B12 הוא ויטמין החיוני לתפקוד תקין של מערכות הגוף ולשמירה על בריאותנו הנפשית והקוגניטיבית. תפקידו מתחיל מרגע יצירת ה-DNA וממשיך להיות קריטי גם בגיל השלישי. על פי הערכות שונות, קרוב ל-40% מאוכלוסיית העולם המערבי יסבלו בשלב מסוים בחייהם ממחסור בוויטמין B12, ברמות חומרה משתנות, ולכן חשוב להיות במעקב אחר רמתו בדם או בתאים, ולא להזניח את נטילתו במקרה של מחסור.

• ויטמין B12 הוא אחד משמונה ויטמיני B , המכונים “בי-קומפלקס”, והוא ידוע בזכות חשיבותו הרבה לתפקוד של מערכות גוף רבות, לרבות מערכות העצבים, הלב וכלי הדם, וכן ליצירת ה-DNA וכדוריות הדם האדומות ולתהליכי הפקת האנרגיה בגוף.
• אנחנו צריכים ממש מעט ממנו מידי יום, אך ספיגתו המורכבת (שבמצבים רבים עשויה להיפגע) ותזונה דלה מידי מצידנו, הופכים אותו לוויטמין שמחסור בו שכיח מאוד באוכלוסייה הכללית.
• עבור בני האדם מקורות מזון מן החי הם המקור הכמעט בלעדי להשגת הוויטמין מהתזונה. אולם כיום בעלי חיים אינם מקבלים את הוויטמין מהאדמה וממזונם באופן טבעי במידה מספקת כמו בעבר. לכן בעולם וגם בישראל מקובל לתסף את תזונת בעלי-החיים במשקים תעשייתיים בתוסף ויטמין B12
• ויטמין B12′ הוא שם כולל ל- 4 נגזרות שונות של הויטמין החשוב. מתוכן, רק הנגזרות מתיל-קובלמין ואדנוזיל-קובלמין נמצאות במצב פעיל בתאים ואילו שתי הנגזרות הנוספות (הידרוקסי-קובלמין וציאנו-קובלמין) אינן פעילות בגוף. הן יכולות להפוך לפעילות על ידי תהליכי המרה אנזימתיים בתאים שהופכים אותן למתיל-קובלמין או לאדנוזיל-קובלמין.

מהו ויטמין B12, מהו מקורו וכיצד הוא נספג בגופינו? על אילו תהליכים חיוניים בגופינו הוא אחראי ומדוע הוא נחשב לבעל השפעה חשובה כל כך על בריאותינו ותפקודינו היומיומי? כל התשובות במדריך שלפניכם!

• בניגוד לוויטמינים אחרים החיוניים לבריאותנו, ויטמין B12 מצוי בעיקר במזון מן החי וניתן למצוא אותו במעט מאוד מזונות מהצומח. יחד עם זאת, ויטמין B12 נמצא במזון כשהוא קשור לחלבון וספיגתו תלויה בחומציות מספקת בקיבה ובאנזימים שיחררו אותו מהחלבון אליו הוא קשור. אולם בעיות שונות במערכת העיכול הנפוצות מאוד באוכלוסייה וכן שימוש בתרופות מגוונות עלולות לפגוע בתהליכי הספיגה של ויטמין B12 ובזמינות הביולוגית שלו (כלומר באפשרות של הגוף לנצל אותו לצרכיו).
• תוספי תזונה מכילים ויטמין B12 חופשי (שאינו קשור לחלבון) ושספיגתו אינה תלויה בחומציות הקיבה או בנוכחות של אנזימים, ומומלץ לבחור בתוסף המכיל את הנגזרת הפעילה מטאבולית בגוף.

ויטמין B12 – מדוע הוא כל כך חיוני לגופינו?

ויטמין B12 חיוני להתפתחות ולתפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית, ליצירת מיאלין (המעטפת של סיבי העצב במערכת העצבים), תאי דם אדומים בריאים וגם החומר הגנטי בתאים (דנ”א). כמו כן, ויטמין B12 נחוץ לביצוע המרה תקינה של מולקולה בשם הומוציסטאין לחומצת האמינו מתיונין, שחשובה לתהליכי מפתח רבים בגוף.

בנוסף, מחקרים מדעיים רבים כבר הוכיחו את חשיבותו המכרעת של ויטמין B12 לתפקודים קוגניטיביים תקינים ולמצב הנפשי, והוא אף מקושר להפרשת מלטונין תקינה שחשובה לתהליכי ההירדמות ולשינה סדירה.

חוסר בויטמין B12 – למה הוא גורם?

על פי הערכות שונות, קרוב ל-40% מאוכלוסיית העולם המערבי יסבלו בשלב זה או אחר בחייהם ממחסור בויטמין B12 ברמות חומרה משתנות, בעיקר בשל מחסור של הויטמין בתזונה או עקב מחסור נפוץ באוכלוסייה ב-‘גורם הפנימי’ (Intrinsic Factor) – חלבון המיוצר בקיבה שבלעדיו לא ניתן לספוג את הוויטמין או בעיות ספיגה אחרות. עם הגיל אף מתרחשת ירידה טבעית ביכולת הגוף לספוג B12 ומסיבה זו בארצות הברית קיימת המלצה של המכון האמריקאי לרפואה (American Institute of Medicine) לצרוך ויטמין B12 באמצעות תוספי מזון באופן קבוע, החל מגיל 50 ואילך.

חוסר בויטמין B12 עלול לגרום לפגיעה במערכות הגוף השונות שבין היתר תתבטא ב:

• אנמיה מגלובלסטית – סוג של אנמיה המתאפיינת ביצירת תאי דם אדומים גדולים במיוחד, ובדומה לכל אנמיה היא עלולה להוביל לאורך זמן לחולשה כללית ולעייפות, לדופק מהיר, לקוצר נשימה ובטווח הארוך אף לאי-ספיקת לב.

• מחלות לב וכלי דם, לרבות קרישיות-יתר של הדם, מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ועוד.

• הפלות ופגמים מולדים – עקב חוסר בויטמין B12 אצל האישה ההרה.

• הפרעות במערכת העיכול – כאבי בטן, גזים, שלשולים, בחילות והקאות

• ירידה בזיכרון ובעיות קשב וריכוז בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד.

• תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות –לאור העובדה שהוויטמין מעורב בייצור מתווכים עצביים כגון סרוטונין, לו השפעה רבה על מצב הרוח. חוסר בויטמין B12 עלול לגרום לנזק למערכת העצבים, לרבות פגיעה בהולכה עצבית של מסרים מהמוח לגוף, חוסר שליטה בשרירים וחולשת שרירים.

• שיבושים הורמונליים.

• יתכנו תסמינים מנטליים כגון חרדתיות, מתח נפשי ואף דיכאון.

• עלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס, למחלות לב וכלי דם ומחלות ניווניות של רשתית העין (המקושרות לעלייה ברמות חומצת האמינו הומוציסטאין בדם על רקע חוסר ב- B12)

מהם הסימפטומים הנפוצים של מחסור בוויטמין B12?

