אם בחרתם בצמחונות או טבעונות, יש כמה דברים שכדאי לדעת – מתחליף הביצה האולטימטיבי ועד לחמאה שתחליף לפחות 10 מצרכים אחרים

“אוייי, בטח אין לך שום דבר לאכול”, “בטח רק טופו יש לך בצלחת”, “בטוח חסרים לך וויטמינים!”….
המשפטים שהסביבה אומרת לצמחונים וטבעונים הם מופרכים, במקרה הטוב, ופוגעניים במקרה הרע, אבל עם יד על הלב, בעבר כמות האפשרויות הזמינה להכנת אוכל טבעוני וצמחוני שיהיה גם טעים וגם מזין, היתה נמוכה והיה קשה להכין אוכל ראוי ושווה ערך למגוון שזמין לאוכלי הכל.  

החדשות הטובות: התקדמנו. אם בעבר היה צריך להרחיק ולנסוע לרשתות מזרח-מערב או חנויות טבע כדי להשיג טופו, שלא לדבר על טופו משי או ממרח טופו טבעוני, היום אפשר למצוא בסופר הקרוב לביתנו שלל סוגי טופו, ממרחי טופו ואפילו גלידת בן אנד ג’ריס טבעונית. לפני שמרימים את כוסות השמפניה לחיי הזינוק המדהים בתחום הטבעונות, שווה לעצור ולהשלים כמה פערים שיאפשרו לכולנו לבשל יותר טוב, בריא ומהר. אספנו לכם 3 מרכיבים שישדרגו את הבישול שלכם. הבונוס? כולם נשמרים היטב במזווה ועמידים יותר מה”מקורות” שלהם מהחי. 

תחליף הביצה האולטימטיבי

אם תשאלו את גוגל, כמות התחליפים לביצה היא אינסופית, מרסק תפוחים ועד למים וקמח, אבל האם התחליפים האלו יוצרים תוצאה מספקת? תלוי את מי שואלים. האם הם חלבוניים ומהווים תחליף חלבוני ומזין לביצה? ובכן – לא. אבל אל דאגה, יש דרך פשוטה להחליף את הביצים בבישול טבעוני. מביני העניין ממליצים על טופו משי שעבר “מעיכה” או ערבוב זריז בבלנדר יעניקו לו מרקם ביצתי; הערכים התזונתיים שלו לא פחות טובים מהביצה, לדעת תזונאים רבים. מה שנחמד הוא שטופו המשי נשמר סגור מחוץ למקרר, כך שאפשר להיות רגועים שתמיד יהיה לכם בבית, לעת הצורך. 

משדרג הטעם הקולינרי

שמרי בירה: גם אם בחיים לא אפיתם עם שמרים או שאתם שונאים בירה, אתם חייבים להכיר את השמרים הללו. מדוע?

1. טעימים: גם אוכלי-כל מספרים שהם שילבו את שמרי הבירה בתפריט בזכות תוספת הטעם שמשדרגת כל מנה. רבים משווים את טעמם לזה של פרמז’ן. 
2. מזינים: שמרי הבירה עשירים בוויטמינים ומינרלים. וויטמינים מקבוצת B שנחשבים לחיוניים לטבעונים נמצאים בהם בשפע, כמו גם ברזל, אבץ וזרחן. 
3. שורדים: אפשר לשמור אותם היטב במקפיא לאורך זמן. 

אז איך להתחיל? שמרי הבירה משתלבים היטב בתבשילים או מאפים אבל נהדרים גם בסלטים. המקצוענים משלבים אותם על פרוסת לחם, נשמע אולי מפתיע, אבל הטעם – ממכר. 

הכלבויניקית – חמאת שקדים 

חמאת שקדים נחשבת לאחת מהחמאות הבריאות ביותר בעולם. מדוע?

1. השומנים הטובים ביותר לבריאות הלב: החמאה עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות שמסייעות בהורדת כולסטרול
2. טובה לעצמות: המגנזיום והסידן בחמה טובים לעצמות
3. איזון לחץ דם: המגנזיום, האשלגן וכן ויטמין ה-E בחמאה טובים לאיזון לחץ דם ויש שמאמינים שהם גם משפרים את מצב הרוח

נשים בצד את כל היתרונות הבריאותיים – בואו נדבר בישול: חמאת השקדים מושלמת ליצירת מטבלים טבעוניים מפנקים, מפסטו חמאתי ועד ממרח עגבניות מיובשות ממכר. בנוסף, היא משתלבת היטב בעוגות, פשטידות ועוגיות. 

הבונוס? אין צורך לקנות קרטוני “חלב” טבעוני, שכן אפשר לערבב חמאת שקדים עם קצת מים ולקבל חלב שקדים טעים ובריא, בלי חומרים משמרים או תוספת סוכר. 

בתיאבון!

הפוסט 3 טריקים לבישול בריא וטעים יותר הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

מימדי ההשמנה הולכים ועולים בשנים האחרונות בעולם המערבי במקביל לעליה במודעות לאורח חיים בריא. באופן זה כולם מנסים דיאטות מסוגים שונים, אך לא תמיד בהצלחה גדולה. לגבי אלו הסובלים מהשמנה כרונית, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ניתוחים בריאטריים כפתרון יעיל להתמודדות עם הבעיה ולשמירה על משקל תקין. 

בשנים האחרונות אכן מסתמנת עליה במספר הניתוחים הבריאטריים המבוצעים בעולם ובארץ. ניתוחים אלה הוכחו כאחד מהטיפולים האפקטיביים ביותר במצבים של השמנת יתר. באמצעות הניתוח הבריאטרי חלים שינויים אנטומיים ותפקודיים במערכת העיכול, המאלצים שינויים בתזונה ובאורח החיים, וניכר כי הם מפחיתים במידה משמעותית את התחלואה והתמותה הנלווים להשמנה ומשפרים את איכות חייהם של המנותחים.

הטיפול התזונתי במנותחים הבריאטריים בעל חשיבות רבה להשגת יעדי הניתוח ומתבצע הן לפני הניתוח והן בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח. ההערכה וההדרכה התזונתית הקודמת לניתוח מסייעת בהיערכות המטופל לניתוח ואילו הטיפול והמעקב התזונתיים לאחר הניתוח נועדו למקסם את הירידה במשקל, לקדם שמירה על המשקל שהושג לאורך זמן, למנוע ולטפל בסיבוכים אופייניים ולתמוך בהרגלים החדשים ובשינוי אורח החיים הנלווה להליך זה.

נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים מומלצת לכל החיים לאחר הניתוח, שכן מדובר בניתוח המשנה את המבנה ו/או התפקוד של חלקים במערכת העיכול ופוגם בספיגת ויטמינים ומינרלים. טיפול יומי במנותחי שרוול קיבה ומעקף קיבה כולל נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים המכילים 45-60 מ”ג ברזל, 600 מ”ג סידן  ו- 3000 יחב”ל של ויטמין D. בניתוחי מעקף קיבה יש לכלול ויטמין B12 תת לשוני במינון של 1000 מק”ג לפחות אחת לשבוע, ותוספי חומצה פולית וברזל על פי הצורך.

ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שאוכלוסיית המועמדים לניתוח בריאטרי הינה בעלת שיעורים משמעותיים של מחסורים תזונתיים. בסקירת ספרות שנערכה על ידי שטיין ועמיתיו, דווח על חוסר בויטמין B12 בקרב 18% מהמועמדים לניתוח, חוסר ברזל בקרב 8%-18% , חוסר חומצה פולית בקרב 2%-10% , חוסר ויטמין D בקרב 25%-68% מהמנותחים וחוסר בתיאמין – ויטמין B1 בקרב 15%-29%. במחקר שנערך בישראל דווח על שכיחות קיצונית של חסר בוויטמין D שנצפתה בקרב 99% ממנותחי שרוול קיבה עוד בטרם הניתוח. 

המחסורים התזונתיים באנשים בעלי השמנת יתר נובעים מצריכת מזונות בעלי צפיפות קלוריות גבוהה ואיכות תזונתית ירודה, מסה גבוהה של רקמת שומן אשר עשויה להשפיע על מידת הזמינות של חומרים מזינים, ליקויים בייצור חלבונים המשמשים כנשאים עקב מצב של דלקת כרונית ושגשוג יתר של חיידקי מעי אשר גורם לחסרים בתיאמין, B12 וויטמינים מסיסי שומן. 

עפ”י חוזר מנהל הרפואה של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2013, יש לכלול בהערכה התזונתית הטרום ניתוחית בדיקות מקיפות של מיקרונוטריאנטים מסוג ויטמינים D, B12, חומצה פולית, ברזל, פריטין, טרנספרין והמוגלובין וכן לבצע תיקון של החסרים התזונתיים באמצעות תוספים רלוונטיים טרום ניתוח.

הניתוח הבריאטרי מצריך עריכת שינויים משמעותיים בהרגלי האכילה וההתנהגות. ורצוי לעשות זאת במקביל להדרכה תזונתית עד לחזרה לתזונה רגילה בשלב הראשון, ובשלב השני, ללמידה של הרגלי האכילה הנדרשים להצלחת הניתוח לטווח הארוך. כמו כן, ישנה התייחסות למזונות ומשקאות מהם מומלץ להימנע ולנטילת תוספי ויטמינים ומינרלים הנדרשים בהתאם לסטטוס התזונתי ולסוג הניתוח שבוצע.

המלצות לקראת ולאחר ניתוח בריאטרי:

• לאחר הניתוח חשוב לשמור על צריכה של כ-60 גרם חלבון ליום, להימנע מסוכרים פשוטים ומאכלים עתירי שומן ואף מומלץ בתחילה ליטול ויטמינים נוזליים או כאלו המיועדים למציצה.
• על מנת למנוע הידלדלות עצם, אוסטיאופורוזיס ושברים. מומלץ ליטול 600 מ”ג סידן ו-3000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום.
• מחסור בויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה ומתבטא גם סימפטומים נוירולוגיים הכוללים נימול בגפיים, חוסר תחושה ועקצוץ בעור, שיבוש בקורדינציה ויציבה, עד כדי שיתוק במקרים חמורים. מומלץ להשלים חסרים על ידי צריכה של 1000 מיקרוגרם ליום. 
• מחסור בחומצה פולית עשוי להתעורר עקב אי היענות לנטילת מולטי ויטמין, אינטראקציות בין תרופות, תת ספיגה וצריכה תזונתית לקויה ולגרום לאנמיה. מומלץ לתסף עם 400 מיקרוגרם של חומצה פולית ליום.
• שינויים אנטומיים לאחר הניתוח, סבילות נמוכה לבשר אדום, חומציות מופחתת בקיבה ושימוש בתרופות לדיכוי הפרשת חומצת קיבה, עלולים לגרום למחסור בברזל שיגרום לאנמיה,  מומלץ לתסף 45-60 מ”ג ברזל ליום ובמצבי חסר להגדיל את המינון. 
• מקובל תיסוף של מכלול ויטמינים מסוג B ומולטיויטמין המכיל גם אבץ, נחושת ומגוון רחב של מינרלים ויסודות קורט.
• חשוב לבדוק את איכות הספיגה של תוספי התזונה והוויטמינים שתבחרו לקחת, מחקרים מלמדים כי תוסף תזונה בצורתו הנוזלית יספג מהר יותר למחזור הדם ויוביל לזמינות ביולוגית גבוהה מזו של תוספי תזונה בקפסולות או בכדורים.
• צריכה נבונה של מזון וויטמינים, מעקב דיאטנית ופעילות גופנית משפרים את איכות החיים לאחר הניתוח הבריאטרי ומאפשרים שמירה על המשקל ובריאות מיטבית. 

הפוסט עומדים לעבור ניתוח בריאטרי? חשוב שתלמדו על הויטמינים ותוספי התזונה שעשויים להיות נחוצים לכם לאחר הניתוח הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

מהי המערכת החיסונית בעצם?

המערכת החיסונית נחלקת לשתי מערכות: המולדת והנרכשת. שתי המערכות שונות זו מזו במהותן, אך הן שלובות זו בזו ופועלות בתיאום. כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים, מגבירים ומייעלים את התגובה של המערכת השנייה. יתרה מזאת  שתי המערכות תלויות זו בזו: רכיבים של המערכת החיסונית המולדת נחוצים לצורך תפקודה היעיל של המערכת החיסונית הנרכשת, ולהיפך. שילוב זה בין שתי המערכות מאפשר הגנה מיטבית לגוף מפני גורמים חיצוניים. אנו יכולים לעזור לשתי המערכות לתפקד בצורה אופטימלית כשאנחנו שומרים ומתחזקים אורח חיים בריא.

מגיל צעיר מלמדים אותנו כמה חשוב אורח חיים בריא, זה מאריך חיים ותורם לחיוניות ולתפקוד כללי טוב יותר של כל מערכות הגוף. כשאנחנו שומרים על הגוף שלנו, הוא שומר עלינו בחזרה – זהו כלל ידוע, חשוב להקפיד על תזונה נכונה עשירה בירקות ופירות שמכילים שלל ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

האם יש צורך בתוסף?

