוזום הוא מולקולה כדורית, שהמעטפת שלה בנויה מרכיבים פוספוליפידים – מולקולות טבעיות הבנויות בדיוק אותם חומרים שמהם בנוי קרום התא האנושי. זו למעשה הסיבה העיקרית שבזכותה הליפוזום הוא נשא יעיל מאוד, שכן בשל מבנה זהה זה, הוא יכול להתמזג עם קרום התא ולהעביר בקלות את מטענו אל תוך התאים.

ככלי להעברת חומרים תרופתיים שונים, הליפוזומים מפגינים תכונות יוצאות דופן, בהן הגנה על החומרים שהם נושאים בתוכם מפני פירוק פיזיולוגי בחומציות הקיבה בתהליך העיכול [92], הארכת זמן מחצית החיים של התרופה [93], שליטה בשחרור מולקולות התרופה, ותאימות ביולוגית ובטיחות מצוינות [91]. תודות למעטפת השומנית, הליפוזומים מאפשרים למרכיב הפעיל שבתוכם לעקוף את מסלול הספיגה הרגיל ומובילים אותו ישירות לתאים. כתוצאה מכך, הם מביאים להשגת ריכוזים גבוהים יותר של החומר הפעיל בדם ומגבירים את ספיגתו בגוף.  בד בבד, הטכניקה הליפוזומלית גם מאפשרת מתן מינונים גבוהים של חומרים פעילים בבליעה, וכך לשפר את היתרונות הטיפוליים תוך מזעור תופעות לוואי מערכתיות [94].

כיום, תרופות רבות מיוצרות בטכנולוגיה זו, כולל תרופות כימותרפיות, שבהן להובלה הממוקדת ולהפחתת תופעות לוואי יש חשיבות מיוחדת, ויישומים ביו-רפואיים נוספים של ליפוזומים נחקרים או נמצאים בתהליכי אישור  [11, 12, 89].  במקביל, התכונות המיוחדות של הליפוזומים הפכו את הטכנולוגיה לפופולרית מאוד גם בתחום תוספי התזונה, כשכיום יותר ויותר תוספים מיוצרים בטכנולוגיה זו. לא מעט מחקרים הדגימו ספיגה משופרת של רכיבים שונים במגוון תוספי תזונה [18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26].

מחקרים שהתמקדו ספציפית בוויטמין C ליפוזומלי הראו שטכנולוגיה זו מובילה לזמינות ביולוגית משופרת של הוויטמין לעומת תוסף ויטמין C רגיל [24, 25, 26]; משפרת את היכולת נוגדת החמצון של הוויטמין [95, 96]; מגבירה את יציבותו ומפחיתה משמעותית (עד פי 300) את התחמצנותו [97]; ואף מאפשרת להשיג יעילות גבוהה (למשל להורדת לחץ הדם) בריכוזים נמוכים משמעותית לעומת ויטמין C רגיל [98]. מחקרים על ויטמין D3 ליפוזומלי הראו שהוא מביא לעלייה מהירה בריכוז הוויטמין בדם – מהירה יותר מאשר הפורמולה הרגילה [18], וגם מביא לשיפור מהיר יותר בתוצאות (למשל בשיפור הפרופיל המטבולי [27], או בהשפעה אנטיבקטריאלית יעילה יותר [28]. בדומה לכך, מחקרים על פורמולות ליפוזומליות של אבץ הדגימו את יכולתן לשפר את הספיגה והזמינות הביולוגית על ידי הגברת החדירות של האבץ לקרומי התאים [29], ואף לשחרר ולמקד את האבץ באתרים ספציפיים (כמו אתרי גידול), ובכך להפוך את הטיפול בו ליעיל יותר, וזאת, תוך שימוש במינון נמוך הרבה יותר [99].

הפתרון היעיל ביותר: פורמולה משולבת בטכנולוגיית הבידלטס

אקוסאפ גאה להשיק כעת את הפורמולה החדשה, המשלבת ויטמין C, אבץ אוקסיד וויטמין D3 (כולקצפירול), בטכנולוגיית הבידלטס. פורמולה זו מספקת את הפתרון האופטימלי ביותר להעצמת מערכת החיסון, כאשר השילוב בין שלושת המרכיבים יוצר פעילות סינרגטית ביניהם, ואילו טכנולוגיית הבידלטס מבטיחה שיפור מקסימלי של הספיגה והזמינות הביולוגית שלהם.

טכנולוגיית הבידלטס היא אחד הפיתוחים החדשניים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית.  טכנולוגיה זו, שפותחה כמערכת לשחרור מבוקר של רכיבים פעילים בתוספי תזונה ולשיפור זמינותם הביולוגית ויציבותם, חוללה מהפיכה בתחום התרופות והתוספים בכלל, ובתחום תוספי החומצה האסקורבית היא נחקרה באופן מיוחד. טכנולוגיית הבידלטס מבוססות על כדוריות ליפוזומליות זעירות המכילות בתוכן את החומר הפעיל, כשהכדוריות עצמן ארוזות בקפסולה צמחית שמתמוססת תוך 30 דקות. שיטה זו משלבת למעשה את הטכנולוגיה הליפוזומלית עם טכנולוגיה חדשנית המאפשרת שחרור מושהה ומבוקר של החומר הפעיל – בקצב התפרקות מוגדר מראש ובאזור הרצוי של מערכת העיכול, וספיגה מיטבית שלו ממערכת העיכול לזרם הדם.

החשיבות והיתרונות של טכנולוגיות לשחרור מבוקר של תרופות ותוספים הודגמו בשנים האחרונות בלא מעט מחקרים. יתרונות אלה כוללים בין היתר, שיפור הספיגה והזמינות הביולוגית, יציבות גבוהה יותר והפחתה של התנודות בריכוז החומרים הפעילים [100, 101, 102, 103, 104]. אחד מהמחקרים בתחום הוביל לרישום פטנט בארה”ב על טכנולוגיית הבידלטס על ידי קבוצת חוקרים שהדגימו יצירת מארזים דמוי כדוריות זעירות המכילות ריכוז גבוה של ויטמין A ושל ויטמין D, ששמרו על הכמות של החומר הפעיל עד להגעתו למחזור הדם, וכפועל יוצא מכך גם שיפרו את הספיגה והזמינות הביולוגית [105]. פטנט נוסף על טכנולוגיית הבידלטס נרשם כאמצעי לשחרור מבוקר של חומרים ליפופיליים (שומניים) כמו ויטמין D, קרוטנואידים, טוקופרולים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 וכדומה, לאחר מחקרים שהדגימו את היתרון בשימוש בטכנולוגיה זו כדי להגן על מולקולות רגישות אלה מפני פירוק – למשל כתוצאה מהתחמצנות ו/או לחות [106].  ופטנט אחר נרשם על שיטת הייצור של ויטמין D3 בטכנולוגיית הבידלטס לאחר שנמצא שהטכנולוגיה מאפשרת טווח שימוש מוגדל ותוקף ארוך [107].

מחקרים בתוספי תזונה נוספים הצביעו גם על שיפור הזמינות הביולוגית של קרטנואידים, כמו לוטאין, זאקסנטין, ליקופן ואלפא ובטא קרוטן [108, 109]. ביחס לוויטמין C, טכנולוגיית הבידלטס הדגימה שחרור מתמשך וספיגה מבוקרת של הוויטמין במשך 12 שעות בתנאים הסביבתיים המאפיינים את המעי, כאשר לאחר השעה הראשונה שוחררו כ-30% מהחומר הפעיל, לאחר ארבע שעות כ-60% וכעבור שמונה שעות למעלה מ-90% [110]. לשחרור מבוקר זה יש חשיבות רבה, שכן כאמור, הוא מוביל לשיפור הזמינות הביולוגית  של הוויטמין, וכמו כן, מאפשר למזער משמעותית את חמצון הוויטמין במערכת העיכול, ואת תופעות הלוואי העיכוליות הנובעות מכך.

לבסוף, יתרון חשוב נוסף שהתגלה במחקרים הוא שטכנולוגיית הבידלטס מאפשרת לייצר פורמולות משולבות, המכילות מספר חומרים פעילים – למשל, שילוב של ויטמינים ו/או מינרלים וכדומה, כאשר כל אחד מהחומרים הפעילים ארוז בסוג ספציפי וייעודי של בידלטס, המתוכנן בהתאם לחומר ולתכונותיו האופייניות, וכך להביא לספיגה אידיאלית של כל אחד מהחומרים המשולבים בפורמולה ולמנוע אינטראקציות ביניהם העלולות במקרים מסוימים לעכב את הזמינות הביולוגית [108, 109, 111].

טכנולוגיית הבידלטס הוכתרה כעתיד תוספי התזונה [112], והיא מהווה למעשה את הדור החדש של התוספים הליפוזומליים. טכנולוגיה חדשנית זו מציעה שילוב מנצח של ספיגה, זמינות ביולוגית ויציבות מיטבית, יעילות מרבית של החומר התזונתי הפעיל ומניעת תנודתיות בריכוזים שלו בדם. זאת, לצד הפחתת תופעות לוואי ושימוש נוח, הנובע מהעובדה שהתוסף אינו נוזלי, ולכן חסר טעם. יתרון משמעותי נוסף של הטכנולוגיה הוא העובדה שהתוספים הליפוזומליים בטכנולוגיה זו אינם דורשים קירור, וחשוב לא פחות – התוקף שלהם ארוך. זאת, לעומת התוספים הליפוזומליים הנוזליים, שהתוקף שלהם הוא שמונה שבועות מרגע פתיחתם, ואשר מחייבים שמירה בקירור.