מחסור קל בוויטמין B12 עשוי שלא לגרום לתסמינים. מחסור חמור יותר בוויטמין B12 עשוי להתבטא בתחושה בריאותית-כללית ירודה ונטייה מוגברת למחלות זיהומיות קלות, ובין יתר הסימפטומים ניתן לזהות עייפות תמידית וחולשה, עצבנות, סחרחורות, לחץ דם נמוך ותחושת קור בלתי מוסברת. עם הזמן כשמאגרי הוויטמין מתרוקנים מתחילות בעיות ביכולת הריכוז ובזיכרון, ירידה מתמשכת במצב הרוח עד לכדי תחושת דיכאון, עקצוץ או נימול בגפיים, כאבים בפה ונפיחות בלשון, בעיות בראייה, מיגרנות, נשירת שיער, בחילות ושלשולים – עד להפרעות עצביות וקוגניטיביות קשות

ספיגה של ויטמין B12

תהליך הספיגה של B12 מהמזון הוא תהליך מורכב מאוד. הוא מגיע עם המזון כשהוא קשור לחלבון, ולכן הזמינות שלו לגוף תלויה בהפרשה מספקת של חומצת קיבה ואנזימים לשם שחרורו. לאחר השחרור מהמזון, הוויטמין נקשר לחלבון אחר שמקורו ברוק, הנושא אותו לאורך צינור העיכול עד למעי הדק – שם הוא משתחרר בעזרת אנזימים ונקשר שוב לחלבון שנקרא ‘הגורם הפנימי’ שמסייע לו להיספג למחזור הדם. פגיעה בכל אחד מהשלבים הנ”ל (עקב בעיות שונות במערכת העיכול או נטילת תרופות נפוצות) יפגעו בספיגת ויטמין B12 והגוף לא יוכל להשתמש בו לצרכיו, וזאת גם אם צורכים אותו בשפע בתזונה.

לאחר ספיגת הוויטמין רובו נאגר בכבד לטווח ארוך והשאר מנוצל ברקמות הגוף. בגלל הבעייתיות בספיגת הוויטמין מרבית תוספי ויטמין B12 ניתנים לספיגה תת לשונית (במטרה לעקוף את מערכת העיכול ולאפשר ספיגה מריריות הפה ישירות למחזור הדם). כיוון שוויטמין B12 מסיס במים עודפים שלו מופרשים בשתן, ולא ידועים תסמינים של רעילות כתוצאה ממינון יתר – כל עוד מקפידים על מינון הנטילה המופיע על התווית ו/או על הנחיות הנטילה של הרופא.

לא כל תוספי ה-B12 זהים

מרבית תוספי ה- B12 מבוססים על נגזרת סינטטית בשם ציאנו-קובלמין (Cyano-cobalamin) שאינה קיימת במקורות תזונה טבעיים. המילה ‘ציאנו’ “cyano” מתייחסת למולקולת הציאניד שנגזרת זו של B12 מכילה, שהכבד צריך לנטרל כחלק מתהליך פינוי הרעלים. לאחר הנטרול בכבד הציאניד מופרש על ידי הכליות בשתן. כל זאת מפני שמדובר ברכיב סינטטי אשר בכמות גבוהה הוא עשוי להיות רעיל לגוף.

לאחר הפרדת מולקולת הציאניד מהוויטמין, על הגוף להפוך את הוויטמין לפעיל וזמין ביולוגית על ידי הפיכתו לנגזרות הפעילות: מתיל-קובלמין ואדנוזיל-קובלמין – המשתתפות בתהליכים קריטיים בחשיבותם בגוף.
כך יוצא שבאמצעות תהליך ‘מתילציה’ – בו מתווספת לוויטמין קבוצת מתיל (מולקולה שמורכבת מאטום פחמן ו-3 אטומי מימן, אשר משתתפת בתהליכים רבים בתאים), הגוף עצמו מייצר B12 מסוג מתילקובלמין מתוסף הציאנו-קובלמין.
לעומת זאת, תוסף B12 מסוג מתיל–קובלמין מהווה גרסה טבעית, פעילה וזמינה ביולוגית של הוויטמין, ללא צורך בתהליך מקדים של ניקוי רעלים ומתילציה. במקרה הצורך, הגוף יודע להמיר באופן טבעי (בהתאם לצרכיו) את נגזרת המתיל-קובלמין לנגזרת האדנוזיל-קובלמין.
“ציאנוקובלמין זו הצורה הסינתטית של ויטמין B12 אשר אינה קיימת בטבע, אלא רק בתרופות ותוספי תזונה רבים עקב המחיר הזול של הייצור. בגוף מתבצעת המרה לצורה הטבעית של הויטמין: המתילקובלמין, ומשאירה את הציאניד הרעיל מאחור“. לטקסט המלא.

חשוב לציין כי מי שמעשן, שותה אלכוהול או צורך תזונה תעשייתית ומעובדת, גופו עשוי להתקשות בהמרת ציאנו-קובלמין למתיל-קובלמין. זאת בגלל השימוש המוגבר שגופו עושה בקבוצות המתיל – כחלק מתהליכי ניקוי הרעלים בכבד, כתוצאה מחשיפה מוגברת לרעלנים במזון, בתוצרי הפירוק של אלכוהול או עשן הסיגריות. לכן מומלץ לאנשים אלה ליטול תוסף B12 מתיל-קובלמין.

ויטמין B12 מסוג מתיל-קובלמין משתתף בתהליכי המתילציה בגוף יחד עם חומצה פולית מסוג מתיל-פולאט (שניהם תורמים קבוצות מתיל למולקולות חיוניות). לתהליכי המתילציה יש השלכות פיזיולוגיות רחבות טווח וחשובות מאוד על תפקודים חיוניים בגוף, כגון במערכת העצבים, במערכת הלב וכלי הדם, במערכת החיסונית, בתהליכי הפקת האנרגיה, בשמירה על איזון הורמונלי, בהגנה על מולקולות דנ”א, בשמירה על תפקודים קוגניטיביים תקינים ועוד.

למי לא מומלץ לצרוך ציאנוקובלמין סינתטי

לאנשים הסובלים מאי-ספיקת כליות (כדי לא ליצור עומס על הכליות שעשויות להתקשות בנטרול יעיל והפרשת מולקולת הציאנו שבציאנוקובלמין), אנשים עם בעיה בכבד (מאחר והכבד מנטרל את הציאניד בתהליך ניקוי הרעלים), אנשים הסובלים ממחלה ניוונית של רשתית העין ע”ש לבר, מעשנים כבדים.

מה חשוב לבדוק כשלוקחים ויטמין B12?

• במידה ובוחרים ליטול את הנגזרת הפעילה של B12 על גבי התווית צריך להופיע – ויטמין B12 מסוג methylcobalamin ולא Cyanocobalamin
• שהתוסף מיועד לספיגה תת-לשונית (ולא לבליעה בכדורים או טבליות)
• שהתוסף אינו מכיל ממתיקים מלאכותיים

מה היתרונות של ויטמיןB12 נוזלי?

כדאי לבחור בתוסף תזונה בתצורה נוזלית שספיגתה מהירה יותר מאשר בתוסף באבקה יבשה על בסיס טבליות, כמוסות או כדורים. לגוף יש קושי לפרק ולספוג תוספי תזונה יבשים, מכיוון שתהליך הייצור של כדורים או טבליות מערב דחיסה של כל האבקות והוספת חומרי דילול, ריכוך, חומרי ציפוי וחומרים מלכדים. כל אלה יכולים לשנות את קצב הפירוק של התוסף ובכך להאט את ספיגתו ממערכת העיכול אל מחזור הדם. תוסף B12 בנוזל ייספג ישירות מאתרי הספיגה בחלל הפה אל מחזור הדם, ובכך ימנעו הבעיות הנפוצות של תת-ספיגה בקיבה ובמעי.
בנוסף, לרוב האנשים, ובמיוחד לקשישים ולילדים, קל ונוח יותר ליטול תוספים בצורתם הנוזלית.

לקריאת מסמך מפורט על תהליך המתילציה בגוף

מי צריך להיזהר במיוחד מהצורה הסינטטית של ויטמין B12 – ציאנו-קובלמין?

“באופן עקרוני הן במזון והן בתוספי תזונה תמיד עדיף לצרוך טבעי ככל האפשר. הדבר חשוב במיוחד עבור הסובלים מאי ספיקת כליות מסיבות של קושי בפינוי, במעשנים מהסיבה שהגוף יצטרך להתמודד עם פינוי של יותר רעלים ומתכות, אנשים עם בעיות בכבד שיתקשו להמיר את הצורה הסינתטית (ציאנוקובלמין) לצורה הטבעית (מתילקובלמין) וכן עבור פגים.”

למה כדאי לחסוך לגוף שימוש מיותר במולקולת המתיל?