אם אנו מקפידים לצרוך דרך קבע מזון מלא, טרי ומגוון (פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים, אגוזים ועלים ירוקים) ככל הנראה אין לנו חוסרים תזונתיים, למעט במקרה של בעיות ספיגה, מחלות רקע מסוימות, או מצבי סטרס נפשי או גופני, שמעלים את דרישות הגוף לוויטמינים או מינרלים שונים. אולם אם יש לנו בעיות ספיגה, אם  איננו צורכים את כל אבות המזון באופן סדיר, אם אנחנו עושים דיאטות קיצוניות וגם אם המזון שאנו צורכים הוא מתועש ומעובד ברובו והערך התזונתי שלו נמוך, אנו עשויים לסבול ממחסור ברכיבי תזונה החשובים לפעילות התקינה של גופנו ולתפעול יעיל של המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, מערכת החיסון עשויה להיחלש. בכל המקרים הללו, ניתן ליטול תוסף תזונה כהשלמה תזונתית.

אז איזה ויטמינים ומינרלים חשובים במיוחד?

אותם ויטמינים ומינרלים שעשויים להיות בחוסר כתוצאה מאורח החיים המודרני שכולל תזונה לקויה, מיעוט בשעות שינה, סטרס והרגלים שלא מוסיפים בריאות כמו עישון ושתיית אלכוהול:

קומפלקס ויטמיני B –

ויטמיני B משתתפים בשלל תהליכים חיוניים בגוף הקשורים לפעילותה של המערכת העצבית והחיסונית, בפרט ויטמין B9 הידוע כחומצה פולית וחשוב לא רק לנשים בגיל הפוריות אלא לכולנו, ויטמין B12 ו-B6. ויטמיני B פועלים בסינרגיה זה עם זה ואחד משלים את פעילותו של השני, לכן מומחים שונים טוענים כי מומלץ ליטול אותם יחד כקומפלקס אחד, ולא כל אחד בנפרד, למעט אם יש חוסר ספציפי בוויטמין B מסוים (כמו למשל ויטמין B12 או חומצה פולית).

ויטמין  B12 – 

ויטמין B12 הוא אחד מהוויטמינים החשובים ביותר לצרכי ההתפתחות של גופינו, וזאת בשל העובדה שהוא קשור להליכי ייצור של החומר הגנטי (DNA) בתאי הגוף. הוויטמין משמש גם ליצירת תאי דם (בעיקר כדוריות דם אדומות) על ידי מח העצם, ומחקרים מדעיים רבים כבר הראו כי ויטמיןB12 הינו בעל חשיבות מכרעת בכל הנוגע לפעילות תאי המוח, הזיכרון ומצב הרוח. כפועל יוצא מכך, ויטמין B12 נחשב לוויטמין הנחוץ ביותר (בכל גיל) לשמירה על המערכת העצבית בגוף. חוסר ב B12 גורם לחולשה כללית, בעיות זיכרון, בעיות קשב וריכוז, אנמיה ועוד.

חשוב לדעת שיש הבדל מהותי בין B12 סינטטי (נקרא גם ציאנוקולבמין) ל B12 טבעי (נקרא מתילקובלמין).

ויטמין  C – 

ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי ומסיבה זו יש לו חשיבות רבה לתפקוד החיסוני שלנו, ותאי חיסון מסוג לימפוציטים ותאי הרג זקוקים לו כדי להילחם ביעילות במזהמים.

הוא חשוב במיוחד לילדים אשר נמצאים בגדילה מתמדת משום שהוא מהווה חומר מוצא לחלבון הקולגן בעצמות וברקמות החיבור. ויטמין C עוזר לשמור על חניכיים בריאות וכלי דם, חשוב במיוחד למזעור חבלות משריטות ונפילות ולתהליכי ריפוי פצעים. ויטמין C משחק תפקיד קריטי במספר תהליכים ביוכימיים בגלל פעילותו כקו-פקטור למספר אנזימים. הוא מעורב ביצירת חומצת האמינו קרניטין, במטבוליזם של של חומצת האמינו טירוסין, של מוליכים עצביים והוא מסייע לספוג ברזל מהמזון.

ברזל –

הברזל בגוף מעורב בכל התהליכים החיוניים המתרחשים בתוך גופינו, לרבות תהליכי צמיחה וגדילה, וכאשר הוא נמצא בחסר, תהליכים אלו נפגעים, ולאורך זמן נוצרת פגיעה מהותית בתפקוד המערכות החיוניות בגוף.

חוסר בברזל מקושר לאנמיה והתסמינים השכיחים שלה הם הרגשה של קוצר נשימה אחרי מאמץ, עייפות יתר, דפיקות לב מואצות, סחרחורות, חולשה ועייפות, ציפורניים חלשות ושבירות, נשירת שיער, יובש וקילופים בקצוות הפה.
חשוב לדעת שסוגי ברזל שונים יכולים לגרום לגירוי במערכת העיכול, לעצירות וכאבי  בטן ובנוסף, רכיבי תזונה שונים יכולים להפריע לספיגתו. לכן במצבי חוסר ברזל מומלץ לבחור בתוסף ברזל בספיגה יעילה שאינו גורם לתופעות לוואי עיכוליות, כגון ברזל מסוג ביס-גליצינאט. 

הפוסט תוסף תזונה מוסיף בריאות! הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

בחיי כל אדם יש קשיים, התלבטויות, עומסים, תסכולים, פחדים, דאגות. את התגובה הגופנית שלנו לכל המצבים האלה ירשנו מאבותינו הקדמוניים. אתם מכירים אותה בשם “סטרס” אך הביולוגים והפסיכולוגים קוראים לה תגובת “הלחם או ברח”.

בעבר הקדום כאשר אבותינו היו ציידים תגובה זו שירתה אותם להערכת מצבם ולהינצל מטורפים או מציידים אחרים, היא מתריעה על סכנה ואז כל מערכות הגוף מוכנות לפעולה ומספר שינויים מתרחשים – עליה בקצב פעימות הלב, לחץ הדם, קצב הנשימה, עליה במתח השרירים ועליה בכמות האנרגיה הזמינה.

אז מה קורה לנו כשאנחנו ב”סטרס”?

כדי לאפשר את שינויים אלו , הנחוצים ל”מלחמה” או “בריחה” ושנויים נוספים, התפתחה תגובה פיזיולוגית אוטומטית, שמערבת אזור במוח הנקרא “היפותלמוס” שמייצר ומפריש הורמונים המשתתפים בתגובת שרשרת הורמונלית בגוף ומתניעים את המנוע הפנימי שלנו לבערה. כשאנחנו תופסים גורם כלשהו כאיום, הגוף שלנו מוצף בשני הורמונים עוצמתיים הידועים בשם הורמוני הסטרס: אדרנלין וקורטיזול. הם אלה שגורמים ללב שלנו ולשרירים שלנו לעבוד טוב יותר והם אלה שהצילו את אבינו הקדמון מנמר או משכן מהמערה הסמוכה.