הדור החדש של המוצרים הליפוזומליים

לסיכום, התוספים הליפוזומליים מציעים פתרונות מתקדמים לשיפור הספיגה והזמינות הביולוגית של חומרים תזונתיים. התוספים הנוזליים של אקוסאפ מובילים בתחום זה, מציעים יעילות גבוהה ונוחות בשימוש – ניתן לצרוך אותם ישירות או להוסיפם למשקאות. במקביל, טכנולוגיית הבידלטס מספקת את יתרונות הליפוזומים בצורת קפסולות, המאפשרות שימוש נוח ואחסון ללא קירור. שתי הטכנולוגיות מבטיחות ספיגה משופרת משמעותית לעומת תוספים רגילים, כך שכל צרכן יכול לבחור את הפתרון המתאים ביותר לצרכיו ולאורח חייו, תוך הבטחת יעילות מרבית של החומרים התזונתיים.

מקורות

1. 1. Maggini, S., Maldonado, P., Cardim, P., Fernandez Newball, C., and Sota Latino, E.R. (2017). Vitamins C, D and Zinc: Synergistic Roles in Immune Function and Infections. Vitamins & Minerals, 6:3. https://www.hilarispublisher.com/open-access/vitamins-c-d-and-zinc-synergistic-roles-in-immune-function-and-infections-2376-1318-1000167.pdf
   2. Name JJ, Souza ACR, Vasconcelos AR, Prado PS, Pereira CPM. Zinc, Vitamin D and Vitamin C: Perspectives for COVID-19 With a Focus on Physical Tissue Barrier Integrity. Front Nutr. 2020 Dec 7;7:606398. doi: 10.3389/fnut.2020.606398. PMID: 33365326; PMCID: PMC7750357.
      https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnut.2020.606398/full?fbclid=IwAR1NIVV1B-3MeRFV3V5NxwMPx_sOPB6idRciy0hGkYYaKd9hia-cdTzBYx0
   3. Gombart AF, Pierre A, Maggini S. A review of micronutrients and the immune system-working in harmony to reduce the risk of infection. Nutrients. (2020) 12:236. doi: 10.3390/nu12010236 https://www.mdpi.com/2072-6643/12/1/236
   4. Chanda Siddoo-Atwal. (2022).COVID-19 Prevention through Vitamin C, D, and Zinc Supplementation: A Small Clinical Study in Two Parts. IN: RNA Viruses Infection. Ed: Yogendra Shah. https://www.intechopen.com/chapters/81283
   5. Maxfield, L., Shukla, S., Crane, J.S. (2023). Zinc Deficiency. National Institute of Health. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK493231/
   6. Sizar O, Khare S, Goyal A, et al. Vitamin D Deficiency. [Updated 2023 Jul 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK532266/
   7. Rowe S, Carr AC. Global Vitamin C Status and Prevalence of Deficiency: A Cause for Concern? Nutrients. 2020 Jul 6;12(7):2008. doi: 10.3390/nu12072008. PMID: 32640674; PMCID: PMC7400810.
      https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7400810/
   8. Eva S. Wintergerst; Silvia Maggini; Dietrich H. Hornig. (2006). Immune-Enhancing Role of Vitamin C and Zinc and Effect on Clinical Conditions. Ann Nutr Metab (2006) 50 (2): 85–94. https://karger.com/anm/article-abstract/50/2/85/40301/Immune-Enhancing-Role-of-Vitamin-C-and-Zinc-and
   9. Shakoor H, Feehan J, Al Dhaheri AS, Ali HI, Platat C, Ismail LC, Apostolopoulos V, Stojanovska L. Immune-boosting role of vitamins D, C, E, zinc, selenium and omega-3 fatty acids: Could they help against COVID-19? Maturitas. 2021 Jan;143:1-9. doi: 10.1016/j.maturitas.2020.08.003. Epub 2020 Aug 9. PMID: 33308613; PMCID: PMC7415215. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512220303467
   10. Eva S. Wintergerst; Silvia Maggini; Dietrich H. Hornig. (2006). Immune-Enhancing Role of Vitamin C and Zinc and Effect on Clinical Conditions. Ann Nutr Metab (2006) 50 (2): 85–94.https://karger.com/anm/article-abstract/50/2/85/40301/Immune-Enhancing-Role-of-Vitamin-C-and-Zinc-and
   11. Allen, T.M., & Cullis, P.R. (2013). Liposomal drug delivery systems: from concept to clinical applications. Advanced Drug Delivery Reviews, 65(1), 36-48. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23036225/
   12. Torchilin, V.P. (2005). Recent advances with liposomes as pharmaceutical carriers. Nature Reviews Drug Discovery, 4, 145-160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15688077/
   13. Kelly C, Jefferies C, Cryan SA. Targeted liposomal drug delivery to monocytes and macrophages. J Drug Deliv. 2011;2011:727241. doi: 10.1155/2011/727241. Epub 2010 Oct 26. PMID: 21512579; PMCID: PMC3065850. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21512579/
   14. Di Lorenzo G, Rea A, Carlomagno C, Pepe S, Palmieri G, Labianca R, Chirianni A, De Stefano A, Esposito V, De Placido S, Montesarchio V. Activity and safety of pegylated liposomal doxorubicin, 5-fluorouracil and folinic acid in inoperable hepatocellular carcinoma: a phase II study. World J Gastroenterol. 2007 Dec 28;13(48):6553-7. doi: 10.3748/wjg.v13.i48.6553. PMID: 18161926; PMCID: PMC4611295. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18161926/
   15. Moribe, K.; Limwikrant, W.; Higashi, K.; Yamamoto, K. Drug nanoparticle formulation using ascorbic Acid derivatives. J. Drug. Deliv. 2011, 2011, 138929. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21603195
   16. Seleci, M.; Seleci, D.A.; Scheper, T.; Stahl, F. Theranostic Liposome-Nanoparticle Hybrids for Drug Delivery and Bioimaging.  J. Mol. Sci.2017, 18, 1415. https://www.mdpi.com/1422-0067/18/7/1415
   17. Zamani, P.; Momtazi-Borojeni, A.A.; Nik, M.E.; Oskuee, R.K.; Sahebkar, A. Nanoliposomes as the adjuvant delivery systems in cancer immunotherapy. J. Cell. Physiol. 2018, 233, 5189–5199. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29215747/
   18. Dałek P, Drabik D, Wołczańska H, Foryś A, Jagas M, Jędruchniewicz N, Przybyło M, Witkiewicz W, Langner M. Bioavailability by design – Vitamin D₃liposomal delivery vehicles. Nanomedicine. 2022 Jul;43:102552. doi: 10.1016/j.nano.2022.102552. Epub 2022 Mar 26. PMID: 35346834; PMCID: PMC8957331. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35346834/
   19. Abd El Azim H, Nafee N, Ramadan A, Khalafallah N. Liposomal buccal mucoadhesive film for improved delivery and permeation of water-soluble vitamins. Int J Pharm. 2015 Jul 5;488(1-2):78-85. doi: 10.1016/j.ijpharm.2015.04.052. Epub 2015 Apr 18. PMID: 25899288. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25899288/
   20. Yamada Y, Burger L, Kawamura E, Harashima H. Packaging of the Coenzyme Q10 into a Liposome for Mitochondrial Delivery and the Intracellular Observation in Patient Derived Mitochondrial Disease Cells. Biol Pharm Bull. 2017;40(12):2183-2190. doi: 10.1248/bpb.b17-00609. PMID: 29199241. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29199241/
   21. Sinha R, Sinha I, Calcagnotto A, Trushin N, Haley JS, Schell TD, Richie JP Jr. Oral supplementation with liposomal glutathione elevates body stores of glutathione and markers of immune function. Eur J Clin Nutr. 2018 Jan;72(1):105-111. doi: 10.1038/ejcn.2017.132. Epub 2017 Aug 30. PMID: 28853742; PMCID: PMC6389332. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6389332/
   22. Vanaja, K.; Wahl, M.A.; Bukarica, L.; Heinle, H. Liposomes as carriers of the lipid soluble antioxidant resveratrol: Evaluation of amelioration of oxidative stress by additional antioxidant vitamin. Life Sci. 2013, 93, 917–923. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24177602
   23. Ko J, Yoo C, Xing D, Gonzalez DE, Jenkins V, Dickerson B, Leonard M, Nottingham K, Kendra J, Sowinski R, Rasmussen CJ, Kreider RB. Pharmacokinetic Analyses of Liposomal and Non-Liposomal Multivitamin/Mineral Formulations. Nutrients. 2023 Jul 7;15(13):3073. doi: 10.3390/nu15133073. PMID: 37447400; PMCID: PMC10347199. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37447400/
   24. Prantl L, Eigenberger A, Gehmert S, Haerteis S, Aung T, Rachel R, Jung EM, Felthaus O. Enhanced Resorption of Liposomal Packed Vitamin C Monitored by Ultrasound. J Clin Med. 2020 May 26;9(6):1616. doi: 10.3390/jcm9061616. PMID: 32466592; PMCID: PMC7356785. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7356785/
   25. Gopi S, Balakrishnan P. Evaluation and clinical comparison studies on liposomal and non-liposomal ascorbic acid (vitamin C) and their enhanced bioavailability. J Liposome Res. 2021 Dec;31(4):356-364. doi: 10.1080/08982104.2020.1820521. Epub 2020 Oct 6. PMID: 32901526. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32901526/
   26. Davis JL, Paris HL, Beals JW, Binns SE, Giordano GR, Scalzo RL, Schweder MM, Blair E, Bell C. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016 Jun 20;9:25-30. doi: 10.4137/NMI.S39764. PMID: 27375360; PMCID: PMC4915787. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4915787/
   27. Yanachkova V, Staynova R, Stoev S, Naseva E. Benefits of using a microencapsulated vitamin D delivery system in women with polycystic ovary syndrome. Eur J Hosp Pharm. 2023 Sep;30(5):284-287. doi: 10.1136/ejhpharm-2021-002967. Epub 2021 Dec 1. PMID: 34853015; PMCID: PMC10447962. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34853015/
   28. Castoldi A, Herr C, Niederstraßer J, Labouta HI, Melero A, Gordon S, Schneider-Daum N, Bals R, Lehr CM. Calcifediol-loaded liposomes for local treatment of pulmonary bacterial infections. Eur J Pharm Biopharm. 2017 Sep;118:62-67. doi: 10.1016/j.ejpb.2016.11.026. Epub 2016 Nov 22. PMID: 27888144. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27888144/
   29. Hall AG, King JC. The Molecular Basis for Zinc Bioavailability. Int J Mol Sci. 2023 Mar 31;24(7):6561. doi: 10.3390/ijms24076561. PMID: 37047530; PMCID: PMC10095312. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37047530/
   30. Bauer SR, Kapoor A, Rath M, Thomas SA. What is the role of supplementation with ascorbic acid, zinc, vitamin D, or N-acetylcysteine for prevention or treatment of COVID-19? Cleve Clin J Med. 2020 Jun 8. doi: 10.3949/ccjm.87a.ccc046. Epub ahead of print. PMID: 32513807.The impact of vitamin D, vitamin C, and zinc supplements on immune status among Jordanian adults during COVID-19: cross-sectional study findings https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32513807/
   31. May JM, Harrison FE. Role of vitamin C in the function of the vascular endothelium. Antioxid Redox Signal. 2013;19:2068–2083. https://www.webofscience.com/wos/woscc/full-record/WOS:000348878200019?SID=EUW1ED0B152s6pAaoenIsprW5VMvc
   32. Winterbourn CC, Vissers MCM. Changes in ascorbate levels on stimulation of human neutrophils. BBA – Mol Cell Res (1983) 763:175–9. doi: 10.1016/0167-4889(83)90041-1 https://doi.org/10.1016/0167-4889(83)90041-1
   33. Oberritter H, Glatthaar B, Moser U, Schmidt KH. Effect of functional stimulation on ascorbate content in phagocytes under physiological and pathological conditions. Int Arch Allergy Appl Immunol (1986) 81:46–50. doi: 10.1159/000234106 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3744577/
   34. Lenton KJ, Therriault H, Fülöp T, Payette H, Wagner JR. Glutathione and ascorbate are negatively correlated with oxidative DNA damage in human lymphocytes. Carcinogenesis (1999) 20:607–13. doi: 10.1093/carcin/20.4.607 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10223188/