“תהליך של מתילציה הוא הוספת קבוצות מתיל (פחמן ו-3 מולקולות מימן) למולקולת ה-DNA. היום אנחנו כבר יודעים שקבוצות מתיל הן אלה שאחראיות על תיקון נזקים במולקולת ה-DNA וביכולתן להדליק או לכבות גנים מסוימים . תוסף B12 מסוג מתיל קובלאמין נספג ישירות מבלי שהגוף יצטרך “לגנוב” קבוצת מתיל ממולקולות חיוניות כמו הגלוטתיון, שהוא נוגד חמצון חשוב. המתיל קובלמין חשוב לחילוף החומרים של הומוציסטאין (שעודף שלו קשור בקרישיות יתר) ובייצור של SAMe – תרכובת שנמצאה כמעלה את הרמות של המוליך העצבי סרוטונין ולכן עשויה לסייע במצבי חרדה ודיכאון. כמו כן לקבוצות מתיל יש קשר ישיר לאדרנלין ולהפקה וייצור של מלטונין – הורמון השינה. המתיל חשוב גם לעיבוד רעלים בגוף“.

“כשהגוף מקבל ויטמין B12 בצורת הציאנוקובלמין הוא צריך לעבוד הרבה יותר קשה גם בשביל לפרק אותו מהציאניד, וגם בשביל להמיר אותו למתילקובלמין, על מנת שייספג. תהליך זה עולה לגוף בקבוצות מתיל, שהוא כאמור גונב מהגוף במקום לשמור אותן לתהליכים חשובים אחרים. יתרון נוסף לצורת המתיל קובלמין הוא הספיגה הגבוהה והשמירה שלו (תיקון-שלה) ברקמות לאורך זמן. חוסר ב-B12 לא קשור רק בצריכה ירודה כי אם גם בספיגה ירודה ולכן יש חשיבות לצורה בה הספיגה יעילה יותר“.

ד״ר שולמית לוריא, מומחית ברפואת משפחה, רפואה פונקציונלית והומאופתיה מסבירה:

״תוספת של קבוצת מתיל במקומות שונים על גבי ה-DNA, מדכאת את הביטוי של גנים ויראליים ואלמנטים מזיקים אחרים שנכנסו לתוך ה-DNA במשך הזמן ועשויים לגרום למחלות. ועוד – מתילציה של מולקולת הומוציסטאין נחוצה על מנת להפוך אותה למתיונין. רמות גבוהות של הומוציסטאין נמצאו קשורות לרמת קרישיות גבוהה ובעקבות זה – הופעה של מחלות כלי דם ולב.
תהליך זה מתקיים באופן ספציפי בעזרת מתיל קובלמין. תוספת טבעית של מתיל קובלמין יכולה אם כן לסייע לגופנו במלחמתו נגד מחלות הזמן והסביבה.״

ויטמין B12 והגיל השלישי

מחסור בוויטמין B12 נפוץ בקרב בני הגיל השלישי, כאשר הסיבה המרכזית למחסור זה היא תזונה לקויה האופיינית למבוגרים עקב קשיים בהכנת ארוחות מלאות, כמו גם אבדן התיאבון, ירידה בחומציות הקיבה ושאר בעיות ספיגה תלויות גיל.
מחסור בויטמין זה בקרב בני הגיל השלישי עשוי להיות חמור ועלול להשפיע רבות על איכות חייהם. מחקרים שונים אף מעלים את הסברה כי מחסור חמור בויטמין B12 עשוי להגדיל את הסיכון ללקות בסימפטומים של לקויות קוגניטיביות שונות, כגון אלצהיימר או סוג אחר של דמנציה וירידה קוגניטיבית תלוית-גיל. אך מעבר לכך, מחקרים חוזרים ומראים כי תזונה מאוזנת הכוללת רמות נאותות של ויטמינים ומינרלים – כולל B12 תורמת לבריאות המוח. מסיבות אלו מטפלים ורופאים רבים ממליצים על נטילת ויטמין B12 לכל בני ובנות הגיל השלישי למניעת מחסור בוויטמין.

מדוע נוזל נספג יותר מכל טבליה
מדוע חשוב לשלב ויטמין B12 עם חומצה פולית?

כיום ידוע, כי כמעט מחצית מהאוכלוסייה בוחרת ליטול דרך קבע לפחות תוסף תזונה אחד, לשמירה על הבריאות הכללית.
תוספי תזונה – כשמם הם מהווים השלמה או תגבור של רכיבי תזונה חיוניים מעבר לתזונה היומיומית, לשם תמיכה בתפקוד תקין של מערכות הגוף ולשיפור המצב הבריאותי במצבי מחסור.

• אורח החיים המודרני והירידה באיכות המזון ומי השתייה שלנו, הן רק חלק  מהסיבות שבגללן רבים בוחרים ליטול תוספי תזונה כהשלמה תזונתית ולשמירה על הבריאות הכללית. 
• במאמר מדעי מטעם איגוד הרפואה האמריקאי (American Medical Association), צוין כי מחסור בוויטמינים אצל רבים באוכלוסייה נמצא כקשור להתפתחותן של מחלות כרוניות רבות, כגון מחלת לב כלילית, סרטן, אוסטאופורוזיס ועוד. 
• קיימים הבדלים משמעותיים בין תוספי התזונה הקיימים בשוק, גם באיכות הרכיבים וגם באיכות הספיגה.
• כשבוחרים תוסף תזונה חשוב לוודא כי הוא מכיל את הנגזרת הפעילה והטבעית ביותר, שנספגת באופן מיטבי ויש לה זמינות ביולוגית גבוהה. 

לפני שמתחילים ליטול תוספים, יש מספר עובדות והמלצות שכדאי לכם לקרוא. לשם כך ריכזנו עבורכם תשובות למספר שאלות מאוד נפוצות בנושא של תוספי תזונה, על מנת שתוכלו גם אתם לדעת כיצד לבחור את התוספים שישרתו אתכם ואת בריאותכם בצורה הטובה ביותר.

מדוע צריך תוספי תזונה?

בעבר לא היו בנמצא תוספי תזונה, אך השינויים הגלובליים שהתרחשו במאות האחרונות שינו לא רק את האופן בו אנו מתייחסים למזון, אלא גם את המזון עצמו. אנשים רבים מקיימים משטר תזונה קפדני ועדיין סובלים מתסמינים שונים ומבעיות בריאות בגלל מחסור תזונתי כלשהו. הסיבות לכך רבות ומגוונות. למשל, המזונות שאנו מגדלים ואוכלים היום אינם עשירים ברכיבי תזונה כמו בעבר. זה מתחיל מבעלי החיים שחלק גדול מהם מקבל מזון מתועש, שאינו מזין מספיק, ובמקרים מסוימים אף אינו מתאים עבורם מבחינה פיזיולוגית, אך גם ירקות ופירות מכילים היום אחוזים נמוכים יותר של חומרים מזינים לעומת אלו שהורינו היו אוכלים. כיום פירות וירקות מרוססים בחומרי הדברה שאכילתם מזיקה לגוף, הם נקטפים כשהם עדיין בוסר ומבשילים במחסנים, ועד שהם מגיעים אל המדפים או יתרה מכך – אל הצלחת (וגם זאת לאחר בישול שמהווה עיבוד נוסף), הם מאבדים אחוז ניכר מרכיבי התזונה העדינים. מלבד זאת, רבים מהם עוברים הנדסה גנטית לשיפור הטעם, הגודל וחיי המדף שלהם. כך, כמות הסוכר בהם עולה בהשוואה לרכיבים מזינים אחרים. בשל כך, בעידן המודרני המתועש עדיין אפשרי להגיע למצבי מחסור בוויטמינים ובמינרלים, בפרט במערב. מלבד זאת, אורח החיים המודרני גורם לכך שאנו נחשפים הרבה פחות לאור השמש ונמצאים פחות בתנועה וגם עובדה זו משפיעה על רמות הוויטמינים בגופינו (קחו לדוגמא ויטמין D – שחלק ניכר מהאוכלוסייה נמצאת בחסר משמעותי שלו).