היום הדבר היחיד שרודף אחרינו הוא קצב החיים המודרני- העבודה, המחויבות לבית ולמשפחה, החברה התחרותית. נכון כל אלו לא משתווים לשיני נמר אימתני או נבוט סורר, אך מוחנו עדיין מפרש איומים בסביבתנו באותה צורה, המציפה את גופנו אדרנלין וקורטיזול במצבים שונים בחיים המערבים דאגות, עומס, תסכולים, עימותים במערכות יחסים, קשיים כלכליים, או תחרותיות ופחד מכישלון. כל אלה עשויים להפעיל את תגובת הסטרס שלנו, לעיתים כמה פעמים ביום!

קודם כל- תירגעו

אם קורה, שכתוצאה מהלחץ היומיומי אנו מסתובבים תדיר עם רמות גבוהות של קורטיזול ואנדרנלין, לאורך זמן מצב זה עלול לפגוע בבריאות התקינה שלנו, כמו למשל לגרום לעלייה בלחץ הדם, להשפיע על מצב רוחנו הכללי, להעלות את מפלס החרדה ואת רמות הסוכר בדם, לגרום לבעיות שינה, לעלייה במשקל ובמקרים של סטרס כרוני קשה במיוחד אף לפגוע בבריאות הלב.

מלבד זאת, תחושות של לחץ, דאגה וחרדות אינן נעימות, וזו דרך מאוד לא סימפטית להעביר את החיים.

אז מה עושים?

קודם כל תירגעו. בטוח שמעתם על יוגה, מדיטציה, ספורט, כמפיגי לחץ מצוינים. אין ספק שהם יעילים ביותר במצבי לחץ כמו גם טיפול פסיכולוגי, אך בנוסף לטיפול בנפש, יש לדאוג למלא את כל החוסרים שלחץ מוגבר עלול ליצור בגוף. מדובר בויטמינים חיוניים שבתקופות של סטרס, יש דרישה גבוהה יותר שלהם על ידי הגוף, כי הגוף משתמש בהם לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לבניית מוליכים עצביים והורמונים לתפקוד חיסוני תקין ואף להפקת אנרגיה באופן מוגבר. דוגמה לאותם ויטמינים שהגוף מנצל באופן מוגבר בתקופות של סטרס הם קומפלקס ויטמיני ה- B שחשובים מאוד לתפקוד המערכת העצבית, לתהליכי הפקת אנרגיה וליצירת מוליכים עצביים כגון סרוטונין – המשפיע על מצב הרוח, וכן ויטמין C החיוני לתפקוד חיסוני תקין. 

אז כי לצאת מסיר הלחץ, וליהנות מאיכות חיים בדיוק כמו שהטבע התכוון, חשוב לדאוג על בסיס יומיומי לתזונה בריאה המבוססת על מזון טבעי ולא מעובד, עשיר בויטמינים, מינרלים, חלבונים ופחמימות מורכבות. מי שנמצא בסטרס ותזונתו אינה מאוזנת או במצבים של חוסרים תזונתיים ידועים, ניתן לאזן את התזונה בקלות על ידי נטילת תוספים טבעיים, כגון ויטמיני B ו- C ובכך לשמור על הבריאות הכללית וגם על האנרגיה ומצב הרוח.

קיראו גם: איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי.

הפוסט הורדת לחץ באופן טבעי בעזרת תוספי תזונה הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

אחרי שעון החורף והפנמת העובדה שהגיע הזמן לאוורר את המעיל, מגיע הדבר האמיתי – הקור. ועם הקור באות הדאגות. בהתחלה הן מסתכמות רק בחלון הפתוח ששכחנו והכביסה ש”בטח נרטבת עכשיו”, אבל לא הרבה זמן אחר כך, מגיע החשש מהגרוע מכל – מחלות החורף.

קודם כל צריך להבין שמחלות חורף הן לא גזירה משמיים. למעשה, אין דבר כזה “מחלות חורף”, יש פשוט מחלות. וכל רופא או רופאה שתשאלו בוודאי יגידו לכם שהדרך הטובה ביותר להילחם בכל מחלה היא למנוע את קיומה מלכתחילה. התשובה אם כן, מצויה באורח חיים בריא. כן, אותו אורח חיים בריא שכבר הבטחתם לעצמכם מזמן שתאמצו בחום, ברגע שיזדמן לכם.

אז הנה, אתם כבר פה, עם התה והלימון. בואו נזמן לכם הזדמנות להיות בריאים.

גוף שבריא כל השנה – בריא גם בחורף

השורה התחתונה של כל מה שקשור בבריאות היא השאלה מה נכנס לגוף? זיהום באוויר, במקורות המים, ביבשה, כל אלו לא ממש נמצאים בשליטתנו. הגורם העיקרי שיש לנו שליטה כמעט מוחלטת עליו הוא המזון שאנחנו אוכלים. זאת משוואה די פשוטה, הגוף פשוט נלחם בכל אותם גורמים מזהמים.
אבל כשקר, יש לו עוד חזית אחת להילחם בה ואם לא ניתן לו את הכלים, הוא יפסיד במערכה ואנחנו נחלה.
בעבר הקדום, היה קשה למצוא מזון אבל מי שהצליח להזין את עצמו, בכל דבר, נחשב בריא.
המזון בחברה המודרנית עבר “שדרוג כלכלי”, יש ממנו בשפע, הטעמים חזקים וממכרים יותר וחיי המדף ארוכים יותר, אבל התשלום נעשה בערכים התזונתיים וביכולת הספיגה שלהם.

חשוב מאוד להפחית עד כמה שאפשר אכילת מזון מעובד. וב”מזון מעובד” הכוונה לכל מה שאינו הצורה הטבעית של הדברים.

רוצים תפוז? תאכלו תפוז, לא תרכיז או “נקטר” תפוזים. רוצים מרק? תאכלו מרק, לא אבקת מרק. וכן, חומוס עושים באהבה ולא קונים מוכן!

מזונות מעובדים מכילים חומרים משמרים ואמצעים מלאכותיים אחרים שנועדו לשפר את הטעם ואת אורך חיי המדף שלהם. גם אם היו בהם חומרים מזינים בהתחלה, הם אבדו בתהליך העיבוד. לכן כשאנחנו אוכלים מזון מעובד אנחנו לא מזינים את הגוף אלא סתם מעסיקים אותו בפינוי רעלים.