   35. Van Gorkom GNY, Klein Wolterink RGJ, Van Elssen CHMJ, Wieten L, Germeraad WTV, Bos GMJ. Influence of Vitamin C on lymphocytes: An overview. Antioxidants (2018) 7:41. doi: 10.3390/ANTIOX7030041 https://doi.org/10.3390/ANTIOX7030041
   36. Huijskens MJAJ, Walczak M, Koller N, Briedé JJ, Senden-Gijsbers BLMG, Schnijderberg MC, et al. Technical Advance: Ascorbic acid induces development of double-positive T cells from human hematopoietic stem cells in the absence of stromal cells. J Leukoc Biol (2014) 96:1165–75. doi: 10.1189/jlb.1ta0214-121rr https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25157026/
   37. Goldschmidt MC. Reduced bactericidal activity in neutrophils from scorbutic animals and the effect of ascorbic acid on these target bacteria in vivo and in vitro. Am J Clin Nutr (1991) 54:1214S–20S. doi: 10.1093/ajcn/54.6.1214s https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1962573/
   38. Goldschmidt MC, Masin WJ, Brown LR, Wyde PR. The effect of ascorbic acid deficiency on leukocyte phagocytosis and killing of Actinomyces viscosus. Int J Vitam Nutr Res (1988) 58:326–34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2461911/
   39. Colunga Biancatelli RML, Berrill M, Marik PE. The antiviral properties of vitamin C. Expert Rev Anti Infect Ther. 2020 Feb;18(2):99-101. doi: 10.1080/14787210.2020.1706483. Epub 2019 Dec 23. PMID: 31852327. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31852327/
   40. Peng Y, Kwok KHH, Yang PH, Ng SSM, Liu J, Wong OG, et al. Ascorbic acid inhibits ROS production, NF-κB activation and prevents ethanol-induced growth retardation and microencephaly. Neuropharmacology (2005) 48:426–34. doi: 10.1016/j.neuropharm.2004.10.018 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15721175/
   41. Bowie AG, O’Neill LAJ. Vitamin C Inhibits NF-κB Activation by TNF Via the Activation of p38 Mitogen-Activated Protein Kinase. J Immunol (2000) 165:7180–8. doi: 10.4049/jimmunol.165.12.7180 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11120850/
   42. Cárcamo JM, Pedraza A, Bórquez-Ojeda O, Golde DW. Vitamin C suppresses TNFα-induced NFκB activation by inhibiting IκBα phosphorylation. Biochemistry (2002) 41:12995–3002. doi: 10.1021/bi0263210 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12390026/
   43. Johnston CS, Martin LJ, Cai X. Antihistamine effect of supplemental ascorbic acid and neutrophil chemotaxis. J Am Coll Nutr. 1992 Apr;11(2):172-6. PMID: 1578094. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1578094/
   44. Gómez E, Quidel S, Bravo Soto G, Ortigoza Á. Does vitamin C prevent the common cold? Medwave (2018) 18:e7235. doi: 10.5867/medwave.2018.04.7236 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30113569/
   45. Hemilä, H.; Chalker, E. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst. Rev. 2013, 1, CD000980. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
   46. Cheng RZ. Can early and high intravenous dose of vitamin C prevent and treat coronavirus disease 2019 (COVID-19)? Med Drug Discovery (2020) 5:100028. doi: 10.1016/j.medidd.2020.100028 https://doi.org/10.1016/j.medidd.2020.100028
   47. Erol A. High-dose intravenous vitamin C treatment for COVID-19. OSF Prepr (2020). doi: 10.31219/osf.io/p7ex8 https://doi.org/10.31219/osf.io/p7ex8
   48. Hernández A, Papadakos PJ, Torres A, González DA, Vives M, Ferrando C, et al. Two known therapies could be useful as adjuvant therapy in critical patients infected by COVID-19. Rev Esp Anestesiol Reanim (2020) 67:245–52. doi: 10.1016/j.redar.2020.03.004 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32303365/
   49. Matthay MA, Aldrich JM, Gotts JE. Treatment for severe acute respiratory distress syndrome from COVID-19. Lancet Respir Med (2020) 8:433–34. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30127-2 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32203709/
   50. National Institutes of Health. Vitamin C. Fact Sheet for Health Professionals. https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminC-HealthProfessional/#h13
   51. DePhillipo NN, Aman ZS, Kennedy MI, Begley JP, Moatshe G, LaPrade RF. Efficacy of Vitamin C Supplementation on Collagen Synthesis and Oxidative Stress After Musculoskeletal Injuries: A Systematic Review. Orthop J Sports Med. 2018 Oct 25;6(10):2325967118804544. doi: 10.1177/2325967118804544. PMID: 30386805; PMCID: PMC6204628. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6204628/
   52. Maggini S., Beveridge S., Sorbara J.P., Senatore G. Feeding the immune system: The role of micronutrients in restoring resistance to infections. CAB Rev. 2008;3:1–21. doi: 10.1079/PAVSNNR20083098. https://doi.org/10.1079%2FPAVSNNR20083098
   53. Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14985208
   54. Vanherwegen AS, Gysemans C, Mathieu C. Regulation of immune function by vitamin D and its use in diseases of immunity. Endocrinol Metab Clin North Am. (2017) 46:1061–94. doi: 10.1016/j.ecl.2017.07.010 https://doi.org/10.1016/j.ecl.2017.07.010
   55. Chakhtoura M, Napoli N, El Hajj Fuleihan G. Commentary: myths and facts on vitamin D amidst the COVID-19 pandemic. Metabolism. (2020) 109:154276. doi: 10.1016/j.metabol.2020.154276 https://doi.org/10.1016/j.metabol.2020.154276
   56. Xu Y, Baylink DJ, Chen CS, Reeves ME, Xiao J, Lacy C, et al. The importance of vitamin d metabolism as a potential prophylactic, immunoregulatory and neuroprotective treatment for COVID-19. J Transl Med. (2020) 18:322. doi: 10.1186/s12967-020-02488-5. https://doi.org/10.1186/s12967-020-02488-5
   57. Lin R, White JH. The pleiotropic actions of vitamin D. Bioessays. 2004;26(1):21-28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14696037
   58. Chen H, Lu R, Zhang YG, Sun J. Vitamin D receptor deletion leads to the destruction of tight and adherens junctions in lungs. Tissue Barriers. (2018) 6:1–13. doi: 10.1080/21688370.2018.1540904 https://doi.org/10.1080/21688370.2018.1540904
   59. Gniadecki R, Gajkowska B, Hansen M. 1,25-dihydroxyvitamin D3 stimulates the assembly of adherens junctions in keratinocytes: involvement of protein kinase C. Endocrinology. (1997) 138:2241–8. doi: 10.1210/endo.138.6.5156 https://doi.org/10.1210/endo.138.6.5156
   60. Argano C, Mirarchi L, Amodeo S, Orlando V, Torres A, Corrao S. The Role of Vitamin D and Its Molecular Bases in Insulin Resistance, Diabetes, Metabolic Syndrome, and Cardiovascular Disease: State of the Art. Int J Mol Sci. 2023 Oct 23;24(20):15485. doi: 10.3390/ijms242015485. PMID: 37895163; PMCID: PMC10607188. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10607188/
   61. Li YC, Kong J, Wei M, Chen ZF, Liu SQ, Cao LP. 1,25-Dihydroxyvitamin D(3) is a negative endocrine regulator of the renin-angiotensin system. J Clin Invest. 2002;110(2):229-238. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12122115
   62. Wang MX, Win SS, Pang J. Zinc Supplementation Reduces Common Cold Duration among Healthy Adults: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials with Micronutrients Supplementation. Am J Trop Med Hyg. 2020 Jul;103(1):86-99. doi: 10.4269/ajtmh.19-0718. Epub 2020 Apr 23. PMID: 32342851; PMCID: PMC7356429. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7356429/
   63. Walsh CT, Sandstead HH, Prasad AS, Newberne PM, Fraker PJ. Zinc health effects and research priorities for the 1990’s. Environ Health Perspect 1994;102:5–46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1567081/
   64. Zalewski PD. Zinc and immunity: implications for growth, survival and function of lymphoid cells. J Nutr Immunol 1996;4:39–80. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0002916523006251
   65. Wessels I, Maywald M, Rink L. Zinc as a gatekeeper of immune function. Nutrients. (2017) 9:1286. doi: 10.3390/nu9121286 https://doi.org/10.3390/nu9121286
   66. Gammoh NZ, Rink L. Zinc in infection and inflammation. Nutrients. (2017) 9:624. doi: 10.20944/preprints201705.0176.v1 https://doi.org/10.20944/preprints201705.0176.v1
   67. Roohani N, Hurrell R, Kelishadi R, Schulin R. Zinc and its importance for human health: an integrative review. J Res Med Sci. (2013) 18:144–57. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23914218
   68. Shankar AH, Prasad AS. Zinc and immune function: the biological basis of altered resistance to infection. Am J Clin Nutr. 1998 Aug;68(2 Suppl):447S-463S. doi: 10.1093/ajcn/68.2.447S. PMID: 9701160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9701160/
   69. Wessels I, Rolles B, Rink L. The Potential Impact of Zinc Supplementation on COVID-19 Pathogenesis. Front Immunol. 2020 Jul 10;11:1712. doi: 10.3389/fimmu.2020.01712. PMID: 32754164; PMCID: PMC7365891. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32754164/
   70. orant BD, Kauer JC, Butterworth BE. Zinc ions inhibit replication of rhinoviruses. Nature. 1974 Apr 12;248(449):588-90. doi: 10.1038/248588a0. PMID: 4363085. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4363085/
   71. Hunter J, Arentz S, Goldenberg J, Yang G, Beardsley J, Myers SP, et al. Zinc for the prevention or treatment of acute viral respiratory tract infections in adults: a rapid systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open 2021;11:e047474. https://bmjopen.bmj.com/content/11/11/e047474
   72. Hemilä H. Zinc lozenges and the common cold: a meta-analysis comparing zinc acetate and zinc gluconate, and the role of zinc dosage. JRSM Open. 2017 May 2;8(5):2054270417694291. doi: 10.1177/2054270417694291. PMID: 28515951; PMCID: PMC5418896.
       https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28515951/
   73. Hemila H. Zinc lozenges and the common cold: a meta-analysis comparing zinc acetate and zinc gluconate, and the role of zinc dosage. JRSM Open 2017;8:2054270417694291. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28515951/
   74. Hemilä H. Zinc lozenges may shorten the duration of colds: a systematic review. Open Respir Med J 2011;5:51-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21769305/
   75. Science M, Johnstone J, Roth DE, Guyatt G, Loeb M. Zinc for the treatment of the common cold: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Cmaj 2012;184:E551-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22566526/
   76. Prasad AS, Beck FW, Bao B, Snell D, Fitzgerald JT. Duration and severity of symptoms and levels of plasma interleukin-1 receptor antagonist, soluble tumor necrosis factor receptor, and adhesion molecules in patients with common cold treated with zinc acetate. J Infect Dis 2008;197:795-802. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18279051/