מי צריך תוספי תזונה?

בראש וראשונה אנשים הסובלים ממחסור תזונתי או אלו הנמצאים בסיכון לסבול ממחסור תזונתי כלשהו. חוסרים תזונתיים עלולים להיווצר גם כשאוכלים בצורה מאוזנת. זאת משום שאחוז משמעותי מהאוכלוסייה המודרנית מתמודד עם בעיות ספיגה, בין אם על רקע נטילת תרופות (סותרי חומצה למשל), מחלות עיכול נפוצות (כגון זיהום של חיידק ההליקובקטר פילורי, קרוהן וקוליטיס, צליאק ועוד) וזה גם עניין של גיל – שהרי ידוע כי החל מגיל 50 יורדת רמת הספיגה של ויטמינים ומינרלים במערכת העיכול. בנוסף, ישנן קבוצות באוכלוסייה שנזקקות לתוספת של רכיבי תזונה. למשל, ספורטאים הזקוקים לתוספים כדי לפצות על הניצול המוגבר של נוטריינטים בזמן אימונים אינטנסיביים, למנוע או להקל על כאבים שונים ולעיתים כדי לתמוך ואף לשפר את הביצועים הספורטיביים שלהם ולהגדיל את מסת השריר. ספורטאים נוטים לאכול כמות גדולה של חלבונים, וזה דורש צריכת כמות גדולה יותר של סידן וויטמינים ממשפחת B למטרות של מטבוליזם והפקת אנרגיה. צמחונים וטבעונים למשל, עלולים לסבול ממחסור של B12 וברזל, ורצוי שישקלו את נטילתם בתוסף בהתאם לבדיקות הדם. כך גם לגבי נשים הרות ומיניקות, תינוקות וילדים בתקופת גדילה. וכל זאת מבלי שהזכרנו את אילו שמעשנים או שותים אלכוהול וקפה בכמות גדולה, את אלו שחשופים לרמות מתח גבוהות, ועדיין קצרה היריעה – כי גורמים רבים מעבר לתזונה משפיעים על רמת הוויטמינים והמינרלים בגוף. במאמר שפורסם ב-19 ביוני 2002, בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (JAMA), צוין כי מחסור בוויטמינים נמצא כקשור להתפתחותן של מחלות כרוניות רבות, כגון מחלת לב כלילית, סרטן, אוסטאופורוזיס ועוד. מסיבות אלו, בעת הצורך מומלץ לשקול נטילת תוספי תזונה כתמיכה בתזונה היומיומית, ובמקרים רבים קיימות המלצות רשמיות לכך מטעם ארגוני הבריאות בעולם.

האם נטילת תוספים מספיקה?

נטילת תוספי תזונה היא חשובה, אך היא אינה תחליף לאורח חיים בריא. על מנת להיות בבריאות מיטבית יש להקפיד על תזונה מאוזנת, עשירה ברכיבים טבעיים, לרבות פירות וירקות, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים, שומנים איכותיים, חלבונים ועוד. חשוב אף לשלב פעילות גופנית מתאימה, וכמובן מנוחה ראויה, ואם אפשר (וזה חשוב מאוד) לאמץ גישה חיובית ורגועה יותר לחיים.

בהקשר זה נזכיר שוב, כי בישול המזונות ועיבודם לא די שמוריד מאוד מערכם התזונתי ופוגם באיכותם, אלא אף גורם להם להתחמצן, מוריד את כמות האנזימים הפעילים בהם והופך אותם לחומציים יותר – מה שמשפיע גם על מאזן החומציות ברקמות הגוף.
אם בכל זאת התזונה היומיומית מכילה אחוז ניכר של מזונות מעובדים ומשקאות קלים, תוססים וממותקים, חשוב בהחלט להעשיר אותה ברכיבי תזונה חיוניים בכמות נאותה באמצעות תוספי תזונה, על מנת להבטיח אספקה סדירה של ויטמינים ומינרלים בהתאם לצורך האישי והבריאותי.

למה יש מחסור במינרלים?

מינרלים הם יסודות נפוצים בטבע ומקורם באדמה ובמים. אנו צורכים אותם דרך מי השתייה והמזון וכמותם בגופנו מושפעת ישירות מאיכות האדמה שממנה נשאבו מי השתייה ששתינו, ומאיכות האדמה בה גדל המזון הצמחי שאנו אוכלים או המזון ממנו ניזונים בעלי-החיים בתעשיית הבשר. הצורך במינרלים הוא חיוני ליצורים חיים ובלעדיהם לא יתכנו חיים בכלל. לכן ישנה חשיבות לשמור על רמות מספקות של מינרלים בגוף.
מחסור של מינרלים יכול להיגרם ממספר סיבות, ביניהן סיבות סביבתיות כמו אדמות דלות או חסרות במינרלים בשל חקלאות אינטנסיבית שלא מאפשרת לאדמה ולמערכת האקולוגית להתאושש באופן מספק. אולם מחסור במינרלים יכול להיגרם גם כתוצאה מירידה מהיכולת של הגוף לספוג אותם, אם בגלל העלייה בגיל, בעיות ומחלות שונות המשפיעות על רמות המינרלים ברקמות, מחלות במערכת העיכול הפוגעות בתהליכי הספיגה, שימוש בתרופות מסוימות, ועוד. כמו כן, למינרלים יש אתרי ספיגה מסוימים במערכת העיכול ולעיתים צירוף של מספר מינרלים במזון גורם “לתחרות” ביניהם על אתרי הספיגה, כך שרק חלקם ייספג .

האם יש תוספים שמתאימים לנשים?

התשובה היא כן. קיימים הבדלים ביולוגים בין גברים לנשים ובין הצרכים התזונתיים שמשתנים בתקופות שונות במעגלי החיים, כגון בתקופת הפריון ובתקופות של היריון, לידה והנקה, במהלך שינויים הורמונליים תלויי גיל שמשפיעים על הגוף, ועוד.
ריכזנו עבורכם את שלושת תוספי התזונה שיש להם חשיבות עליונה לנשים:

חומצה פולית

לחומצה הפולית יש חשיבות רבה מאין כמותה – עבור כל הנשים לאורך כל שנות הפוריות, ובפרט בתקופת ההיריון. במהלך החיים, החומצה הפולית הכרחית ליצירת כדוריות הדם האדומות ולמניעת אנמיה, לחלוקת התאים, ליצירת דנ”א ולתפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית. בתקופת ההיריון, לחומצה הפולית יש חשיבות להתפתחות התקינה של השליה וגם עבור העובר עצמו, מאחר והיא משתתפת בתהליכי יצירת החומר התורשתי וחלוקת התאים בגוף. נטילת תוסף חומצה פולית במהלך שלושת החודשים לפני ההיריון ושלושת החודשים הראשונים להיריון, מפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות מומים בתעלה העצבית של העובר (ממנה מתפתחים המוח וחוט השדרה). מומים אלו מהווים גורם סיכון משמעותי ללידות שקטות (על רקע אי התפתחות של המוח), לנכות קשה ואפילו לתמותת תינוקות (במצבים של ספינה ביפידה/שדרה שסועה). מחקרים מהעת האחרונה אף מצביעים על כך שנטילת חומצה פולית עשויה למנוע גם מומים מולדים נוספים, כמו חך ושפה שסועים ומומים במערכת העיכול ובלב (1,2,3). כמו כן, יש מחקרים (4) שמצאו כי קיים קשר בין נטילת תוסף חומצה פולית על ידי אימהות לפני הכניסה להיריון ובמהלך הטרימסטר הראשון, לבין הפחתת הסיכון להתפתחות אוטיזם אצל הילוד, ללידה שקטה או ללידת תינוקות במשקל נמוך, וכן נמצא קשר לרמת היכולות הקוגניטיביות ולסיכון להשמנת יתר בילדות, ועוד. ההמלצה של רשויות הבריאות היא ליטול חומצה פולית במשך שלושת החודשים שקודמים להיריון ולהמשיך בנטילה עד הלידה ואף בתקופת ההנקה (1). מלבד זאת, החומצה הפולית פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ויטמיןB12, אשר יחד אחראיים על מגוון תהליכים ביוכימיים ואנזימתיים חשובים בגוף.

לחומצה פולית יש נגזרות שונות – לרוב נעשה שימוש לסירוגין במונחים “פולאט” ו”חומצה פולית”, למרות שבפועל מדובר בנגזרות שונות בתכלית השינוי. המונח פולאט הוא מונח כללי המתאר נגזרות טבעיות שונות של ויטמין B9 (“פולאטים”) בין אם במזון או בגוף, כגון:

• דהידרו-פולאט (DHF)
• טטרה-הידרו-פולאט (THF)
• 5, 10 – מתילן-טטרה-הידרו-פולאט (5, 10-מתילן-THF)
• 5-מתיל-טטרה-הידרו-פולאט (5-MTHF או בקיצור מתיל-פולאט)

לעומת זאת, חומצה פולית (Folic Acid) היא מולקולה סינטטית המשמשת להעשרת מזון מעובד וליצירת חלק מתוספי התזונה בשוק. אולם על מנת שהגוף יוכל לנצל את החומצה הפולית הסינטטית לצרכיו (משום שהיא אינה פעילה פיזיולוגית) הוא נדרש להמיר אותה לנגזרת הטבעית והפעילה מתיל-פולאט, באמצעות אנזים בשם .MTHFR אך ידוע כי עקב שונות גנטית הקיימת באופן טבעי בין אנשים, אצל אחוז גבוה מהאוכלוסייה הבריאה יש מוטציות גנטיות הפוגמות משמעותית בפעילות אנזים זה. במקרים אלו היכולת של הגוף לנצל לצרכיו את החומצה הפולית תפגע, ועשוי להיווצר מצב של מחסור בוויטמין. בנוסף, מספר מחקרים הצביעו על כך שבנטילת חומצה פולית סינטטית במינונים גבוהים במיוחד לאורך זמן, היא עשויה להצטבר במחזור הדם מבלי לעבור המרה יעילה לפולאט – מה שעשוי להעלות את הסיכון לממאירויות מסוימות (למאמר המלא ולמחקרים). אולם כיום יש בשוק גם תוספי חומצה פולית על בסיס הנגזרת הפעילה מתיל-פולאט, הזמינה לניצול של הגוף כפי שהיא, ללא צורך בהמרה על ידי האנזים MTHFR. שם הנגזרת מתיל-פולאט יופיע ברשימת הרכיבים על התווית ע”ג האריזה של התוסף.

לעומת הציאנו-קובלמין, הנגזרת הטבעית הפעילה מתילקובלמין נמצאת כבר במצב הזמין לשימושו של הגוף והיא נטולת רעילות.

ויטמין B12

B12 הוא אחד מהוויטמינים החיוניים ביותר עבור גופנו. אנו מקבלים אותו מהמזון, בעיקר מזון מן החי בו הוא מצוי בכמויות משמעותיות, מפני שהוא מיוצר ע”י חיידקי המעיים בגופם של בעלי חיים. אולם בעשורים האחרונים השימוש הנרחב באנטיביוטיקה במשק החי גורם להשמדת החיידקים הידידותיים המייצרים את הוויטמין הזה ולכן עלול להיווצר בו מחסור גם אצל בעלי החיים עצמם. נשים רבות מאמצות צמחונות וטבעונות כדרך חיים, כך עולה ממחקרים, ומהוות צרכניות של ירקות ופירות בעיקר וזו הסיבה המרכזית לשכיחות הגבוהה פי שניים בחוסר של B12 אצל נשים. גם נשים בהיריון עלולות לסבול ממחסור בוויטמין B12 כמו גם אחוז ניכר מהאוכלוסייה הכללית (עקב תת-ספיגה במערכת העיכול מסיבות שונות).

B12 מהווה אבן יסוד לבניית כדוריות דם אדומות ומחסור בו עלול להוביל בראש וראשונה לאנמיה (נשים בהיריון – תבדקו B12!), לעייפות קשה, לחולשה, לירידה בתיאבון ועוד. במקרים של חוסרים משמעותיים יכולות להיות בעיות ריכוז וזיכרון, בלבול, פגיעה במערכת העצבים ובלב ואפילו מוות – כשהחוסרים הם קיצוניים. בנוסף, חוסר בוויטמין B12 עלול לגרום לעלייה ברמות חומצת האמינו הומוציסטאין בדם, המקושרת לעלייה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם. עליה ברמות הומוציסטאין בדם במהלך ההיריון נמצאה קשורה להאטה בקצב הגדילה של העובר, להגברת הסיכון להפלה, להיפרדות שליה, לרעלת הריון ואף ללידה מוקדמת.

במחקר שנערך באירלנד, נבדקה רמת ויטמין B12 בדמן של כ-1,200 בתחילת ההיריון. לאחר מכן נמצא שאותן נשים עם רמת הויטמין הנמוכה ביותר, היו בסיכון גבוה פי 5 ללדת תינוק הסובל ממום במערכת העצבים – לעומת נשים עם רמות ויטמין תקינות. לאור תוצאות המחקר, מומחים כיום מציעים לנשים ליטול גם ויטמין B12 כתוסף, מאחר ויש חשיבות לכך שרמת ה- B12בדם תהיה לפחות 300 ננוגרם עוד לפני הכניסה להיריון.

ויטמין B12 קשור קשר הדוק ליכולות הקשב והריכוז ויש לו חשיבות רבה בשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין ובריאות מערכת העצבים והמוח. הוא מסייע לייצור מעטפת מיאלין לאקסונים במוח המשמשת להולכה עצבית תקינה. בנוסף, הוא משתתף בייצור תאי דם אדומים וחיוני למניעת אנמיה, יש לו השפעה על שינה סדירה והוא משתתף בחילוף החומרים של שומנים וסוכרים – המשמשים אבני בניין ודלק לתפקוד מוחי-קוגניטיבי תקין. מכל הסיבות הללו, חוסר מתמשך בוויטמין B12 עלול לגרום להפרעות קשב וריכוז (או החמרה בתסמיניהן), להפרעות בחשיבה ובזיכרון, להולכה עצבית לקויה ואף למוות של תאי עצב ולנזק עצבי בלתי הפיך.

למאמר המלא ״ויטמין B12 לבעיות קשב וריכוז״.

לא כל סוגי ה-B12 זהים

ישנם שני סוגים עיקריים של תוספי: B12 הסוג הסינטטי הנקרא ציאנו-קובלמין והסוג המבוסס על הנגזרת הפעילה הנמצאת באופן טבעי בגוף: מתיל-קובלמין.
כדי להיות זמין ופעיל בגוף, הציאנו-קובלמין צריך לעבור תהליך של המרה אנזימתית לצורה הפעילה. אולם אצל חלק מהאוכלוסייה, המרת המולקולה הסינטטית לנגזרת הפעילה אינה מתרחשת באופן אופטימלי בגלל בעיה אנזימתית ובמצב זה הגוף לא יצליח לנצל את הויטמין לצרכיו באופן מיטבי והם אף עלולים לסבול מתסמיני מחסור. חשוב גם לדעת שהשם ציאנו-קובלמין (cyano) מתייחס למולקולה שהכבד צריך לנטרל בגלל רמה מסוימת של רעילות, כדי שהכליות יוכלו להפרישה בשתן.

לעומת הציאנו-קובלמין, הנגזרת הטבעית הפעילה מתילקובלמין נמצאת כבר במצב הזמין לשימושו של הגוף והיא נטולת רעילות.

ברזל

אחת הסיבות השכיחות לאנמיה היא חוסר במינרל ברזל. מחסור בברזל עלול להתבטא במגוון סימפטומים כגון: חולשה ועייפות, נשירת שיער, עור חיוור, רגישות לקור, סחרחורות ועוד. כיום ידוע כי אחת מכל 3 נשים לערך תסבול מאנמיה בשלב כלשהו בחייה, ותצטרך להשלים את המחסור הזה על-ידי נטילת תוסף ברזל. אך חלק ניכר מתוספי הברזל גורמים לתופעות לוואי במערכת העיכול, כמו עצירות, גזים, וכאבי בטן.
מסיבה זו פותחו מוצרי ברזל עדין, כולל בתצורה נוזלית – למזעור תופעות הלוואי ולשיפור הספיגה של המינרל בגוף.
ברזל עדין נקרא כך משום שהוא עדין למערכת העיכול. שמו הנוסף הוא ברזל ביסגליצינאט והמילה ‘גליצינאט’ מתייחסת לחומצת-האמינו גליצין. המבנה המולקולרי של ברזל ביסגליצינאט מבוסס ל אטום ברזל הקשור לשתי חומצות אמינו גליצין. הגוף סופג את הברזל במנגנון של ספיגת חומצות אמינו, וכך עוקף את תהליך הספיגה של ברזל במערכת העיכול, משפר את ספיגתו ומונע את תופעות הלוואי העלולות לגרום לאי-נוחות רבה במערכת העיכול.

האם יש תוספי תזונה לתמיכה ברמות האנרגיה ?

ויטמינים מקבוצת B משפיעים באופן ישיר על תפקוד המוח ומערכת העצבים ומשתתפים בכל תהליכי חילוף החומרים והפקת האנרגיה בגוף.
חשוב לדעת שנטילת תרופות מסוימות, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ומחלות אוטואימוניות שונות, עלולים לגרום לספיגה לקויה ולדלדול בויטמיני ה-B בגוף.
לקריאת המאמר המלא ״האמת על התרופות״.

איזה תוספי תזונה עשויים לסייע לבעיות קשב וריכוז?

אומגה 3

חומצות השומן מסוג אומגה 3 חיוניות לפעילותו התקינה של הגוף כולו, ובפרט של המוח. זאת משום שכ- 60% ממשקל המוח הוא משומן – שמרביתו מורכב מאומגה 3 – אשר משמשת כמרכיב עיקרי בקרומי תאי העצב (הנוירונים). בשלב ההיריון, חומצות שומן אלה משתתפות בתהליכי בניית התאים ברקמת המוח. בשלבי החיים הראשונים, הן חשובות לתקשורת בין תאי העצב במוח ומשפיעות על הייצור של מתווכים עצביים שאחראים על העברת מסרים עצביים מהמוח לגוף ועל יכולת הקשב והריכוז. ידוע כי בשנים הראשונות, אומגה 3 מתקשרת לשיפור ההתפתחות המוחית וליצירת סינפסות (מבני תקשורת בין תאי המוח), ועוזרת למנוע בעיות עצביות בשלבים מאוחרים יותר בחיים. מחקרים מצביעים על כך שתוספת אומגה 3 עשויה להועיל להפחתת סימפטומים של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בילדים עם ADHD ( 6, 5 ( ולא זו בלבד, אלא שנטילתה תהיה יעילה (כלומר בעלת השפעה מצטברת) גם במקביל לטיפול תרופתי ב ADHD-[7]. מחקרים קליניים אף הצביעו על יתרונות צריכת אומגה 3 על ידי ילדים שהתפתחותם העצבית תקינה ועל כך שיש יתרונות לצריכה סדירה שלה במהלך גילאי ההתפתחות [8].

אסמכתאות:

1. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור משרד הבריאות, אסמכתאות 2018  (26 ביולי)
https://www.health.gov.il/hozer/bz01_2018.pdf

2. Berry RJ, Zhu L, Erickson JD, Li S et al. Prevention of neural tube defects with Folic acid in China. New England Journal of Med;11;341(20):1485, 1999
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10559448/

3. Czeizel AE, Dudas I. Prevention of the first occurrence of neural-tube defects by periconceptional vitamin supplementation. The New England Journal of Medicine; 327: 1832-1835, 1992
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1307234/

מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין – שתי נגזרות, תפקידים שונים ומובחנים
מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הביאו להתפתחות משמעותית בהבנת הפעילות והמנגנונים שבהם פועלות כל אחת מנגזרות הוויטמין בגוף. אחת המשמעותיות שבהן היא התובנה שלשתי הנגזרות הפעילות הטבעיות של הוויטמין – מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין, ישנם תפקידים אופייניים ומובחנים, ושתפקידיה של נגזרת האדנוזילקובלמין חיוניים לא פחות מאלו של המתילקובלמין [12]. 

מדוע שתי הנגזרות חשובות? 

הסיבה המרכזית לכך היא ששתי נגזרות אלה של B12 משמשות כקו-פקטורים לשני אנזימים שלהם חשיבות קריטית בפעילויות מרכזיות בגוף. בלעדיהן, אנזימים אלה לא יוכלו לפעול. 

מתילקובלמין
מתילקובלמין הוא הנגזרת השכיחה ביותר של ויטמין B12 בפלזמת התא [13,14], והיא פועלת כקו-פקטור לאנזים מתיונין-סינתאז (MS) [1,12]. 

אנזים זה הופך את חומצת האמינו הומוציסטאין למתיונין [1,15], וככזה ממלא תפקיד חשוב בשמירה על רמות תקינות של הומוציסטאין ובמניעת הצטברותו בדם. בנוסף, הוא מעורב במטבוליזם של החומצה הפולית בגוף, ופועל ביחד איתה בייצור המרכיבים של תאי הדם ובהתפתחות המוח במהלך הילדות [12]. כמו כן, לנגזרת המתילקובלמין תפקיד מרכזי בתהליך המתילציה [1,16]. תהליך ביוכימי זה מתואר כמעין “מתג הפעלה/כיבוי” של גנים ומולקולות שונים, והוא חיוני בייצור הדנ”א, בהגנה על מולקולות הדנ”א והרנ”א ובתיקונן [12,17]. 

חסר במתילקובלמין יוביל להפרעה בפעילות האנזים MS, שתתבטא בהצטברות של הומוציסטאין ובעלייה מסוכנת ברמתו בדם, אשר נמצא מתאם משמעותי בינה לבין מחלות לב וכלי דם [15,18], ולהפרעה במתילציה, ובעקבות זאת בייצור הדנ”א ובייצור הדם, שתוביל לאנמיה מגלובליסטית  [12,15,19]. 

אדנוזילקובלמין
אדנוזילקובלמין הוא הנגזרת השלטת של B12 ברקמות התאיות, והוא נוצר ומאוחסן במיטוכונדריה – תחנת האנרגיה של התאים [2,12,13], והיא משמשת כקו-פקטור לאנזים מתיל-מלוניל-קואנזים A מוטאז (MUT) [1,20]. 

אנזים זה מעורב בתהליך המורכב של הפקת אנרגיה מחומצות שומן וחומצות אמינו, שמתרחש במיטוכונדריה בכל תאי הגוף. במקביל, הוא ממלא תפקיד חשוב בהגנה על מערכת העצבים. זאת, על ידי כך שבתהליך הפקת האנרגיה, הוא פועל להמרתה של חומצה מתילמלונית (MMA) לתרכובת אחרת (succinyl-CoA). על ידי כך, הוא מונע למעשה הצטברות של ה-MMA, אשר פוגעת בחילוף החומרים התקין של חומצות שומן, פחמימות, חומצות אמינו ואוריאה, ובכך מפריעה ליצירת מעטפת המיאלין המגנה על תאי העצב במערכת העצבים המרכזית ובמוח [15,21]. 

חסר באדנוזילקובלמין מוביל להפרעה בפעילות האנזים MUT, שתתבטא בפגיעה בהפקת האנרגיה בתאים, וכתוצאה מכך בעייפות, חולשת שרירים, ירידה במשקל והפרעות התפתחותיות [22]; ולנזקים במערכת העצבים – זאת, כתוצאה מהצטברות של חומצת ה-MMA, שגורמת לאבדן מיאלין ולניוון עצבי ולמוות של תאי עצב [8], אשר יכול להוביל לתופעות נוירולוגיות בלתי הפיכות, לתופעות קוגנטיביות, מוטוריות ופסיכיאטריות, ואף להפלות ולפגמים מולדים ביילודים [15,22,23]. 

מה הופך את השילוב בין מתילקובלמין ואדונזילקובלמין ליעיל במיוחד?

המחקרים הרבים שבחנו את הפעילות והמנגנונים של שתי הנגזרות הטבעיות והפעילות הללו של ויטמין B12 מצביעים כאמור על כך שלכל אחת מהן יש פעילות קריטית מובחנת וייחודית לו בגוף, כאשר חסר בכל אחת יוביל לבעיות אופייניות – חסר במתילקובלמין יגרום לעלייה מסוכנת ברמת ההומציסטאין בדם ולאנמיה מגלובליסטית, ואילו חסר באדנוזילקובלמין יגרום לפגיעות עצביות. גם האתרים שבהן פועלות שתי הנגזרות שונים – פלזמת התא במקרה של המתילקובלמין, לעומת המיטוכונדריה במקרה של אדנוזילקובלמין [2]. 

שתי נגזרות אלה משלימות אפוא זו את פעולתה של זו באופן סינרגתי, המגביר את המאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן, ושתיהן נחוצות כדי לכסות את מגוון הפונקציות הללו [4,12,22]. 

יתר על כן, תהליך הספיגה, ההובלה, האחסון והעיבוד התוך תאי של הוויטמין הינו מורכב ומעורבים בו לפחות 21 גנים, כך שמוטציות גנטיות בכל אחד מהם, וגם גורמים נוספים המשפיעים על הצריכה, הספיגה ו/או האחסון של הוויטמין בגוף – כולם יכולים לגרום לחסר במתילקובלמין או באדנוזילקובלמין. חלק מהמוטציות, בגנים מסוימים, יכולות אף לגרום לחסר בשתי הנגזרות הללו [25]. 

כל הממצאים האלה יכולים להסביר מדוע אצל חלק מהאנשים הסובלים מחסר בו, נטילת תוסף מתילקובלמין בלבד אינה מעלה את ערכי הוויטמין באופן מספיק, ואינה יעילה מספיק כדי למנוע את תסמיני החסר או לטפל בהם. שהרי, אם לדוגמה, סיבוכים מסוימים נגרמים כתוצאה מחסר באדנוזילקובלמין, נטילת תוסף מתילקובלמין בלבד לא תהיה יעילה דיה. ואכן, חוקרים שהשוו את היתרונות של נגזרות B12 השונות, טוענים שמתילקובלמין לבדו לא יכול לטפל בסיבוכים הנוירולוגיים הנובעים מחסר ב-B12, שכן חלק מהסיבוכים נובעים מחסר בנגזרת האדנוזילקובלמין [12]. 

בעקבות זאת ממליצים כיום חוקרים לטפל במצבי חסר ב-B12 באמצעות שילוב של שתי הנגזרות –  מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין [4,12,22], ותוצאות מהשטח מראים שאכן, השילוב מצליח להשיג תוצאות קליניות מהירות וטובות יותר ולהעלות את הערכים גם באנשים שאצלם מתילקובלמין בלבד אינו מוביל לערכים הרצויים. 

פורמולה חדשה – B12 ULTRA
למרות הממצאים המצטברים המצביעים על חשיבות השילוב בין מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין לטיפול בחסר ב-B12, מרבית מותגי התוספים עדיין משתמשים כיום בציאנוקובלמין, או לחילופין, במתילקובלמין בלבד.

אנו גאים להשיק פורמולה משולבת חדשה – B12 ULTRA, הכוללת את שתי הנגזרות הטבעיות והפעילות הללו, כאשר הסינרגיה ביניהן מגבירה את הזמינות הביולוגית שלהן ומאפשרת להעלות במהירות את ערכי הוויטמין במצבי חסר. 

כדי לשפר עוד יותר את הספיגה, הפורמולה מיועדת לנטילה תת-לשונית, כך שספיגתה מתבצעת ישירות דרך אתרי הספיגה התת-לשוניים אל מחזור הדם.

התוסף, שהינו בצורת נוזל, מכיל תמצית פטל ממקור טבעי, ואינו כולל סוכר, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל או חומרים משמרים. 

המוצר עדיין אינו במלאי.

הירשמו לרשימת ההמתנה למוצר B12 ULTRA

מקורות

1. NIH. (2023). Vitamin B12 – Fact Sheet for Health Professionals. https://shorturl.at/fnrsA
2. Gröber, U., Kisters, K., and Schmidt, J. (2013). Neuroenhancement with Vitamin B12—Underestimated Neurological Significance. Nutrients, 5(12): 5031–5045. doi: 10.3390/nu5125031
   https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3875920/
3. Spataru, T. (2024). The Miracle of Vitamin B12 Biochemistry. Reactions, 5: 20–76. https://doi.org/10.3390/reactions5010002
4. Paul, C., and Brady, D.M. (2017). Comparative Bioavailability and Utilization of Particular Forms of B12 Supplements With Potential to Mitigate B12-related Genetic Polymorphisms. Integrative medicine, 16(1): 42–49. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5312744/
5. Calderón‐Ospina, C.A., and Nava‐Mesa, M.O. (2020). B Vitamins in the nervous system: Current knowledge of the biochemical modes of action and synergies of thiamine, pyridoxine, and cobalamin. CNS Neuroscience & Therapeutics,26:5–13. DOI: 10.1111/cns.13207 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdfdirect/10.1111/cns.13207
6. Gräsbeck R. (2013). Hooked to vitamin B12 since 1955: A historical perspective.  Biochimie, 95(5):970–975.  doi: 10.1016/j.biochi.2012.12.007. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23274132/
7. Okuda, K., Yashima, K., Kitazaki, T., and Takara, I. (1973). Intestinal absorption and concurrent chemical changes of methylcobalamin. Journal of Laboratory and Clinical Medicine, 81(4):557-567. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4696188/
8. Chalmers, J.N., and Shinton, N.K. (1965). Comparison of hydroxocobalamin and cyanocobalamin in the treatment of pernicious anemia. Lancet,2(7426):1305-8. doi: 10.1016/s0140-6736(65)92336-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4165301/
9. Foulds, W.S., Freeman, A.G., Phillips, C.I., and Wilson, J. (1970). Cyanocobalamin: A case for withdrawal. Lancet,1(7636):35.
10. Linnell JC, Smith AD, Smith CL, Wilson J, Matthews DM. Effects of smoking on metabolism and excretion of vitamin B12. Br Med J 1968; 2: 215–216.
11. Carmel R. (2008). Efficacy and safety of fortification and supplementation with vitamin B12: Biochemical and physiological effects. Food and Nutrition Bulletin, 29(2Suppl):S177–S187. DOI: 10.1177/15648265080292S121
12. Thakkar, K., and Billa, G. (2015). Treatment of vitamin B12 deficiency–Methylcobalamine? Cyancobalamine? Hydroxocobalamin?—clearing the confusion. European journal of clinical nutrition,69:1-2. doi:10.1038/ejcn.2014.165 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25117994/
13. Quadros, E.,V. (2009). Advances in the understanding of cobalamin assimilation and metabolism. British Journal of Hematology, 148(2): 195-204. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19832808/
14. Pai, S.T. (2018). Peripheral Neuropathy. in Integrative Medicine (Fourth Edition). https://www.sciencedirect.com/topics/pharmacology-toxicology-and-pharmaceutical-science/methylcobalamin
15. Elgar, K. (2022) Vitamin B12: a review of clinical use and efficacy. Nutritional Medical Journal, 1(3), 9-25.
    https://www.nmi.health/wp-content/uploads/2023/01/NMJ_Vitamin-B12_A-Review-of-Clinical-Use-and-Efficacy.pdf
16. Pfohl-Leszkowicz, A., Keith, G,. and Dirheimer, G. (1991). Effect of cobalamin derivatives on in vitro enzymatic DNA methylation: methylcobalamin can act as a methyl donor. Biochemistry, 30(32):8045-51. doi: 10.1021/bi00246a024. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1868079/
17. Menezo, Y., Clement, P., Clement, A/. and Elder, K. (2020). Methylation: An Ineluctable Biochemical and Physiological Process Essential to the Transmission of Life. International Journal of Molecular Sciences, 21(23): 9311. doi: 10.3390/ijms21239311
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7730869/
18. Gangulycorresponding P., and Alam, S.R. (2015). Role of homocysteine in the development of cardiovascular disease. Nutrition Journal, 14: 6. doi: 10.1186/1475-2891-14-6
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4326479/
19. Shane, B. (2013). Folate and Vitamin B12 Function. In Encyclopedia of Biological Chemistry (Second Edition). https://www.sciencedirect.com/topics/pharmacology-toxicology-and-pharmaceutical-science/methylcobalamin
20. Mansoorabadi, S.O., Padmakumar, R., Fazliddinova, N., Vlasie, M., Banerjee, R., and Reed, G.H. (2005). Characterization of a Succinyl-CoA Radical−Cob(II)alamin Spin Triplet Intermediate in the Reaction Catalyzed by Adenosylcobalamin-Dependent Methylmalonyl-CoA Mutase†. Biochemistry, 44, 9: 3153–3158. https://pubs.acs.org/doi/10.1021/bi0482102#
21. Wong, C.W. (2017). Vitamin B12 Deficiency in the Elderly. In Nutrition and Functional Foods for Healthy Aging.
    https://www.sciencedirect.com/topics/nursing-and-health-professions/cobamamide#:~:text=Adenosylcobalamin%2C%20another%20cofactor%20form%20of,the%20mitochondrial%20citric%20acid%20cycle.
22. Vitamin B12 & Health. Natural and Bioactive B12 – Adenosylcobalamin. https://www.b12-vitamin.com/adenosylcobalamin/
23. Calderón‐Ospina, C.A., and Nava‐Mesa, M.O. (2020). B Vitamins in the nervous system: Current knowledge of the biochemical modes of action and synergies of thiamine, pyridoxine, and cobalamin. CNS Neuroscience & Therapeutics,26:5–13. DOI: 10.1111/cns.13207
24. Sabry, W., Elemary, M., Burnouf, T., Seghatchian, J., and Goubran, H. (2019). Vitamin B12 deficiency and metabolism-mediated thrombotic microangiopathy (MM-TMA). Transfusion and Apheresis Science, 59(1).  102717DOI:https://doi.org/10.1016/j.transci.2019.102717

https://www.trasci.com/article/S1473-0502(19)30290-3/fulltext

1. Methylmalonic acidemia with homocystinuria. (2023). MedlinePlus. https://medlineplus.gov/genetics/condition/methylmalonic-acidemia-with-homocystinuria/#causes

מינון יתר אינו בעיה ידועה לגבי ויטמין B12 מכיוון שהגוף אינו אוגר עודפים שלא דרושים. חשוב להקפיד על רמה נאותה של B12 בגוף כדי למנוע בעיות רפואיות. שימוש בתוסף B12 מומלץ לאלו שנתגלה אצלם מחסור, ללוקים בבעיות ספיגה, לצמחונים, לטבעונים, לנשים הרות ולמי שחצה את גיל 50. מה עלול לפגוע בספיגה ומהם היתרונות של התוסף B12 MAX ACTIVE

עבור מרבית המינרלים והויטמינים שחיוניים לתפקוד התקין של גוף האדם נקבעו המלצות הנוגעות לכמות הצריכה היומית המינימלית ולכמות הצריכה היומית המרבית. בשני המקרים ההמלצות מתייחסות לאנשים בריאים. כמות הצריכה היומית המרבית של ויטמין מסוים מוגדרת ככזו שלא תגרום לשום בעיה רפואית אצל הנוטלים אותו.

ככל שמדובר בויטמין B12 לא נקבעה כמות נטילה מרבית ליום, מאחר שלא ידועה בעיה בריאותית הנובעת מנטילת כמות כלשהי של ויטמין B12. הגוף משתמש בכמויות שהוא זקוק להן, אוגר יתרה מסוימת בכבד והשאר מופרש בשתן ובזיעה. לעומת זאת מחסור בויטמין B12 עלול לגרום לבעיות בריאותיות חמורות.

ויטמין B12 חיוני לתהליכים דוגמת חילוף החומרים, ייצור החומר התורשתי, בריאות המוח, התפקוד העצבי וייצור תאי דם אדומים. ניתן לקבלו באמצעות צריכת רכיבי תזונה מהחי או באמצעות תוספי תזונה. למעשה ויטמין B12 כולל שתי תצורות הפעילות ביולוגית, האחת מכונה מתילקובלמין והשניה אדנוזילקובלמין, ולכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. מתיל-קובלמין, יחד עם חומצה פולית, מעורב בראש ובראשונה בהתפתחות המוחית ובתהליכי התחדשות תאי הדם השונים.

קבוצות הסיכון למחסור בויטמין B12

ספיגתו של ויטמין B12 מהמזון מתבצעת במערכת העיכול בתהליך מורכב, שאצל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה לקוי, דבר שגורם לספיגה מועטה בלבד. קבוצות הסיכון העיקריות למחסור בויטמין B12 כוללות אנשים שיש להם ליקוי במערכת הספיגה שלו, ואנשים הדוגלים בתזונה צמחונית או טבעונית.

בנוסף, מומלץ לנשים הרות להקפיד הקפדה יתירה על צריכת כמות נאותה של ויטמין B12. מחקר שפורסם באוגוסט 2015 במגזין המדעי PLoS One מבהיר את הקשר בין רמות לא תקינות של ויטמין B12 ושיעורים גבוהים יותר של התפתחות השמנת יתר ועמידות לאינסולין במהלך ההיריון, בקרב נשים שאינן חולות בסוכרת.

בעיקרון מומלץ לכל אדם בריא שחצה את גיל 50 ליטול תוסף תזונה המכיל ויטמין B12. אחת הסיבות לכך היא שתצורת מתילקובל+מין של ויטמין B12 שומרת על רמות תקינות של הומוציסטאין (סוג של חומצה אמינית) בדם. רמות גבוהות של הומוציסטאין מגבירות סיכון למחלות לב, שבץ ודמנציה (פגיעה מוחית).

תזונה עשירה ב- B12 או תוסף תזונה
השאלה המתבקשת היא האם יש לנטילת תוסף תזונה B12 יתרון על פני תזונה העשירה בוויטמין B12. עבור קבוצת האוכלוסייה שנמצאת בסיכון למחסור בשל ספיגה מועטה, נטילת תוסף תזונה B12 מסוג מתילקובאלמין עשויה להיות חלופה ראויה, מאחר שתוסף זה מגיע בתצורה שמאפשרת ספיגה גבוהה. עבור צמחונים וטבעונים נטילת תוסף התזונה הזה מהווה ברירת מחדל.

מהו תוסף התזונה B12 MAX ACTIVE
תוסף התזונה B12 MAX ACTIVE מבוסס על תצורתו הפעילה של הוויטמין שמכונה מתיל – קובאלמין, אשר מאפשרת ספיגה גבוהה. התוסף מכיל גם חומצה פולית בתצורתה הפעילה כמתילפולאט ובהיותו נוזלי הוא נוח לנטילה בעזרת המזלף המצורף.

ההמלצה על כמות הנטילה משתנה בהתאם לקבוצת הגיל. למשל, מגיל 15 ומעלה מומלץ ליטול פעם ביום 20 טיפות (מזלף שלם) שזה 1,000 מיקרוגרם. נטילה מושכלת על פי ההמלצות, או על פי הנחיות המטפל היא מועילה לבריאות ובטוחה לחלוטין.