על פי גישות נטורופתיות מסורתיות, הגוף עושה כמיטב יכולתו, אבל חלק גדול מן השומנים והרעלים הבלתי רצויים נשאר בפנים ולא מתנקה, ואז משמינים וחולים, מתאכזבים, נלחצים, כועסים, וחולים עוד יותר, מתנחמים בעוד מזון מעובד וחוזר חלילה. בתוך כל התהליך הזה, נכנס גם הקור החורפי ומחליש את הגוף המוחלש גם ככה, ובכך הוא מקל על המזיקים והמזהמים השונים לגרום נזק.

ויטמינים מחלות ושאר ירקות

החורף הוא תקופה נהדרת לכל העלים הירוקים, שמכילים ״כלורופיל״ (נוגד חמצון חשוב עם סגולות בריאותיות מופלאות). הנטורופתיה דוגלת באכילת הרבה מאוד עלים ירוקים בצורתם הטבעית, פטרוזיליה, קייל, תרד, כוסברה, סלרי, שמיר, מנגולד ועוד.

לא משנה מהי עמדתכם האידיאולוגית בקשר לצמחונות וטבעונות. בין אם אתם חושבים שמדובר בטרנד שאינכם מוכנים להיכנע לו, או ב”התחסדות” של אנשים מוזרים ובין אם אתם בעד. בראייה נטורופתית, אכילת מזון מן החי פשוט פחות בריאה, חלב, הוא כבר מזמן לא ספק הסידן האידיאלי, להיפך, ככל הנראה מדובר באחד הגורמים העיקריים לבריחת סידן מן הגוף. מקורות החלבון בביצים ובשר אחראיים לכניסתו של הכולסטרול הרע לחיינו ואכילת דגים אחראית להרעלת הכספית. מזונות שמקורם בבעלי חיים אחראיים במידה רבה לעלייה בתחלואה ולהחלשת הגוף.

לכן גם למי שאינו צמחוני או טבעוני, אלא רק מנסה לשפר את בריאותו או להגן עליה מפני החורף הקרב– מומלץ להפחית עד כמה שניתן את אכילת המזונות מן החי ולהתמקד במה שיש לעולם הצומח להציע.

ויטמין C 

ויטמין C שותף לכ-300 תהליכים שונים המתרחשים בגופנו. הוא נוגד חמצון חזק ולכן הוא חיוני להגנה על הגוף מפני היווצרותן של מחלות כרוניות ומחלות זיהומיות, מאחר והוא מסייע לתפקוד התקין של תאי מערכת החיסון השונים. הוא משמש כאנטי היסטמין טבעי אשר עשוי לסייע להפחתת תסמיני אלרגיה. בקיצור, מדובר ב”סופר-גיבור” של עונת החורף. ויטמין C נמצא בשפע במזונות רבים, בהם פלפל אדום, פירות הדר, עגבניות ובירקות ירוקים. הוספת המזונות הללו לתזונה היום יומית בהחלט תספק לגוף ויטמין C לתמיכה חיסונית, אך מי שאינו צורך את הויטמין לעיתים קרובות, יכול ליטול ויטמין C כתוסף תזונה.

ויטמין D 

קודם כל כן, חשיפה לשמש תורמת לגוף מנת ויטמין D ולמעשה זו הדרך הטובה ביותר לספוג ויטמין .D אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, כמו במקומות רבים בעולם, גם בארצנו שטופת השמש 80% מהאוכלוסייה סובלים ממחסור בויטמין הזה.

זיהום אויר החוסם את קרני השמש, מסנני קרינה שנועדו להגן עלינו ממחלות אחרות, תודעה הולכת וגוברת לחשיבותה של ההימנעות מחשיפה לשמש, כל אלה אחראיים למחסור. בעונת החורף הצורך בויטמין D עולה, גם משום שהחשיפה לשמש מופחתת יותר וגם משום שהוא חיוני לתפקוד היעיל של מערכת החיסון, שמתמודדת עם פלישת מזהמים נפוצים בעונת החורף.

מחסור בויטמין D קשור גם בהיחלשות העצמות, בספיגה נמוכה של הסידן בגוף, בסוכרת הריון ובעוד נזקים המדגישים את חיוניותו של ויטמין D. לכן מומלץ מאוד ( בעיקר לנשים בהריון ולמי שבדיקות הדם מוכיחות שהוא סובל ממחסור בויטמין D) ליטול אותו כתוסף תזונה.

מתיל B12 וחומצה פולית

ויטמין B12 הוא אחד הוויטמינים החיוניים ביותר לקיומנו. הוא אחראי לכל כך הרבה תהליכים בגוף והמחסור בו עלול לגרום לאורך זמן לנזקים חמורים.

אחד מהתפקידים העיקריים שלו בגוף מתקשר למעגל המתילציה, הלוקח חלק בתהליכי ניקוי הרעלים בגוף, לרבות אלו אותם כימיקלים וחומרים שאינם טבעיים המצויים במזון מתועש ומעובד, בסיגריות ואלכוהול.

מתילציה (Methylation) היא תהליך משמעותי ביותר בגוף, במהלכו מתווספת קבוצת מתיל (אטום פחמן עם שלושה אטומי מימן CH3) ל DNA ולמולקולות שונות במגוון תהליכים ביולוגים.

גריעה של קבוצת מתיל משמשת את הגוף כדי להפעיל מולקולות ותהליכים שונים ולכבותם.

על מנת לקיים תהליך מתילציה תקין, הגוף זקוק בין היתר, ל-B12 (קובלמין) ורצוי בצורה הטבעית ביותר מסוג מתיל קובלמין – שיכול לספק קבוצות מתיל חיוניות.

פעילות גופנית

החורף הוא בשום פנים אופן לא תירוץ. אנשים רבים נוטים להתבלבל ולחשוב שאם קר בחוץ, אז עדיף להישאר בבית ומכיוון שגם ככה אנחנו מכוסים בשכבות רבות של בגדים המסתירים את השומנים המצטברים להם בנחת – אפשר לוותר על המאמץ ולנוח.

מי ששואף להיות בריא ולא לחלות במהלך החורף צריך להפנים שמטרתה של הפעילות הגופנית היא קודם כל לקדם את בריאות הגוף, ולכן אסור להגביל אותה רק לזמנים שבהם אנחנו עסוקים יותר באסתטיקה.

חורף זה בדיוק הזמן המתאים להירגע, לישון טוב, ולהתמקד בסובבים אותנו ובניהול אורח חיים בריא.