   77. Turner RB, Cetnarowski WE. Effect of treatment with zinc gluconate or zinc acetate on experimental and natural colds. Clin Infect Dis 2000;31:1202-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11073753/
   78. Mousavi SM, Hajishafiee M, Clark CCT, Borges Nascimento IJ, Milajerdi A, Amini MR, et al. Clinical effectiveness of zinc supplementation on the biomarkers of oxidative stress: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Pharmacol Res. (2020) 161:105166. doi: 10.1016/j.phrs.2020.105166 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32828910
   79. Hosseini R, Ferns GA, Sahebkar A, Mirshekar MA, Jalali M. Zinc supplementation is associated with a reduction in serum markers of inflammation and oxidative stress in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Cytokine. (2021) 138: 155396. doi: 10.1016/j.cyto.2020.155396. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33601291
   80. Roohani N, Hurrell R, Kelishadi R, Schulin R. Zinc and its importance for human health: an integrative review. J Res Med Sci. (2013) 18:144–57. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23914218
   81. Shankar AH, Prasad AS. Zinc and immune function: the biological basis of altered resistance to infection. Am J Clin Nutr. 1998 Aug;68(2 Suppl):447S-463S. doi: 10.1093/ajcn/68.2.447S. PMID: 9701160. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9701160/
   82. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc Washington, DC: National Academy Press; 2001. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25057538/
   83. Ryu M-S, Aydemir TB. Zinc. In: Marriott BP, Birt DF, Stallings VA, Yates AA, eds. Present Knowledge in Nutrition. 11th ed. Cambridge, Massachusetts: Wiley-Blackwell; 2020:393-408. https://shop.elsevier.com/books/present-knowledge-in-nutrition/marriott/978-0-323-66162-1
   84. MacDonald RS. The Role of Zinc in Growth and Cell Proliferation. The Journal of Nutrition 2000;130:1500S-8S. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10801966/
   85. Lin P-H, Sermersheim M, Li H, Lee PH, Steinberg SM, Ma J. Zinc in wound healing modulation. (2017) 10:16. doi: 10.3390/nu10010016 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29295546
   86. Aydemir TB, Sitren HS, Cousins RJ. The zinc transporter Zip14 influences c-Met phosphorylation and hepatocyte proliferation during liver regeneration in mice. (2012) 142:1536–46.e5. doi: 10.1053/j.gastro.2012.02.046 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22374166
   87. Nagraj SK, Naresh S, Srinivas K, George RP, Shetty N, Levenson D, et al. Interventions for the managing taste disturbances. Cochrane Database Syst Rev 2017:CD010470 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29260510/
   88. Firouzi S, Pahlavani N, Navashenaq JG, Clayton ZS, Beigmohammadi MT, Malekahmadi M. The effect of Vitamin C and Zn supplementation on the immune system and clinical outcomes in COVID-19 patients. Clin Nutr Open Sci. 2022 Aug;44:144-154. doi: 10.1016/j.nutos.2022.06.006. Epub 2022 Jun 25. PMID: 35783349; PMCID: PMC9233349. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9233349/
   89. Bozzuto, G.; Molinari, A. Liposomes as nanomedical devices.  J. Nanomed. 2015, 10, 975–999. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.2147/IJN.S68861
   90. Gao Y, Liu X, Chen N, Yang X, Tang F. Recent Advance of Liposome Nanoparticles for Nucleic Acid Therapy. Pharmaceutics. 2023 Jan 4;15(1):178. doi: 10.3390/pharmaceutics15010178. PMID: 36678807; PMCID: PMC9864445. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9864445/
   91. Liu P, Chen G, Zhang J. A Review of Liposomes as a Drug Delivery System: Current Status of Approved Products, Regulatory Environments, and Future Perspectives. Molecules. 2022 Feb 17;27(4):1372. doi: 10.3390/molecules27041372. PMID: 35209162; PMCID: PMC8879473. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8879473/
   92. Niu M., Lu Y., Hovgaard L., Guan P., Tan Y., Lian R., Qi J., Wu W. Hypoglycemic activity and oral bioavailability of insulin-loaded liposomes containing bile salts in rats: The effect of cholate type, particle size and administered dose. Eur. J. Pharm. Biopharm. 2012;81:265–272. doi: 10.1016/j.ejpb.2012.02.009. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22369880
   93. Wang N., Wang T., Li T., Deng Y. Modulation of the physicochemical state of interior agents to prepare controlled release liposomes. Colloids Surf. B. 2009;69:232–238. doi: 10.1016/j.colsurfb.2008.11.033. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19131224
   94. Li C., Zhang Y., Wan Y., Wang J., Lin J., Li Z., Huang P. STING-activating drug delivery systems: Design strategies and biomedical applications. Chin. Chem. Lett. 2021;32:1615–1625. doi: 10.1016/j.cclet.2021.01.001. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1001841721000036
   95. Attia, M.; Essa, E.A.; Zaki, R.M.; Elkordy, A.A. An Overview of the Antioxidant Effects of Ascorbic Acid and Alpha Lipoic Acid (in Liposomal Forms) as Adjuvant in Cancer Treatment. Antioxidants 2020, 9, 359. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32344912
   96. Liu, X.; Wang, P.; Zou, Y.X.; Luo, Z.G.; Tamer, T.M. Co-encapsulation of Vitamin C and beta-Carotene in liposomes: Storage stability, antioxidant activity, and in vitro gastrointestinal digestion. Food Res. Int. 2020, 136, 109587. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32846615
   97. Luka Wechtersbach, Nataša Poklar Ulrih, Blaž Cigić. (2012). Liposomal stabilization of ascorbic acid in model systems and in food matrices. LWT – Food Science and Technology, 45(1):43-49. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S002364381100226X
   98. Khalili, A.; Alipour, S.; Fathalipour, M.; Purkhosrow, A.; Mashghoolozekr, E.; Bayat, G.; Nekooeian, A.A. Liposomal and Non-Liposomal Formulations of Vitamin C: Comparison of the Antihypertensive and Vascular Modifying Activity in Renovascular Hypertensive Rats. Iran. J. Med. Sci. 2020, 45, 41–49. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6983272/
   99. Ribeiro N, Albino M, Ferreira A, Escrevente C, Barral DC, Pessoa JC, Reis CP, Gaspar MM, Correia I. Liposomal Formulations of a New Zinc(II) Complex Exhibiting High Therapeutic Potential in a Murine Colon Cancer Model. Int J Mol Sci. 2022 Jun 16;23(12):6728. doi: 10.3390/ijms23126728. PMID: 35743176; PMCID: PMC9223407 https://www.mdpi.com/1422-0067/23/12/6728
   100. Fu, A., & Kao, W.J. (2010). Drug release kinetics and transport mechanisms of non-degradable and degradable polymeric delivery systems. Expert Opinion on Drug Delivery, 7(4), 429-444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20331353/
   101. Hu, S., Lin, S., He, X., & Sun, N. (2022). Iron delivery systems for controlled release of iron and enhancement of iron absorption and bioavailability. Critical Reviews in Food Science and Nutrition, 63(29), 10197–10216. https://doi.org/10.1080/10408398.2022.2076652 https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/10408398.2022.2076652
   102. Mandal, U. K., Chatterjee, B., Senjoti, F. G. (2016). Gastro-retentive drug delivery systems and their in vivo success: a recent update. Asian J. Pharmaceut. Sci. 11, 575–584. doi: 10.1016/j.ajps.2016.04.007 https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1818087616300320?via%3Dihub
   103. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
   104. Reczkowski J, Długosz M, Ratajczak M, Voelkel A, Sandomierski M. Gelatin-Zinc Carrier as a New Method of Targeted and Controlled Release of Risedronate. Materials (Basel). 2024 May 21;17(11):2473. doi: 10.3390/ma17112473. PMID: 38893737; PMCID: PMC11172601.
        https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38893737/
   105. Process for the production of beadlets. US8211471B2 United States Patent. https://patents.google.com/patent/US8211471B2/en
   106. Deshpande, J. Stable Beadlets of Lipophilic Nutrients. U.S. Patent 2005/0095301 A1, 5 May 2005. https://patents.google.com/patent/US9247765B2/en
   107. Vitamin D3 beadlet and production method thereof. https://patents.google.com/patent/CN104186977A/en
   108. Gellenbeck, K. , Salter‐Venzon, D. , Lala, R. , & Chavan, J. (2012). A multicarotenoid beadlet for human nutrition ‐ proof of concept of in vitro timed release. Acta Biochimica Polonica, 59(1), 35–38. 10.18388/abp.2012_2166 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22428116
   109. Hu C, Salter Venzon D, Lange K, Maathuis A, Bellmann S, Gellenbeck K. Evaluation of the bioaccessibility of a carotenoid beadlet blend using an in vitro system mimicking the upper gastrointestinal tract. Food Sci Nutr. 2021 May 4;9(6):3289-3296. doi: 10.1002/fsn3.2295. PMID: 34136193; PMCID: PMC8194940. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8194940/
   110. Curesupport. Release study of immunity Bland Beadlet-marker compound as vitamin C. https://www.ecosupp.co.il/wp-content/uploads/2023/09/Release-study-of-immunity-Blend-Beadlet-3.pdf
   111. Salter‐Venzon, D. , Kazlova, V. , Izzy Ford, S. , Intra, J. , Klosner, A. E. , & Gellenbeck, K. W. (2017). Evidence for decreased interaction and improved carotenoid bioavailability by sequential delivery of a supplement. Food Sciences and Nutrition, 5(3), 424–433. 10.1002/fsn3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5448391/
   112. Adi Menayang. (2019). Are little beads the future of supplements? Capsules filled with little beads are becoming ubiquitous. What’s the appeal? https://www.nutraingredients-usa.com/article/2019/01/25/beadlet-filled-capsule-supplements-the-consumer-and-market-appeal
   113. George A. Burdock. (2007). Safety assessment of hydroxypropyl methylcellulose as a food ingredient. Food and Chemical Toxicology, 45(12): 2341-2351 https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S027869150700261X
   114. Powell G, Saunders M, Rigby A, Marson AG. Immediate-release versus controlled-release carbamazepine in the treatment of epilepsy. Cochrane Database Syst Rev. 2016;12(12):CD007124. Published 2016 Dec 8. doi:10.1002/14651858.CD007124.pub5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6463840/
   115. Hua, S. (2020). Advances in oral drug delivery for regional targeting in the gastrointestinal tract—Influence of physiological, pathophysiological and pharmaceutical factors. Frontiers in Pharmacology, 11, 524. https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2020.00524/full
   116. Fu, A., & Kao, W.J. (2010). Drug release kinetics and transport mechanisms of non-degradable and degradable polymeric delivery systems. Expert Opinion on Drug Delivery, 7(4), 429-444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20331353/