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי

כל מה שרציתם לדעת על מגנזיום

תזונה בריאה זה חשוב, אבל

הפוסט מחלות חורף הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

הפילוסופיה של גישת הטיפול הפונקציונלי מבוססת על 2 עקרונות חשובים:

• גופינו תמיד שואף לאיזון ולבריאות
• כל מטופל הוא שונה וייחודי ולכן מה שעשוי להוות טיפול יעיל לאחד, עשוי לא לעזור לאחר

המונח “רפואה פונקציונלית” נטבע לראשונה לפני 20 שנה בערך, על מנת להגדיר את הגישה האינטגרטיבית המקיפה ורבת התחומים של העתיד. גישה זו משלבת כלים חדשניים לאבחון מדויק וטיפול מותאם-אישית באמצעים טבעיים במצבים מורכבים וכרוניים. הטיפול הפונקציונלי מתמקד בגורמים האינדיווידואליים לבעיה הבריאותית של כל אדם ואדם כפי שעולה משקלול התוצאות של פאנל רחב ומקיף של בדיקות מעבדה חדשניות שנמצאות בחזית המחקר המדעי. הדגש בגישה זו הוא להבין כיצד היבטים שונים של חיי הפרט – הסביבה הפיזית והרגשית, אורח החיים הכללי וגם פקטורים גנטיים, הורמונליים ומטאבוליים, יכולים להוביל לסטייה מקו הבריאות ולהתבטא במחלות לאורך זמן. תחום זה הוא רלוונטי מאוד כיום, מאחר והניסיון הקליני מלמד כי רובן המכריע של בעיות הבריאות הכרוניות מקושרות לאורח החיים ולפקטורים גנטיים המשפיעים על מסלולים מטאבוליים ואחרים בגוף.

על פי הגישה הפונקציונלית, מצבים כרוניים רבים נגרמים בגלל שילובים של גורמים מקדמי מחלות כגון תזונה לקויה, הצטברות רעלים, חשיפה לגורמים אלרגניים, גורמי לחץ רגשי, חוסר איזון מטבולי וגורמים מזהמים במזון, במים ובאוויר. בנוסף, הפרעות עיכול יכולות לגרום לבעיה בספיגה של חומרים מזינים ומאידך, לחשיפה לתרכובות רעילות, כמו למשל במצב הידוע כ”תסמונת המעי הדליף” – זהו מצב בריאותי המתקשר לבעיות בריאות רבות, שגם המחקר המדעי מגלה בו עניין רב בשנים האחרונות. העוסקים בגישה הפונקציונלית מתמקדים בזיהוי של גורמים מקדמי מחלות ובשינויים הפתולוגיים שיכולים לבוא לידי ביטוי במהלך התקדמות המחלה. לשם כך הם עושים שימוש בסדרת בדיקות מעבדה פונקציונליות מתוחכמות מאוד ובפרקטיקות אבחוניות, לרבות היסטוריה רפואית-חברתית-רגשית – כדי לחשוף מחלות שקטות, סטייה ראשונית מקו הבריאות, או אפילו את הפוטנציאל לכך עוד בטרם ההופעה של סימפטומים גלויים או משמעותיים. השאיפה היא לטפל באפקטיביות באותם גורמים מקדמי מחלה או בחוסר איזון ביו-כימי שנוצר בגוף, במטרה לעצור את ההתקדמות של תהליכי מחלה, להפוך את כיוונם היכן שאפשר, וסייע במניעת הופעתן של בעיות חדשות, תוך העלאת הרווחה הכללית ושיפור חוסן ותנגודת הגוף למחלות.

במה שונה הגישה הפונקציונלית מהרפואה הקונבנציונלית?

ניתן להמחיש את ההבדל בין הגישות באמצעות דוגמה: לאדם הסובל ממצב רוח ירוד מתמשך או דיכאון למשל, ימליץ לרוב רופא המשפחה או פסיכיאטר על טיפול בנוגדי דיכאון – לעיתים לאחר בירור הסטטוס של מדדים שונים בבדיקת דם כגון רמות הברזל, המגנזיום, ויטמין B12, תפקוד בלוטת התריס וכדומה. המטפל הפונקציונלי לעומת זאת, יערוך תשאול מקיף מאוד לרבות לתזונה ולאורח חייו של המטופל ויפנה לסדרת בדיקות מקיפות ומעמיקות מאוד, כדי להבין אם יש גורמים שגרמו לסטייה מהמסלולים או המנגנונים המטאבוליים, ההורמונליים, העצביים בגוף, שמתבטאים במצב הרוח הירוד. מדובר בבדיקות סריקה של מערכות גוף רבות, במטרה לזהות חריגות הנוצרות במהלך חילוף החומרים בגוף, הפרעות ביוכימיות כגון חסימה או עיכוב של אנזים חיוני, הפרעות גנטיות  ואחרות בפירוק חומרי מזון ומטבוליטים שונים בגוף, או הפרעות אנדוקריניות, הפרעות המשפיעות על יצירת נוירו-טרנסמיטורים המשפיעים מצב הרוח או בחומרי המוצא הביולוגיים שלהם (כגון חומצות אמינו) ליקויים בהרחקת רעלים מהגוף, חסרים תזונתיים שונים שעלולים לגרום או להחמיר תסמיני דיכאון, תפקוד מערכת העיכול, סטטוס המיקרואורגניזמים במעי ועוד. הבדיקות מבוססות על דגימות שיער, שתן, דם וצואה. לאחר מכן, תבנה תוכנית טיפולים שתכלול אספקטים תזונתיים, שימוש ממוקד בתוספים ושינויים מומלצים באורח החיים, כדי להשיב את הגוף לאיזון.

רפואה פונקציונלית מתאפיינת בגישה טיפולית מותאמת-אישית כלפי כל מטופל, מאחר וסימפטומים או בעיות בריאותיות דומות, יכולות לנבוע מגורמים שונים שמשפיעים בצורה שונה על כל מטופל. לכן הטיפול בדיכאון למשל, עשוי להתבסס על פרוטוקול טיפולי שונה לגמרי עבור שני מטופלים שונים.

היישום הקליני של הגישה הפונקציונלית מבוסס על:

• בדיקות אבחנתיות (בדיקות מעבדה פונקציונליות) המיועדות לחשוף סטייה לא ליניארית מהגורמים לכל תלונה בריאותית: לכל סימפטום יכולים להיות מספר פקטורים שפועלים בו זמנית, ולכן הטיפול צריך להיות בעל מספר היבטים ולהסתמך על אבחון של מרכיבים רבים הקשורים לתפקוד המערכתי.
• הערכת תפקודים פיזיולוגיים וביו-כימיים במסלולים ובמנגנונים מהרמה התאית עד לרמת האיברים והמערכות, וניתוח התהליכים הביולוגיים הבסיסיים של כל מערכות הגוף וקשרי הגומלין ביניהן.
• הייחודיות האינדיבידואלית של כל אדם, בהתבסס על היסטוריה אישית ומשפחתית, חשיפה סביבתית ותזונתית, אורח חיים, גנטיקה ופקטורים רגשיים, וההשפעות של מדדים אילו על תפקוד האדם.

בריאות ומחלה באור הרפואה הפונקציונלית:

המודל של גישה זו מגדיר “בריאות” בתור חיוניות פיזית, חברתית ורגשית שלמה, ולא רק בתור “היעדר סימנים וסימפטומים פתולוגיים הניתנים לזיהוי”. רפואה פונקציונלית מגדירה “חולי” לא רק בתור שילוב של סימנים וסימפטומים פתולוגיים, אלא בתור תהליך מתמשך שמתחיל עם סטיה קלה מקו הבריאות. מודל זה מבטא גישה טיפולית ייחודית שמציעה טיפול מותאם אישית, שמתמקד בהשגת שיפור תפקודים פיזיולוגיים בצורה אופטימלית. הדבר מתבטא בעקרונות החופפים הבאים:

• היעדר סימפטומים אינו מהווה סימן אבסולוטי לבריאות.
• היעדר עדות לקיומה של מחלה, על בסיס בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה שגרתיות שיכולות לגלות פתולוגיה שכבר נוכחת, אינו מהווה באופן אבסולוטי ביטוי של בריאות.
• אפילו סימפטום שולי יכול להצביע על מחלה ניתנת לאבחון שראויה לטיפול.
• אפילו בהיעדר סימפטומים, אבחון של סטיות תזונתיות, ביו-כימיות או מטבוליות (שמשתמש בבדיקות מעבדה פונקציונליות יחד עם היסטוריה רפואית מלאה) עשוי להצביע על תחילתה או על הפוטנציאל העתידי של סטייה מקו הבריאות. טיפול במטרה לצמצם או לאזן את הסטיות הללו יכול לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של המטופל.

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים בחדשות מעולם הבריאות! 

לאתר הבדיקות הפונקציונליות – Lab-It

מהם תחומי הטיפול של העוסקים ברפואה פונקציונלית?

הגישה הפונקציונלית אינה סובבת סביב קבוצות ספציפיות של מחלות ותסמונות – היא עוסקת במגוון רחב מאוד של הפרעות בריאות. למרות שרבות מ-“הפרעות” אלה נראות שונות בהתבטאות הסימפטומטית – למשל פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, מחלות לב, סוכרת, הפרעות במצב רוח והפרעות קוגניטיביות, הפרעות אוטואימוניות שונות, תסמונת טרום-וסתית, בעיות במפרק הלסת (TMJ), כאב גב תחתון כרוני, רגישות לחומרים ולמזון, אלרגיות, אסתמה וסרטן – לכל אלה עשוי להיות מסלול היווצרות משותף.

אחד מן המכנים המשותפים של הפרעות אלה הוא מתח כרוני, שבדרך כלל מאמינים שהוא נובע ממקור נפשי או רגשי, למרות שפקטורים רבים אחרים יכולים ליצור מתח בגוף, כגון מזון לא בריא, חסרים תזונתיים, רעלנים סביבתיים, מנוחה בלתי מספקת, זיהומים, עומס גופני ופציעה. כל הפקטורים הללו תורמים לרמת “המתח הכללי” של הגוף, וגורמים לו לחצות סף מסוים שגורם להפרעות בריאותיות  להתבטא. המגפה הגלובלית כיום של מחלות כרוניות ניכרת במיוחד במדינות מתועשות, שבהן התושבים חווים רמות יחסית גבוהות של “מתח כללי”. בעוד שפקטורים אקוטיים של מתח יכולים לעזור לנו לשרוד ואפילו לשגשג, פקטורים של מתח כרוני שנראים לא נעימים, לא רצויים או מכאיבים יכולים להוביל לשינויים לא בריאים במערכת החיסונית שלנו ובמערכות הגוף שלנו.

ממצאים מהעת האחרונה מראים שהפקטורים הנפוצים של מתח – בין אם תזונתיים, סביבתיים, פיזיים או פסיכולוגיים – יכולים למעשה לשנות על בסיס יומי את התבטאות הגנים בתאים. שינויים אלה יכולים להוביל לשינויים משמעותיים בסימפטומים פיזיים ובבריאות הכללית. חוקרים רבים מתחומים הוליסטיים משוכנעים כיום שתסמונות תפקודיות כגון פיברומיאלגיה, כאבי ראש כרוניים ותסמונת המעי הרגיז, עשויות להיווצר על-ידי פקטורים שונים של מתח שיכולים לשנות את התבטאות הדנ”א ולהוביל לסימפטומים של מחלה כרונית. בהתאם לכך, כאשר אדם סובל מסימפטומים כרוניים או חמורים, ביצוע אבחון של כל או מרבית הפקטורים המשפיעים על רמות  המתח, יכול להיות המפתח להחלמה.

בעקבות השלמת פרויקט הגנום האנושי, שמיפה את כל רצף הדנ”א של האדם, אנחנו מסוגלים כעת להבין את המבנה הגנטי של המטופל ולטפל בצרכים הייחודיים של הפרט בהתבסס על אותו מבנה. לכל אחד מאיתנו יש “גבול אישי” להשפעות של פקטורי מתח.  ברגע שאנחנו חורגים מאותו “גבול” אנחנו כבר לא יכולים לשלוט בסיכוני המחלות שלנו (הרגישויות או הפגיעות המולדות או הנרכשות שלנו), ועלולים להתפתח סימפטומים. תחת השפעת גורמי המתח הללו, אנחנו מאבדים את היכולת לטפל בפקטורים סביבתיים ותזונתיים אחרים – כבר אין לנו מספיק “רזרבות”, וכל מתח פיזי או רגשי וסף יכול לגרום להתפרצות חמורה של מחלה או להחרפתה. על-ידי שינוי הפעילויות של המטופל, רמות החומרים המזינים, החשיפה לרעלים, המצב הרגשי והדפוסים ההתנהגותיים בהתבסס על המבנה הגנטי הייחודי, תוצאות הבדיקות הפונקציונליות, ההיסטוריה הפסיכו-רגשית והרפואית, ממצאי הבדיקות והחשיפות הסביבתיות שלו, אנחנו יכולים ליצור שינויים ביו-כימיים נחוצים שמגבירים את הגנת הדנ”א בזמנים של מתח מופרז. הגנה זו יכולה לסייע לייצב את הדנ”א, ולהפחית את הנטייה למחלות תפקודיות כגון פיברומיאלגיה ודיכאון, כמו גם מחלות אחרות כגון סרטן ומחלות לב. בנוסף, ידע על מבנה הדנ”א של האדם ואיך לשנות את ההתבטאות שלו מאפשר לנו להתמקד באמצעים קליניים ספציפיים כדי להפחית את הסיכון להיווצרות מצבים שניתן למנוע כגון הפרעות במצב הרוח, לחץ דם גבוה, או אפילו הגדלה שפירה של הערמונית. בדיקות גנטיות פונקציונליות ובדיקות גנומים פונקציונליות נעשו זמינות בעשור האחרון לאנשי הרפואה הפונקציונלית, שהוכשרו בפרשנות ובהתערבויות הרלוונטיות לבדיקות אלה.