אחד מהוויטמינים החיוניים לגופנו הוא ויטמין D. ויטמין D תורם לבריאות העצמות – הוא עשוי למנוע דילול עצם בגיל מבוגר, מפחית פירוק של עצם ומעודד בניית עצם. בנוסף לכך, הוא עוזר לשמור על רמות תקינות של סידן וזרחן. מחקרים אף מצאו כי מחסור בויטמין D נקשר עם תחלואות שונות כמו סכרת נעורים, טרשת נפוצה, בעיות בלב, מחלות מעיים דלקתיות, השמנה, שבץ, בעיות בפוריות הגבר ועוד. מחקר שפורסם בשנת 2010 ב- Nutrients מצא כי צריכת ויטמין D מסייעת במניעת שברים – הויטמין יכול לחזק את השרירים וכך להפחית את שכיחות הנפילות הגורמות שברים.

 

כיצד ניתן לצרוך ויטמין D?
קיים היצע מצומצם של מזונות המכילים ויטמין D כמו דג טונה, סלמון, סרדינים, חלמון ביצה, דגני בוקר וחלב. אנשים שמקפידים על אורח חיים צמחוני או טבעוני ואינם אוכלים מוצרים מן החי, כמו דגים, ביצים או מוצרי חלב, עלולים להתמודד עם מחסור בויטמין D. מעבר לכך, גם אם תקפידו על הכנסת המאכלים האלו באופן קבוע, מדובר במינון נמוך משמעותית מהמינון המומלץ על ידי רשויות הבריאות בכל העולם.

ויטמין D נוצר גם באמצעות חשיפה לשמש, אלא שיש לכך השלכות מזיקות – הקרינה האולטרה סגולה נמצאה קשורה לעלייה בסיכון לסרטן העור, לסרטן העפעפיים, למלנומה של העין ולקטרקט.

מעבר לסכנות הכרוכות בחשיפה לשמש, מפתיע לגלות שאפילו בישראל שטופת השמש, ישנם אנשים עם מחסור בויטמין D. כך לדוגמה, אנשים שלא מרבים לצאת מביתם ועובדים בעיקר מהבית נחשפים במידה פחותה לשמש, וכן בעלי עור כהה. אנשים עם גוון עור כהה זקוקים בדרך כלל לחשיפה רבה יותר לשמש כדי לסנתז ויטמין D, שכן המלנין מפחית את יכולת העור לייצר ויטמין D מאור השמש. כמו כן, מחסור בויטמין D עלול להופיע בקרב אנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומן במעיים, ובקרב כאלו הנוטלים תרופות שגורמות לפירוק מוגבר של הויטמין.

בשל כל הסיבות האלו, מומלץ לצרוך ויטמין D באמצעות תוסף תזונה.

מהו המינון המומלץ לצריכת ויטמין D?
מגיל שנה עד גיל 12: 12 טיפות (600 יחב”ל), פעם ביום.
מגיל 12 ומעלה: מזלף שלם (עד הקו של 1 מ”ל) = 20 טיפות (1000 יחב”ל), פעם ביום.

על מנת להבטיח ספיגה מיטבית של ויטמין D המגיע כתוסף תזונה, מומלץ ליטול את התוסף במהלך הארוחה הכוללת מרכיב שומני מהחי או מהצומח.
חשוב לדעת כי ויטמין D הוא מסיס בשומן שנצבר בגוף וכמויות גבוהות מדי של הויטמין (מעל ל-10 אלפים יחב”ל) עלולות לגרום להרעלה. לכן, חשוב מאוד להקפיד על המינון המדויק של הויטמין בהתאם לגילכם. 

הכירו את ויטמין D3 ליפוזומלי  של אקוסאפ
ויטמין D3 ליפוזומלי  מיוצר בטכנולוגיה ליפוזומלית מתקדמת וחדשנית שמטרתה להגביר את הספיגה והזמינות הביולוגית של הויטמין בגוף. בשל כך, הוא מתאים לאנשים הסובלים מבעיות ספיגה של ויטמין D. הטכנולוגיה הליפוזומלית עושה שימוש בפוספוליפידים – רכיבים מהם מורכבת המעטפת של כל תאי הגוף. הפוספוליפידים עוטפים את מולקולת הויטמין, ובתהליך המיוחד נוצרות מולקולות שומניות עגולות וחלולות הנקראות ‘ליפוזומים’. הליפוזום מכיל בתוכו את הויטמין, מגן עליו מפני חומציות בקיבה ועוזר לו להיספג במעי עד למעבר למחזור הדם.
זהו ויטמין די הטבעי הראשון בישראל – הוא אינו מכיל מרכיבים מן החי ומיוצר מחומרים טבעיים. יש לו טעם עדין של לימון ליים, והוא כשר למהדרין.

בגוף האדם הבוגר יש 206 עצמות. כשאנו צעירים מסת העצם שלנו נבנית עד שהיא מגיעה לשיאה בגיל 30. בין הגילאים 30-40 ישנו איזון בתהליכי בנייה ופירוק העצם, אך עם השנים האיזון הזה מופר וחלה ירידה איטית במסת העצם. ככל שאנחנו מתבגרים אנו נמצאים בסיכון לחלות באוסטאופורוזיס – דלדול העצם שאחת מהתוצאות השכיחות שלה הם שברים.

 

אז כיצד ניתן לשמור על בריאות העצם? הכירו את ויטמין D.
ויטמין D, הוא חלבון המכונה גם “ויטמין השמש” בשל היווצרותו בעור לאחר חשיפה לשמש. לויטמין יש תפקידים חיוניים רבים בגוף, ואחד מהם הוא חיזוק העצמות וסיוע לבריאות העצם.

 

הקלת בספיגת סידן
תפקידו הידוע ביותר של ויטמין D הוא יכולתו לשפר את ספיגת הסידן, מינרל החיוני לחוזק העצם. בהיעדר רמות מספקות של ויטמין D, הגוף מתקשה לספוג סידן ביעילות, מה שעלול להוביל להיחלשות עצמות ולסיכון מוגבר לשברים.

ויסות רמות סידן וזרחן
ויטמין D מסייע בוויסות רמות הסידן והזרחן במחזור הדם. על ידי איזון בין המינרלים הללו, ויטמין D תורם לשמירה על צפיפות העצם וחוזק העצם.

מניעת רככת ואוסטאומלציה
מחסור חמור בוויטמין D עלול להוביל למצבים כמו רככת בילדים ואוסטאומלציה (מחלת עצם מטבולית) בקרב מבוגרים. מצבים אלו מאופיינים בעצמות רכות וחלשות. 

סיכון מופחת לאוסטאופורוזיס
רמות תקינות של ויטמין D בדם נמצאו קשורות לירידה בסיכון לאוסטאופורוזיס, מצב המאופיין בעצמות שבירות. באמצעות סיוע בספיגת סידן מיטבית, ויטמין D תורם למניעת מחלת אוסטאופורוזיס. 

סיוע בחיזוק השרירים
מעבר להשפעה הישירה של ויטמין D על בריאות העצם, הויטמין גם מסייע לחיזוק השרירים. שרירים חזקים עוזרים ליהנות מעצמות חזקות על ידי הפחתת הסיכון לנפילות ושברים. התפקיד של ויטמין D בחיזוק השרירים תורם בעקיפין לשמירה על שלמות מערכת השלד.

הפחתת סיכון לשברים
מחקרים מצביעים על כך ששמירה על רמות תקינות של ויטמין D יכולה להוריד את הסיכון לשברים, במיוחד בקרב מבוגרים. הויטמין עוזר לשפר את צפיפות העצם ומחזק את השרירים, וכך מקטין את הסיכון להיווצרות של שברים.

מה המחקרים אומרים על ההשפעות של ויטמין D?
מחקר מצא כי מחסור בויטמין D עלול להוביל לכאבים וחולשת שרירים במערכת השלד הן בקרב ילדים והם בקרב מבוגרים. לפי המחקר, מתוך 150 אנשים שהעידו על כאבים תמידיים במערכת השלד-שריר, אצל 93% מהם התגלה ריכוז נמוך של ויטמין D בדם.
מחקר נוסף מצא כי אנשים עם מחסור בויטמין D נטו לסבול יותר מכאבים בעצמות ברגליים, במפרקים ובצלעות, כמעט פי 2 מאנשים שיש להם רמות תקינות של ויטמין D.

הכירו את הויטמין D3 של אקוסאפ
אתם מוזמנים לגלות את היתרונות הרבים של ויטמין D3 של חברת ecosupp – תוסף תזונה פורץ דרך. מוצר מהפכני זה מיוצר בטכנולוגיה ליפוזומלית חדשנית, שמטרתה להגביר את ספיגת ויטמין D ולשפר את הזמינות הביולוגית בגוף. זאת, באמצעות שימוש בליפוזומים, הבנויים ממעטפת של פוספוליפידים – רכיבים מהם בנויים קרומי התא בגוף שלנו.

בתהליך החדשני, פוספוליפידים עוטפים בעדינות את מולקולת הוויטמין, ומייצרים מבנים ייחודיים הנקראים ליפוזומים – מולקולות עגולות עם ליבה חלולה. ליפוזומים אלו ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על הוויטמין מפני חומציות הקיבה, תוך הבטחת ספיגה מיטבית במעי והשתלבות במחזור הדם.

ויטמין D3 ליפוזומלי של אקוסאפ, בטעם לימון ליים מרענן, נחשב הויטמין D3 הטבעוני הראשון בישראל, מתגאה ברכיבים טבעיים, תוך הקפדה על תקני ייצור מחמירים.

מערכת החיסון שלנו היא שומר הכניסה של הגוף ומגנה עלינו מפני נגיפים, חיידקים ופטריות. מערכת חיסון חזקה הכרחית לבריאות תקינה,
ואחת הדרכים לחזק אותה היא לשמור על רמות תקינות של ויטמין D ובמידה הצורך, להשלים באמצעות תוסף.

 

מהו ויטמין D?
ויטמין D זהו שם כולל לחומרים חיוניים המסיסים בשמן. D3 נחשב לצורה המטבולית הפעילה ביותר של הויטמין ולכן הוא הסוג המומלץ ביותר.
ניתן לצרוך ויטמין D באמצעות תזונה, אם כי נוכחותו במזון דלה והוא קיים שם בעיקר בצורתו הפחות זמינה לספיגה, חשיפה לשמש וכן על ידי תוסף תזונה.
כך ויטמין D מסייע בחיזוק מנגנוני ההגנה של הגוף:

תמיכה בתאי מערכת החיסון
ויטמין D מסייע בוויסות הפעילות של תאי מערכת החיסון, כולל תאי T מקרופאגים. תאים אלה אחראיים על זיהוי ונטרול פתוגנים ותורמים לתגובה חיסונית חזקה ויעילה.

ייצור פפטידים אנטי-מיקרוביאליים
ויטמין D ממריץ את הייצור של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים, חומרים טבעיים בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות.
פפטידים אלו ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על הגוף מפני גורמים זרים כמו חיידקים ווירוסים.

ויסות של תגובה דלקתית
ויטמין D מסייע לווסת את התגובה הדלקתית של מערכת החיסון. דלקת מאוזנת חיונית למלחמה בזיהומים, אבל תגובה מוגזמת או ממושכת של הדלקת עלולה להוביל לדלקת כרונית. בנוסף, ויטמין D מסייע ליצור תגובה חיסונית מבוקרת וממוקדת.

 

הגנה משופרת מפני זיהומים בדרכי הנשימה
אנשים עם רמות תקינות של ויטמין D נמצאים בסיכון נמוך יותר לזיהומים בדרכי הנשימה, כמו הצטננות, שפעת ומחלות נשימה קשות.

 

זיכרון חיסוני ותגובה הסתגלותית
ויטמין D תורם לפיתוח הזיכרון החיסוני. זיכרון זה מאפשר למערכת החיסון לזהות ולהגיב מהיר יותר לפתוגנים שהגוף נתקל בהם בעבר, מה שמקל על מנגנון הגנה יעיל יותר.

הפחתת הסיכון למחלות אוטואימוניות
קיימות עדויות אפידמיולוגיות רבות הקושרות בין מחסור בוויטמין D ומחלות אוטואימוניות שבהן הגוף תוקף את עצמו. בסקירה מחקרית שפורסמה בשנת 2012 ב-J Investig Med הוזכרו מחקרים שונים לפיהם מחסור בוויטמין D עלול לגרום למחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה (MS), דלקת מפרקים שגרונית (RA), סוכרת (DM), מחלות מעי דלקתיות וזאבת אדמנתית מערכתית (SLE).

מהו ויטמין D3 ליפוזומלי של אקוסאפ?
ויטמין D3 ליפוזומלי של אקוסאפ מיוצר בטכנולוגיה ליפוזומלית מתקדמת, שנועדה לשפר את ספיגת הוויטמין המסיס בשומן שספיגתו בגוף מאתגרת משום שסביבת הספיגה במערכת העיכול שלנו היא סביבה מימית ולכן נוצרת קוטביות חשמלית שמקשה מאוד על ספיגתו וכך משתפרת הזמינות הביולוגית שלו בגוף. הטכנולוגיה הליפוזומלית, המותאמת לאנשים שמתמודדים עם קשיים בספיגת ויטמין D, משתמשת בפוספוליפידים – רכיבים אינטגרליים המהווים את המעטפת המגינה של כל תא גוף. מולקולת הוויטמין עטופה על ידי הפוספוליפידים, מה שיוצר ליפוזומים – מבנים שומניים עגולים וחלולים ייחודיים. הליפוזום מגן על הוויטמין מפני חומציות הקיבה, מה שמקל על ספיגה מיטבית במעי, ומבטיח מעבר חלק למחזור הדם.

ויטמין D3 ליפוזומלי, הנחשב לוויטמין D הטבעוני הראשון בישראל, מתגאה בהרכבו הטבעי הבלעדי, ללא מרכיבים מן החי. המוצר בעל טעם לימון-ליים עדין, כשר למהדרין ומתאים לשימוש מגיל שנה ומעלה.

לסיכום, נטילת תוסף ויטמין D3 לצד מקורות תזונתיים של הויטמין, יסייעו לכם בתמיכה במערכת החיסונית. עם זאת, לפני כל נטילת תוסף תזונה, מומלץ להתייעץ עם הרופא כדי לוודא את המינון המתאים לכם.

העור שלנו משקף את המצב הבריאותי שלנו ואת גילנו הכרונולוגי. במשך השנים העור מאבד מהגמישות והאלסטיות שלו ועלול להיראות רפוי, חסר חיות ובעל קמטים.
לצד ההתבגרות הטבעית, גורמים כמו חשיפה לשמש, זיהום סביבתי, תזונה לקויה, עישון ומחסור בשינה משפיעים גם הם על הזדקנות העור.

כדי לעכב את ההשפעה המזיקה של הגיל והסביבה על העור שלנו, חשוב לדאוג לצריכת ויטמינים כמו ויטמין D.
כך תוסף ויטמין D משפיע על בריאות העור שלנו:

 

הגנה מפני קרינת UV
קרינת UV המשתקפת מהשמש עלולה לגרום לנזקים רבים לעור – כוויות, כתמי שמש, פיגמנטציה. ויטמין D עוזר להגן על תאי העור מפני נזקי השמש והשילוב שלו עם מקדם הגנה בעל SPF גבוה, מסייע בהגנה מפני קרינת UV.

עידוד צמיחה מחודשת של תאי העור
ויטמין D תומך בגידול ותיקון של תאי העור. הוא ממלא תפקיד חשוב בוויסות מחזור החיים של תאי העור, החיוני לשמירה על עור בריא.

 

תכונות אנטי דלקתיות
מחקרים הראו כי הצורה הפעילה של ויטמין D נקשרת לקולטנים על גבי תאים ובכך מעכבת שגשוג יתר שלהם ומקדמת את תהליך התמיינות שלהם, ולכן הוא עשוי להתאים לאנשים עם בעיות עור כמו אקנה או פסוריאזיס.

 

סיוע בריפוי פצעים
ויטמין D עשוי לתרום לתהליך ריפוי הפצעים על ידי סיוע בהיווצרות כלי דם חדשים ורקמת גרנולציה (רקמה שמתרפאת לאחר פציעה). כך הוא עשוי לסייע לעור להתאושש מפציעות, חתכים או שפשופים כפי שנצפה בתיאור מקרה של שני גברים בהקשר של אפטות בפה.

 

ייצור קולגן
קולגן, חלבון מבני הנפוץ בגופנו, חיוני למוצקות וגמישות העור. מגיל 30 אנחנו מאבדים כ-1-1.5 אחוז קולגן בשנה. כתוצאה מכך, העור שלנו נראה פחות מתוח, הוא מאבד מהגמישות שלו ומופיעים קמטוטים. ויטמין D ממלא תפקיד בסינתזת קולגן, וכך תורם לשמירה על מבנה העור ומסייע להפחית קמטים עדינים.

מניעת הזדקנות עור
התכונות נוגדות החמצון של ויטמין D עוזרות לו בתמיכה בתהליכי נטרול של רדיקלים חופשיים, במניעת לחץ חמצוני ובעיכוב סימני הזדקנות מוקדמת כמו קמטים וכתמי גיל. 

מחקר: ויטמין D עשוי לתרום לעורכם

מחקר שפורסם בשנת 2021 ב- Int J Mol Sci בדק את השפעות של ויטמין D על העור. המחקר מצא כי ויטמין מסייע במניעת הזדקנות העור. זאת בזכות התכונות אנטי דלקתיות שלו וההגנה שלו מפני רדיקלים חופשיים. הויטמין מעכב נזקים הנגרמים לעור על ידי גורמי לחץ חיצוניים כמו קרינה מהשמש וזיהום סביבתי.

הכירו את תוסף ויטמין D3 המתקדם של אקוסאפ
אם אתם מעוניינים לצרוך תוסף ויטמין D3, כדאי שתכירו את ויטמין D3 של EcoSupp  – מוצר מהפכני בתחום תוספי התזונה. המוצר הוא מוצר ליפוזומלי שמיוצר באמצעות הטכנולוגיה הליפוזומלית החדשנית שנועדה לשפר את ספיגת הרכיבים הפעילים בגוף. טכנולוגיה זו, המותאמת לאנשים המתמודדים עם אתגרים בספיגת ויטמין D, עושה שימוש בפוספוליפידים – רכיבים אינטגרליים המהווים את מעטפת המגן של כל תאי הגוף.

בתהליך חדשני זה, הפוספוליפידים עוטפים את מולקולת הוויטמין, ומייצרים מבנים ייחודיים המכונה ליפוזומים – מולקולות עגולות וחלולות. הליפוזומים מסייעים לוויטמין D להיספג בצורה אופטימלית במעי, על אף היותו רכיב מסיס בשומן שספיגתו מאתגרת, ומבטיחים מעבר חלק למחזור הדם.

כויטמין D3 הטבעוני הראשון בישראל, המוצר מיוצר מחומר גלם איכותי ממקור צמחי בלבד ונקי מכל המרכיבים מן החי. יש לו טעם של לימון ליים עדין, הוא כשר למהדרין ומתאים לבני שנה ומעלה.

לסיכום, לויטמין D יש תכונות חשובות המגנות על העור. נטילה קבועה של ויטמין D עשויה לתרום לבריאות העור שלכם, ולהעניק לו מראה יפה, זוהר וחלק יותר. 

ויטמין D, המכונה לעתים קרובות ‘ויטמין השמש’, הוא ויטמין מסיס בשומן הידוע בשל יתרונותיו הבריאותיים הרבים. בשנות ה-90 חוקרים גילו כי לויטמין D קיימים קולטנים כמעט בכל הרקמות והתאים בגוף, מה שמוכיח כי יש לויטמין מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות. 

 

מהו ויטמין D?

ויטמין D הוא קבוצה של תרכובות מסיסות בשומן, כאשר המקור של ויטמין D3 ברוב המקרים יהיה מצמר של כבשים או מכבד של דגים. ויטמין D3 של חברת אקוסאפ הוא המוצר היחיד שגם מגיע בנגזרתו הפעילה וגם מקורו הוא מהצומח. בעוד שויטמין D2 מופק ממקורות צמחיים, ויטמין D3 מסונתז בעור כאשר אנו נחשפים לאור השמש. ניתן להשיג את שתי הצורות באמצעות מקורות תזונתיים ותוספי מזון. ויטמין D3 הוא הצורה המטבולית הפעילה יותר של ויטמין D ולכן הוא הצורה המומלצת ביותר לגופנו.

 

הכירו את ויטמין D3 של אקוסאפ

ויטמין D3 ליפוזומלי של EcoSupp נחשב למוצר מהפכני בעולם תוספי התזונה.
מיוצר בטכנולוגיה ליפוזומלית המיועדת לאנשים המתמודדים עם מחסור בויטמין D. טכנולוגיה זאת נחשבת לפורצת דרך משום שהיא מגבירה את ספיגת הויטמין המסיס בשומן ולכן ידוע שספיגתו בגוף מאתגרת משום שסביבת הספיגה במערכת העיכול שלנו היא סביבה מימית ולכן נוצרת קוטביות חשמלית שמקשה מאוד על ספיגתו והזמינות הביולוגית שלו בגוף.
הטכנולוגיה הליפוזומלית עושה שימוש בפוספולידים – רכיבים מהם מורכבת המעטפת של כל תאי הגוף. הפוספוליפידים עוטפים את מולקולת הויטמין, כך שנוצרות מולקולות שומניות עגולות וחלולות הנקראות ‘ליפוזומים’, המכילות בתוכן את הויטמין. הליפוזום מגן על הויטמין מפני חומציות הקיבה, מסייע לו להיספג במעי ומשם הוא עובר למחזור הדם.

לפניכם כמה מהיתרונות הבריאותיים של ויטמין D –

בריאות העצם וספיגת סידן

אחד התפקידים הידועים ביותר של ויטמין D הוא תפקידו בשמירה על בריאות העצם. הויטמין מקל על ספיגת סידן וזרחן במעיים, ומבטיח שהמינרלים הללו יסייעו בבניית העצם.
חוסר בוויטמין D עלול להוביל למצבים כמו רככת בילדים ואוסטאומלציה (רככת עצמות) אצל מבוגרים.

 

תמיכה במערכת החיסון
לוויטמין D יש תכונות אימונומודולטוריות, כלומר הוא ממלא תפקיד בוויסות מערכת החיסון. הויטמין  משפר את התגובה החיסונית המולדת, עוזר לווסת תהליכים דלקתיים, תומך בתפקודם התקין של רכיבי מערכת החיסון השונים כגון הפאגוציטים (התאים הבולעניים של מערכת החיסון) וכך תורם להגנה של הגוף מפני זיהומים ומחלות.

 

בריאות לב וכלי דם
לפי מחקר שפורסם בשנת 2022 ב – J Clin Invest קיים קשר בין רמות נאותות של ויטמין D ובריאות לב וכלי דם. ויטמין D מפחית את הביטוי של הגן האחראי על קידוד החלבון רנין שמופרש בכליות ומעלה את לחץ הדם. בכך, ויטמין D עשוי לתרום לשמירה על לחץ דם בריא ולהפחתת הסיכון למחלות לב.

 

מצב רוח ובריאות נפשית
ויטמין D נקשר לוויסות מצב הרוח ולבריאות הנפש. כמה מחקרים מצביעים על קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר לדיכאון והפרעות נפשיות אחרות.

חיזוק השרירים
חשיבותו של הויטמין בהקשר של תפקוד השרירים נחקרת יותר לאחרונה. במחקר שפורסם במאי 2021 נמצא כי חסר של ויטמין D בגוף קשור לתפקוד לקוי של המיטוכונדריה, מה שעשוי לעמוד בבסיס עייפות וחולשת שרירים מבוגרים.

סיוע לבריאות העור
מחקר שפורסם באוגוסט 2021 מלמד שויטמין D מסייע להגן על העור מפני קרינת UV המזיקה לעור, הוא מעודד צמיחה מחודשת של תאי העור, תורם בעיכוב תהליכי הזדקנותו, מסייע במצבי דלקת של העור כמו פסוריאזיס, תורם לתהליך ריפוי של פצעים, מעודד ייצור קולגן, עוזר לנטרל רדיקלים חופשיים ובכך מעכב את הזדקנות העור.

יתרונות נוספים של ויטמין D3 של אקוסאפ
לצד היעילות הרבה של תוסף ויטמין D ליפוזומלי, כפי שהוכח במחקר קליני שפורסם בכתב העת המדעי – Nanomedicine Nanotechnology, Biology and Medicine לעלייה מהירה בריכוז ויטמין D (קלצידיול) בדם בהשוואה לנטילת ויטמין D (שאינו ליפוזומלי), זהו גם ויטמין D הטבעוני הראשון בישראל. הוא מיוצר ממקורות טבעיים ואינו מכיל מרכיבים מן החי. יש לו טעם לימוני עדין והוא קל לנטילה לילדים ומבוגרים כאחד. המוצר כשר למהדרין ובאישור הרבנות הראשית לישראל בד”ץ מחזיקי הדת בעלזא. הוא מתאים לילדים, לבני נוער, למבוגרים, לנשים הרות ומניקות ולבני הגיל השלישי.  

ויטמין D חשוב לפעילותן של מערכות גוף רבות והפחתת הסיכון למחלות. אמנם ניתן להשיגו באמצעות חשיפת העור לשמש, אבל הדבר אינו מומלץ מסיבות בריאותיות. לצד זאת, יותר ויותר אנשים שספונים מול המחשב כלל אינם נחשפים לקרני השמש ולכן מצטרפים לקבוצות הסיכון למחסור. ניתן לקבלו גם ממזונות מהחי אולם הכי פשוט להשיג את הרמה היומית הנדרשת באמצעות נטילת תוסף תזונה מסוג D3.

לויטמין D חשיבות רבה בהבטחת פעילותן התקינה של מערכות רבות בגוף האדם, כולל התפתחות העצמות בשלבי החיים המוקדמים ולאחר מכן שמירת צפיפותן, פעילות השרירים, הפחתת דלקתיות ומניעת דיכאון. סקירה מדעית שפורסמה באפריל 2020 במגזין World J Mens Health מראה שלרמתו התקינה של ויטמין D יש גם השפעה חיובית על תנועתיות הזרע אצל גברים. מחסור בויטמין D עלול לגרום לרככת עצמות בקרב ילדים ולמחלת הרכית אצל בוגרים.

יחד עם סידן הוא תורם להגנה מפני אוסטיאופורוזיס (דלדול מסת העצם). על פי מומחי בריאות, על מנת שויטמין D יהיה יעיל בשמירה על צפיפות העצם יש להקפיד על אספקת כמות נאותה של סידן  (1000-1200 מ”ג ליום), בהתאם לגיל ולמצב הגופני. מעבר לכך, מאחד המחקרים הרפואיים עולה שנטילת מינון יומי של 1000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D עשויה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס בכ-50%. 

מהיכן מקבלים ויטמין D  

חשוב להבהיר שלויטמין D שתי תצורות, האחת מכונה D3 והשנייה D2. למרות ששתיהן נספגות כיאות במעי, הגוף משתמש בצורה יעילה יותר ב- D3. ויטמין D3 יכול להתקבל במגוון דרכים, ובגוף הוא עובר שני תהליכים שיהפכו אותו בסופו של דבר לחומר בעל פעילות ביולוגית המכונה קלציטריול. 

המקור הראשון להשגת ויטמין D היא חשיפת העור לקרני השמש האולטרה-סגוליות מסוג UVB, ובעקבות כך מופעל בגוף תהליך בו נוצר ויטמין D3. מעבר לעובדה שחשיפת העור לקרניים הללו מזיקה למראה העור ואף עלולה לגרום לסרטן העור, על יעילות הייצור העצמי של הויטמין משפיעים גורמים דוגמת עונת השנה ומידת כהות העור. אצל בעלי עור כהה יש ייצור פחות של ויטמין D. 

אספקת ויטמין D ממקורות תזונתיים נשענת בעיקר על מזון מהחי שמכיל ויטמין D3, או מזונות המועשרים בויטמין D3, או פטריות מסוימות שמכילות ויטמין D2. 

תוספי תזונה המכילים ויטמין D הפכו בשנים האחרונות לחלופה מהותית עבור אנשים רבים, מאחר שהם מבטיחים אספקה נאותה ומבוקרת של הויטמין, מבלי להיחשף לסיכוני קרינת השמש, או לצורך לחשב כל העת כמה קבלתי היום ממקורות תזונתיים. 

תוספי התזונה מהווים פתרון טוב וזמין בפרט עבור אוכלוסיות שבדרך הטבע נחשפות פחות לקרינת השמש באופן יומי, דוגמת כלל האנשים שעובדים מול מסכי מחשב, ולהבדיל בעלי עור כהה, או בעלי עור רגיש, לרבות פעוטות עד גיל שנה. 

תוספי התזונה של ויטמין D3  אינם מקשה אחידה. ראוי לזכור שרמת הספיגה של הויטמין משתנה מאדם לאדם ולכן כדאי להעדיף תוסף תזונה המושתת על טכנולוגיה ליפוזומלית שמגבירה את הספיגה ואת היעילות הביולוגית של הויטמין. ויטמין D3 של אקוסאפ הוא כזה. התוסף של ויטמין D3 מבית אקוסאפ מגיע בתצורה נוזלית בטעם למון-ליים עדין והוא מאפשר להתאים את המינון בעזרת מזלף. 

מה המינון המומלץ?

משרד הבריאות מעדכן מעת לעת את ההמלצות לגבי המינונים היומיים של תוספי התזונה, ונכון לעתה אלו הנוגעות לויטמין D3 אומרות 400 יחידות בינלאומיות עבור תינוקות עד גיל שנה, מגיל שנה ועד 18 שנים 600 יחידות, בוגרים במשקל תקין 1,000 יחידות, בוגרים במשקל עודף 2,000 יחידות ובמקרים של השמנת יתר קיצונית 4,000 יחידות. 

ויטמין D3 של אקוסאפ אשר מבוסס על טכנולוגיה ליפוזומלית להגברת הספיגה, מתאים לשימוש מגיל שנה ומעלה, והוא מגיע בתצורה נוזלית המאפשרת להתאים את המינון הרצוי. המינון היומי המומלץ עבור גילאי שנה ועד 12 שנים הוא 12 טיפות השקולות ל- 600 יחידות בינלאומיות, ומגיל 12 ואילך מזלף שלם המכיל 20 טיפות השקולות ל- 1,000 יחידות בינלאומיות.