מעבר לביצוע אומדן הפקטורים הגנטיים הנמצאים בבסיס, מספר בדיקות מעבדה פונקציונליות שקיימות לפחות 15 שנה מתמקדות במצב הפיזיולוגי והביו-כימי של המטופל בהווה. על-ידי שילוב בין האבחון של נטיות גנטיות מולדות לבין האבחון הפונקציונלי של הסטייה הנרכשת (הנוכחית) מהבריאות האופטימלית, אפשר לבנות תוכנית טיפול מקיפה המבוססת על ההתבטאות של הרגישויות הגנטיות של המטופל. לפיכך, אנחנו יכולים לטפל בו-זמנית במצב הקליני בהווה וגם בפוטנציאל הגנטי למחלות.

בעיות והזדמנויות ברפואה הפונקציונלית:

כמו בכל תחום מקצועי, העוסקים ברפואה פונקציונלית חשופים לטעויות אנוש ולשאננות, גם אם יש להם כוונה טובה. לדוגמה, יש שעשויים לבחור בנתיב של ההתנגדות המועטה ביותר בבחירת המעבדות איתן הם עובדים, ולהתמקד בשיקולי נוחות ועלות. אחרים יכולים להיות מושפעים שלא בחוכמה מניסיונות שיווק של מעבדות וספקים של ציוד רפואי, או עשויים לפעול על פי מערכות אמונות דוגמטיות או שמועות במקום ללמוד את הראיות הזמינות בעלות הבסיס המדעי. רבים שוכחים להתמקד בחינוך לאורח חיים בריא, שצורך עוד זמן ומפיק רווחים קטנים יותר. נושא חשוב נוסף הוא שרוב ספקי הרפואה הפונקציונלית לא מספקים ללקוחות שלהם את מערך האבחון המקיף ביותר לצורך גילוי מוקדם של סרטן ומצבים אחרים, וכך מחמיצים הזדמנות להזמין מטופלים רבים, הזקוקים לתמיכה קלינית מקיפה, לתחום הבדיקות המסורתיות של הרפואה הפונקציונלית.

אנשי מקצוע העוסקים בגישה הפונקציונלית צריכים להשתמש לעתים קרובות בבדיקות סינון מדויקות וחדשניות, שאין בהם סיכונים. בנוגע לסרטן, בדיקות בטוחות ובלתי פולשניות אלה יכולות לאתר התפתחויות ממאירות בשלב מוקדם, ולספק אמצעי מנע שיכולים להציל חיים ולשפר את איכות החיים. דוגמאות לכך הן בדיקת ה-AMAS בדיקת דם שפועלת בתור הסמן של גילוי מוקדם של סרטן על-ידי מדידת הפעילות האנטי-סרטנית של המערכת החיסונית; בדיקת M2PK, שהיא בדיקה לזיהוי סמן לסרטן המעי ופי הטבעת; תרמוגרפיית שד נטולת קרינה, דימות תרמוגרפית תת-אדום דיגיטלי (DITI). בכל פעם שמתגלה פעילות סרטנית, נערכת התערבות ראשונית על-ידי טיפול פונקציונלי אינטגרטיבי, שמתמקד בהגברת החוסן והתנגודת של הגוף, ביו היתר על-ידי טיפול בגורמי מתח ובנטיות גנטיות שהוזכרו לעיל. הרפואה הפונקציונלית שמה את הדגש על בדיקות המעבדה המונעות “השגרתיות” כגון בדיקת מצב ויטמין B12, D, ובנוסף הומוציסטאין, בדיקת גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים, הערכת מקיפה מאוד של תפקוד בלוטת התריס, של חוסרים תזונתיים, של מרקרים לתפקודים קוגניטיביים, ניתוח סטטוס המתכות הכבדות בגוף ועוד.

גישת ה-“אנטי מתח” של הרפואה הפונקציונלית חלה על כל ההפרעות הדגנרטיביות והכרוניות, כי על פי תפיסתה, כולן מופעלות על-ידי אותם גורמי גירוי, קשורות לנטיות גנטיות דומות, וחולקות פקטורים תזונתיים, מטבוליים, הורמונליים, זיהומיים, רגשיים, עיכוליים וכימיים דומים, שבאים לידי ביטוי בשילובים שונים ויוצרים תמונה קלינית ייחודית עבור כל מטופל. בגלל רמות גורמי המתח בימינו, כמעט כל מבוגר (וגם ילדים רבים) חולים או חשופים לגורמי סיכון למחלות כרוניות. עובדה זו מצדיקה את האבחון הפונקציונלי המקיף והיסודי המותאם לחיים המודרניים שלנו.

הרפואה הפונקציונלית מאמינה כי רפואת העתיד תהיה חייבת לקשר את הידע של המיקרו-סביבה – שבה הדנ”א שלנו פועל – עם הבנה של המאקרו-סביבה המקיפה את התאים, האיברים והמערכות שלנו, על מנת לספק לנו את הכלים שאנחנו צריכים כדי לשפר את יכולות הריפוי העצמי שלנו. רפואה פונקציונלית, עם תשומת הלב שהיא מקדישה לקשר ההדוק בין האקולוגיה הפנימית שלנו לבין האקולוגיה החיצונית, כבר מנסה לגלם את הרפואה של העתיד ויוצרת שילוב של מקורות שיכול להוביל אותנו לעבר נתיב לבריאות ורווחה אופטימליים.

ביבליוגרפיה:

• “ספר העזר של הרפואה הפונקציונאלית” / המכון לרפואה פונקציונאלית (IFM), דייויד ס’ ג’ונס, MD, עורך ראשי
• “Immunotics” / רוברט ראונדטרי, MD
• “תזונה גנטית” / המכון לרפואה פונקציונאלית (IFM)

אכילה לפי סוג דם? מיתוס!

כל מה שרציתם לדעת על אכילה בריאה 

לא רק תזונה

הפוסט מהי רפואה פונקציונאלית? הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה