הפוסט מדוע עדיף לצרוך ויטמין D כתוסף תזונה? הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

הפוסט כך ויטמין D שומר על בריאות העצם הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

הפוסט ויטמין D – כל מה שרציתם לדעת הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

הפוסט איזה בדיקות חשוב לבקש מרופא המשפחה? הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

ויטמין D נחשב לויטמין מבין החשובים ביותר לתינוקות, מאחר והוא קשור לתהליך התקין של התפתחות גופם. יש לו תפקיד מרכזי בבנייה של עצמות חזקות, שיניים בריאות וחזקות ואף בתהליך התפתחות תקינה של תאי הגוף. תינוקות שנמצאים במצב של חוסר בויטמין D נמצאים בסיכון לחלות ברככת – מחלה הגורמת לדלדול הסידן בעצמות וכתוצאה מכך אותן עצמות שנושאות את משקל הגוף מתעקמות, נוצר עיכוב בסגירת עצמות הגולגולת ולעיתים אף עיוותים בצלעות.

ויטמין D לתינוקות – מי נמצא בקבוצת סיכון למחסור?

אצל נשים בהריון הסובלות ממחסור בויטמין D,  קיים סיכוי גבוה שגם העובר יסבול מחוסר בויטמין ובכך עולה גם הסיכון של היילוד ללקות ברככת עצמות. לרמות ויטמין D של האם ההרה יש השפעה מרחיקת לכת גם על בניית העצמות אצל הילדים בשלב מאוחר יותר לאחר הלידה: הן על גודלן והן על תכולת המינרלים שבהן. בנוסף, כיוון שויטמין D עוזר לספיגת סידן מהמעי, מחסור בו יגרור מחסור גם בסידן וכפועל יוצא – לפגיעה בחוזק העצם ולסיכון מוגבר לשברים. מלבד זאת, לויטמין D יש תפקידים רבים נוספים הקשורים לפעילותם התקינה של מערכות ואיברים בגוף, כגון: המוח, הלב, מערכת החיסון ועוד.

מדוע תינוקות יונקים צריכים תוספת של ויטמין D?

חלב אם הוא המזון הטוב והמזין ביותר לתינוק ומכיל בתוכו גם ויטמין D, אבל רק בכמויות קטנות (4-40IU לליטר) ולכן כמות זו אינה מספיקה כדי לענות על הצרכים ההתפתחותיים החשובים של התינוק.

עובדה זו מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שמשרד הבריאות ממליץ להגביל את חשיפת התינוק לשמש – שקרניה משתתפות בתהליך ייצור ויטמין D בגוף. מסיבות אילו הנחיות משרד הבריאות הינן לתת ויטמין D3 לכל תינוק במשך שנת החיים הראשונה.

האם אימהות מניקות יכולות להסתמך על ויטמין D מהתזונה?

למרות שמזונות מסוימים מכילים ויטמין D, הם לא מספקים רמה נאותה של ויטמין  D3 – הנגזרת הפעילה של הויטמין – בכמות לה נזקק התינוק.

מחקר בריטי שעקב במשך 9 שנים אחר התפתחות ילדים גילה, שעצמות הילדים, שאמהותיהם לקו במחסור בוויטמין D במהלך ההיריון, נטו להיות חלשות יותר. כמו כן מחסור בוויטמין D בתקופת ההיריון עלול לגרום לרככת של עצמות הגולגולת של הילוד – תופעה שמופיעה אצל כ-22% מהתינוקות.

מסיבות אלו, משרד הבריאות ממליץ לכלל התינוקות, ללא קשר לסוג המזון שהם מקבלים, לצרוך תוסף של ויטמין D ייעודי לתינוקות החל מלידתם.

למחקרים בנושא טכנולוגיית הספיגה הליפוזומלית לחצו כאן

הפוסט ויטמין D לתינוקות הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

לא הרבה מודעים לעובדה שויטמין D3, או בשמו האחר כולקלציפרול (cholecalciferol) או קלציטריול, אחראי באופן ישיר על תהליך יצירת הקרטין. ‘חלבוני קרטין’ הם קבוצה של חלבונים סיביים בלתי-מסיסים, שמשתתפים בבניית רקמות קשות בגוף, כגון סיבי השיער, הציפורניים והשכבה החיצונית ביותר של העור – ומכאן הקשר בין ויטמין D לשיער.

ויטמין D לשיער שופע וחיוני

ויטמין D מסייע בהפחתת נשירת שיער בשל יכולתו לעורר את זקיקי השיער לצמיחה, והוא גם אחראי להפעלת תאי השערה. בהקשר זה ידוע למשל, שאנשים רבים המתמודדים עם נשירת שיער סובלים גם ממחסור בוויטמין D, מה גם שנטילת תוספי ויטמין D נמצאה כיעילה במצבים שונים של אובדן שיער, בפרט אצל חולים שעברו טיפולי כימותרפיה.

כמו כן ויטמין D מסייע בספיגת הסידן בגוף – מינרל חיוני בפני עצמו לצמיחה בריאה של זקיקי השיער. כאשר רמת הסידן בגוף נמוכה, הדבר יכול לגרום לנשירת שיער או לשיער לא בריא. בנוסף, ויטמין D עובד גם במנגנון שמפעיל גנים אשר מעודדים צמיחת שיער תקינה.

למחקרים בנושא טכנולוגיית הספיגה הליפוזומלית לחצו כאן

הפוסט ויטמין D ונשירת שיער הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

אחרי שעון החורף והפנמת העובדה שהגיע הזמן לאוורר את המעיל, מגיע הדבר האמיתי – הקור. ועם הקור באות הדאגות. בהתחלה הן מסתכמות רק בחלון הפתוח ששכחנו והכביסה ש”בטח נרטבת עכשיו”, אבל לא הרבה זמן אחר כך, מגיע החשש מהגרוע מכל – מחלות החורף.

קודם כל צריך להבין שמחלות חורף הן לא גזירה משמיים. למעשה, אין דבר כזה “מחלות חורף”, יש פשוט מחלות. וכל רופא או רופאה שתשאלו בוודאי יגידו לכם שהדרך הטובה ביותר להילחם בכל מחלה היא למנוע את קיומה מלכתחילה. התשובה אם כן, מצויה באורח חיים בריא. כן, אותו אורח חיים בריא שכבר הבטחתם לעצמכם מזמן שתאמצו בחום, ברגע שיזדמן לכם.

אז הנה, אתם כבר פה, עם התה והלימון. בואו נזמן לכם הזדמנות להיות בריאים.

גוף שבריא כל השנה – בריא גם בחורף

השורה התחתונה של כל מה שקשור בבריאות היא השאלה מה נכנס לגוף? זיהום באוויר, במקורות המים, ביבשה, כל אלו לא ממש נמצאים בשליטתנו. הגורם העיקרי שיש לנו שליטה כמעט מוחלטת עליו הוא המזון שאנחנו אוכלים. זאת משוואה די פשוטה, הגוף פשוט נלחם בכל אותם גורמים מזהמים.
אבל כשקר, יש לו עוד חזית אחת להילחם בה ואם לא ניתן לו את הכלים, הוא יפסיד במערכה ואנחנו נחלה.
בעבר הקדום, היה קשה למצוא מזון אבל מי שהצליח להזין את עצמו, בכל דבר, נחשב בריא.
המזון בחברה המודרנית עבר “שדרוג כלכלי”, יש ממנו בשפע, הטעמים חזקים וממכרים יותר וחיי המדף ארוכים יותר, אבל התשלום נעשה בערכים התזונתיים וביכולת הספיגה שלהם.

חשוב מאוד להפחית עד כמה שאפשר אכילת מזון מעובד. וב”מזון מעובד” הכוונה לכל מה שאינו הצורה הטבעית של הדברים.

רוצים תפוז? תאכלו תפוז, לא תרכיז או “נקטר” תפוזים. רוצים מרק? תאכלו מרק, לא אבקת מרק. וכן, חומוס עושים באהבה ולא קונים מוכן!

מזונות מעובדים מכילים חומרים משמרים ואמצעים מלאכותיים אחרים שנועדו לשפר את הטעם ואת אורך חיי המדף שלהם. גם אם היו בהם חומרים מזינים בהתחלה, הם אבדו בתהליך העיבוד. לכן כשאנחנו אוכלים מזון מעובד אנחנו לא מזינים את הגוף אלא סתם מעסיקים אותו בפינוי רעלים.

על פי גישות נטורופתיות מסורתיות, הגוף עושה כמיטב יכולתו, אבל חלק גדול מן השומנים והרעלים הבלתי רצויים נשאר בפנים ולא מתנקה, ואז משמינים וחולים, מתאכזבים, נלחצים, כועסים, וחולים עוד יותר, מתנחמים בעוד מזון מעובד וחוזר חלילה. בתוך כל התהליך הזה, נכנס גם הקור החורפי ומחליש את הגוף המוחלש גם ככה, ובכך הוא מקל על המזיקים והמזהמים השונים לגרום נזק.

ויטמינים מחלות ושאר ירקות

החורף הוא תקופה נהדרת לכל העלים הירוקים, שמכילים ״כלורופיל״ (נוגד חמצון חשוב עם סגולות בריאותיות מופלאות). הנטורופתיה דוגלת באכילת הרבה מאוד עלים ירוקים בצורתם הטבעית, פטרוזיליה, קייל, תרד, כוסברה, סלרי, שמיר, מנגולד ועוד.

לא משנה מהי עמדתכם האידיאולוגית בקשר לצמחונות וטבעונות. בין אם אתם חושבים שמדובר בטרנד שאינכם מוכנים להיכנע לו, או ב”התחסדות” של אנשים מוזרים ובין אם אתם בעד. בראייה נטורופתית, אכילת מזון מן החי פשוט פחות בריאה, חלב, הוא כבר מזמן לא ספק הסידן האידיאלי, להיפך, ככל הנראה מדובר באחד הגורמים העיקריים לבריחת סידן מן הגוף. מקורות החלבון בביצים ובשר אחראיים לכניסתו של הכולסטרול הרע לחיינו ואכילת דגים אחראית להרעלת הכספית. מזונות שמקורם בבעלי חיים אחראיים במידה רבה לעלייה בתחלואה ולהחלשת הגוף.

לכן גם למי שאינו צמחוני או טבעוני, אלא רק מנסה לשפר את בריאותו או להגן עליה מפני החורף הקרב– מומלץ להפחית עד כמה שניתן את אכילת המזונות מן החי ולהתמקד במה שיש לעולם הצומח להציע.

ויטמין C 

ויטמין C שותף לכ-300 תהליכים שונים המתרחשים בגופנו. הוא נוגד חמצון חזק ולכן הוא חיוני להגנה על הגוף מפני היווצרותן של מחלות כרוניות ומחלות זיהומיות, מאחר והוא מסייע לתפקוד התקין של תאי מערכת החיסון השונים. הוא משמש כאנטי היסטמין טבעי אשר עשוי לסייע להפחתת תסמיני אלרגיה. בקיצור, מדובר ב”סופר-גיבור” של עונת החורף. ויטמין C נמצא בשפע במזונות רבים, בהם פלפל אדום, פירות הדר, עגבניות ובירקות ירוקים. הוספת המזונות הללו לתזונה היום יומית בהחלט תספק לגוף ויטמין C לתמיכה חיסונית, אך מי שאינו צורך את הויטמין לעיתים קרובות, יכול ליטול ויטמין C כתוסף תזונה.

ויטמין D 

קודם כל כן, חשיפה לשמש תורמת לגוף מנת ויטמין D ולמעשה זו הדרך הטובה ביותר לספוג ויטמין .D אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, כמו במקומות רבים בעולם, גם בארצנו שטופת השמש 80% מהאוכלוסייה סובלים ממחסור בויטמין הזה.

זיהום אויר החוסם את קרני השמש, מסנני קרינה שנועדו להגן עלינו ממחלות אחרות, תודעה הולכת וגוברת לחשיבותה של ההימנעות מחשיפה לשמש, כל אלה אחראיים למחסור. בעונת החורף הצורך בויטמין D עולה, גם משום שהחשיפה לשמש מופחתת יותר וגם משום שהוא חיוני לתפקוד היעיל של מערכת החיסון, שמתמודדת עם פלישת מזהמים נפוצים בעונת החורף.

מחסור בויטמין D קשור גם בהיחלשות העצמות, בספיגה נמוכה של הסידן בגוף, בסוכרת הריון ובעוד נזקים המדגישים את חיוניותו של ויטמין D. לכן מומלץ מאוד ( בעיקר לנשים בהריון ולמי שבדיקות הדם מוכיחות שהוא סובל ממחסור בויטמין D) ליטול אותו כתוסף תזונה.

מתיל B12 וחומצה פולית

ויטמין B12 הוא אחד הוויטמינים החיוניים ביותר לקיומנו. הוא אחראי לכל כך הרבה תהליכים בגוף והמחסור בו עלול לגרום לאורך זמן לנזקים חמורים.

אחד מהתפקידים העיקריים שלו בגוף מתקשר למעגל המתילציה, הלוקח חלק בתהליכי ניקוי הרעלים בגוף, לרבות אלו אותם כימיקלים וחומרים שאינם טבעיים המצויים במזון מתועש ומעובד, בסיגריות ואלכוהול.

מתילציה (Methylation) היא תהליך משמעותי ביותר בגוף, במהלכו מתווספת קבוצת מתיל (אטום פחמן עם שלושה אטומי מימן CH3) ל DNA ולמולקולות שונות במגוון תהליכים ביולוגים.

גריעה של קבוצת מתיל משמשת את הגוף כדי להפעיל מולקולות ותהליכים שונים ולכבותם.

על מנת לקיים תהליך מתילציה תקין, הגוף זקוק בין היתר, ל-B12 (קובלמין) ורצוי בצורה הטבעית ביותר מסוג מתיל קובלמין – שיכול לספק קבוצות מתיל חיוניות.

פעילות גופנית

החורף הוא בשום פנים אופן לא תירוץ. אנשים רבים נוטים להתבלבל ולחשוב שאם קר בחוץ, אז עדיף להישאר בבית ומכיוון שגם ככה אנחנו מכוסים בשכבות רבות של בגדים המסתירים את השומנים המצטברים להם בנחת – אפשר לוותר על המאמץ ולנוח.

מי ששואף להיות בריא ולא לחלות במהלך החורף צריך להפנים שמטרתה של הפעילות הגופנית היא קודם כל לקדם את בריאות הגוף, ולכן אסור להגביל אותה רק לזמנים שבהם אנחנו עסוקים יותר באסתטיקה.

חורף זה בדיוק הזמן המתאים להירגע, לישון טוב, ולהתמקד בסובבים אותנו ובניהול אורח חיים בריא.

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי

כל מה שרציתם לדעת על מגנזיום

תזונה בריאה זה חשוב, אבל

הפוסט מחלות חורף הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

כשאנחנו חושבים על בריאות אנחנו קודם כל חושבים על התזונה שלנו כמקור העיקרי. מעניין לציין שהיום דווקא שני הויטמינים שמשפיעים על בריאותנו יותר מהכל ועושים הכי הרבה כותרות הם שני ויטמינים שבכלל לא מגיעים מהמזון. ויטמין B12 ו-ויטמין D.

כולנו כבר יודעים שתאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D מכולסטרול עם חשיפה לאור השמש ושהדבר מאוד חשוב ליצירת מטבוליזם תקין של סידן בכל תא בגופינו. דבר נוסף הוא שהשמש היא המקור העיקרי שלנו לקרינת ultraviolet radiation UV.

קרני UV הם כמו סוכני חיטוי קטנים. הם מסננים את כל מה שבא במגע ישיר עם העור שלנו – פטריות עובש וצורות אחרות של חיים מיקרוביים לא רצויים שנולדים כתוצאה מחשיפה לשמש.

להפתעתנו גם בארצנו שטופת השמש כ-80% מהאוכלוסיה בישראל סובלים ממחסור בויטמין D. אנשים לא נחשפים מספיק לשמש, ואם כבר נחשפים אז לא בשעות המומלצות, מה שעלול לגרום ליותר נזק מתועלת. חשוב לקחת תוסף תזונה של ויטמין D, ולזכור שלא כל סוגי הויטמין D מיוצרים ונספגים בצורה זהה. לפרטים נוספים על ויטמין D.

B12 בשונה משאר הויטמינים, נוצר בחיידקים הנמצאים בקרקע, במים או במעיים. בעבר יכולנו לקבל מספיק B12 מהאדמה, אך עם השנים, עקב תנאי סטריליזציה גבוהים יותר וצריכת קפה, אלכוהול ועישון הגוף כבר לא מסוגל ליצור לבד את הויטמין. גם אנשים שאוכלים בשר בעצם אוכלים את ה-B12 שקיבלו הפרות. ישנן גם בעיות ספיגה הקשורות במספר גורמים, ומספר סוגים שונים של B12. ההמלצה היא לצרוך טבעי ככל האפשר, והצורה הטבעית ביותר היא B12 מסוג מתיל קובלמין (Methyl Cobalamin) לפרטים נוספים על B12 מתיל קובאלמין.

נכון, תזונה בריאה היא אחד הדברים החשובים ביותר לבריאות תקינה. אבל ללא אורח חיים בריא שמשלב בתוכו רוגע, חשיבה חיובית, אויר נקי ופעילות גופנית, זה פשוט לא יעבוד.
פעילות גופנית פורקת אגרסיות ומשחררת הורומונים כגון הבתא – אנדרופין , הבתא -ליפוטרופין והדינורפין, אשר יוצרים תחושבה של רוגע, אופוריה ושלווה.

איך להוריד חרדות באופן טבעי

מהי רפואה פונקציונלית?

הפוסט תזונה בריאה זה חשוב אבל…. הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

כשאנחנו חושבים על בריאות ועל איך אנחנו יכולים להשפיע עליה, לרוב הדבר הראשון שנחשוב עליו יהיה התזונה שלנו: האם היא בריאה, האם היא מספקת, האם היא מלאה? אבל בהקשר הזה, דווקא מעניין לציין ששניים מהוויטמינים שנחשבים לקריטיים עבור בריאותנו, וגם עושים הכי הרבה כותרות, הם ויטמינים שלא בהכרח מגיעים ישירות מהמזון: ויטמין B12 ו-ויטמין D.

האמת היא שויטמין D כלל לא מוגדר כויטמין. למה? כי ההגדרה הקלאסית של ‘ויטמין’ היא: “רכיב שהגוף אינו מסוגל לייצרו וחייב להשיגו מהמזון.” אבל בפועל, המקור העיקרי של ויטמין D (כ-90% ממנו) הוא קרינת השמש – שבאה במגע עם תאי העור, והם אלו שמתחילים את תהליך הייצור של ויטמין D מכולסטרול. כך שרק אחוז קטנטן של הוויטמין מגיע מהמזון. יתרה מכך, בפועל אין אפשרות להגיע לרמה נאותה של ויטמין D מהתזונה ללא חשיפה מספקת לשמש או על ידי צריכה שלו כתוסף תזונה.

אבל למרבה ההפתעה, גם בארצנו שטופת השמש כ-80% מהאוכלוסייה בישראל סובלים ממחסור בויטמין D. אנשים לא נחשפים מספיק לשמש, ואם כבר נחשפים אז לא בשעות המומלצות, מה שעלול לגרום ליותר נזק מתועלת. לכן יש חשיבות רבה לנטילת תוסף תזונה של ויטמין D ולזכור שלא כל סוגי הויטמין D מיוצרים ונספגים בצורה זהה. לפרטים נוספים על ויטמין D.

גם לגבי B12 – בשונה משאר הויטמינים, הוא נוצר מחיידקים הנמצאים בקרקע, במים או במעיים של בעלי חיים.  בעבר יכולנו לקבל מספיק B12 מהאדמה או מאכילת בשר, אך עם השנים, עקב דישון, שימוש בחומרי הדברה ומתן אנטיביוטיקה לחיות המהוות את משק הבשר, אוכלוסיית החיידקים שמייצרת את הוויטמין נפגעת. גם אנשים שאוכלים בשר, במרבית המקרים בעצם אוכלים את הB12  שקיבלו הפרות כתוסף. ולכל אלו מתווספת העובדה שהספיגה של הויטמין יכולה להיות בעייתית אצל רבים באוכלוסייה, מה שמוביל למחסור בו אצל לא מעט אנשים. אולם בגלל חשיבותו הרבה של הויטמין לתפקוד התקין של מערכות קריטיות בגוף, חשוב מאוד למנוע מחסור בו. וכשבאים לבחור בתוסף תזונה, חשוב לדעת שבעוד שבשוק קיימים תוספי תזונה סינטטיים, המכילים נגזרת של הויטמין שאינה פעילה בגוף עד שהיא עוברת המרה אנזימתית, יש תוספים על בסיס נגזרת של ויטמין B12 טבעית, פעילה וזמינה לניצול על ידי הגוף שנקראת מתיל קובלמין  (Methyl Cobalamin) לפרטים נוספים על B12 מתיל קובאלמין.

אז נכון, תזונה בריאה היא אחד הדברים החשובים ביותר לבריאות תקינה. אבל אימוץ אורח חיים בריא שמשלב בתוכו טכניקות להרגעה, חשיבה חיובית, אויר נקי ופעילות גופנית, הוא בהחלט הכרחי ומומלץ.

איך להוריד חרדות באופן טבעי

בריאות טבעית במשפחה

הפוסט תזונה בריאה זה חשוב, אבל… הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה

כולנו מוצפים במידע על יתרונם לכאורה של מוצרי חלב למניעת אוסטאופורוזיס / דילול עצם. למרות זאת, תפוצת המחלה גבוהה באופן מובהק דווקא באוכלוסיות שצורכות יותר מוצרי חלב. חלבון עודף שמתקבל במזון מפורק בכבד ויוצר שתנן וחומצה גופרתית שגורמים להגדלת החומציות של הדם. כמו כן קושר הזרחן שבחלב את הסידן במעי וגורם להפרשתו בצואה. הגוף משחרר מהשלד סידן ומגנזיום כדי להעלות את רמת הבסיסיות של הדם והסידן מופרש בשתן. לחלבונים ישנן השפעות אחרות הממתנות את הסיכון לאוסטאופורוזיס, הם מגדילים את ספיגת הסידן במעיים, מגדילים את ריכוז החומר IGF-1 בדם ומקטינים את הפרשת הורמון הפארתירואיד, שמווסת את רמת הסידן והזרחן בדם.

כמו כן חלבונים מן החי חומציים יותר מחלבונים מן הצומח, כי הם מכילים כמות רבה יותר של גופרית. (גופרית נמצאת רק בחומצות האמינו מתיונין וציסטאין, שחלבונים מן החי עשירים בהם) ותגובת הגוף לאיזון החומציות כרוכה בהפרשת סידן. מחקרים סמכותיים רבים מראים שצריכת סידן מוגברת מעלה את הסיכון לבריחת ודילול עצם. חלב פרה עשיר הן בחלבון והן ובסידן ולכן הוא מזיק במיוחד.

ד”ר זלמאייר:  “חומצות אמינו המכילות גופרית במזונות המכילים חלבונים הופכות במהלך חילוף החומרים לחומצות גופרתיות. מזונות מהחי מספקים חומרי מוצא (precursors) שהם בעיקר חומצתיים. חמֶצֶַת: מגרה את הפעילות האוסטאוקלסטית ובולמת את פעילות תאי העצם”. החלב כונה “בשר נוזלי”. האמריקאי הממוצע אוכל מדי יום 150 ג’ חלבון מן החי בצורת בשר אדום ועוף. בד בבד, האמריקאי הממוצע צורך מדי יום כמעט פי שישה מהכמות הזו (מעל 800 ג’) את החלב ומוצריו. כמה אירוני שתעשיית החלב ממשיכה לקדם את הגורם למחלות עצם בתור המרפא. עבודתה המבריקה של דבורה זלמאייר נתמכת על-ידי מענק מ-‘מכון הבריאות הלאומי’ (ההערות נלקחו מתוך notmilk.com).

המחקר בן 12 השנים של הרווארד על 78,000 אחיות ואשר פורסם ב-American Journal of Public Health) 1997, כרך 87), הסיק:

“אין שום קשר משמעותי בין צריכת חלב בגיל הנעורים לבין הסיכון של שברים בבגרות. הנתונים מצביעים על כך שצריכת חלב תדירה וצריכת סידן גבוהה יותר בדיאטה בקרב נשים בגיל העמידה, אינה מספקת הגנה מפני שברים בירכיים או באמות … לנשים שצורכות כמויות גדולות יותר של סידן ממזונות חלביים יש סיכונים מוגברים לשברים בירכיים, בעוד שלא נצפתה כל עלייה בסיכון לשברים באותן רמות של סידן ממקורות שאינם חלביים”.

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים בחדשות מעולם הבריאות!

איך מחזקים את העצמות?

לצרוך ויטמין D (אם אתה לא נמצא הרבה בשמש, ודא שאתה לוקח תוסף ויטמין D בספיגה גבוהה). בדיקות דם ושתן ספציפיות, לרבות בדיקות כלליות שחושפות את הרגישות של אנשים לאובדן עצם, יאפשרו לך למצוא את צריכת ויטמין D האופטימלית עבורך ולהתאים לך תוספים אחרים, לרבות סידן, כדי למלא את צרכיך הפיזיולוגיים והרפואיים.

• להפסיק לאכול חלבון מהחי (חלבון מן החי גורם פגיעה חמורה בעצם עקב מגוון סיבות).
• הגבילו את צריכת האלכוהול (אלכוהול הוא רעיל עבור התאים בוני העצם ומעכב את הספיגה של הסידן).
• הגבילו את צריכת המלח (נתרן גורם לפעפוע של סידן מתוך העצמות).
• אל תעשנו (מחקרים שהראו שלנשים המעשנות חפיסת סיגריות ביום יש צפיפות עצם נמוכה ב-5 עד 10 אחוזים בגיל הבלות לעומת נשים שאינן מעשנות).
• התעמלו הרבה. מחקרים הסיקו שפעילות גופנית היא המפתח לבניית עצמות חזקות (יותר חשובה מכל פקטור אחר). לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי, שעקב אחרי 1,400 גברים ונשים לאורך תקופה של 15 שנה, גילה שהתעמלות יכולה להיות ההגנה הטובה ביותר מפני שברים בירכיים וגם ש-“לא נראה שצריכה מופחתת של סידן בדיאטה מהווה גורם סיכון.” כמו כן, החוקרים של אונ’ Penn State גילו שצפיפות העצם מושפעת באופן משמעותי מכמות הפעילות הגופנית שנשים עושות בתקופת הנעורים שלהן, שבמהלכה 40 עד 50 אחוזים ממאסת השלד שלהן מתפתחת. בדומה למחקרים קודמים, המחקר של Penn State, שפורסם ב-Pediatrics) 2000), כתב העת של ‘האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים’, הראה שצריכת סידן שנעה בין 500 ל-1,500 מ”ג ליום לא משפיעה לאורך זמן על בריאות העצם.

שתיית חלב בונה את הרווחים של יצרני מוצרי החלב, אבל כפי שהמחקרים שלעיל מראים, יותר סביר שהיא תזיק לעצמות שלך מאשר לעזור להן. והמזונות החלביים קשורים לכל מיני בעיות אחרות, לרבות השמנת יתר, הפרעות קשב, ליקויי למידה, רגישות לזיהומים והפרעות בכבד, מחלות לב וסרטן (לרבות סרטן השד וסרטן הערמונית), והם צפויים להיות מזוהמים בעקבות של אנטיביוטיקה, הורמונים וכימיקלים אחרים, לרבות דיוקסין, אחד החומרים הרעילים ביותר הידועים לאדם.

מחקרים מוכיחים 

המחקר האוסטרלי: חוקרים מאוניברסיטת סידני וביה”ח ווסטמיד גילו שצריכת מזונות חלביים, במיוחד בשלב מוקדם בחיים, מגבירה את הסיכון לשברים בירכיים בגיל מאוחר. ב-1994, ה-American journal of Epidemiology (כרך 139) פרסם מחקרי מקרה על פקטורי הסיכון של שברים בירכיים אצל מבוגרים. מחקר זה מסיק: “צריכה של מוצרי חלב, במיוחד בגיל 20, היתה קשורה לסיכון מוגבר לשברים בירכיים”. המחקר האוסטרלי מספק את המנגנון עבור קורלציה גבוהה שכזו. הכותבים מסבירים שהמטבוליזם של חלבון בדיאטה גורם להפרשת סידן מוגברת בשתן.
מחקר מטעם ‘המכון הלאומי לחקר הבריאות’ באוניברסיטת קליפורניה שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition) 2001), גילה ש-: “לנשים שאכלו את רוב החלבונים שלהן מן החי היה שיעור גבוה פי שלושה של אובדן העצם ושיעור גבוה פי 3.7 של שברים בירכיים לעומת נשים שאכלו את רוב החלבונים שלהם ממקורות צמחיים”.
מחקר נוסף שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition) 2000) בחן את כל ההיבטים של דיאטה ובריאות העצם, וגילה שצריכה גבוהה של פירות וירקות משפיעה לחיוב על בריאות העצם, ושצריכת מוצרי חלב לא עשתה זאת. הניתוח של כל המחקר שנערך מאז 1985 הסיק:

“אם צריכת מוצרי החלב מעניקה בריאות לעצם, היית מצפה שזה יהיה ברור מתוך 57 התוצאות, שכללו ניסויים מקריים ומבוקרים, ומחקרי תצפית אורכיים על אנשים בעלי מאפיינים דומים (עוקבה) במשך סך של 645,000 שנים”. החוקרים מסיקים באיפוק מדעי אופייני ש-: “אוסף העדויות המדעיות נראה לא מספק כדי לתמוך בהמלצה לצריכה היומית של מוצרי חלב כדי לקדם את בריאות העצם באוכלוסייה הכללית בארה”ב”.

אחרי התבוננות ב-34 מחקרים שפורסמו ב-16 מדינות, החוקרים באוניברסיטת ייל גילו שהמדינות עם שיעורי האוסטאופורוזיס הגבוהים ביותר – לרבות ארה”ב, שוודיה ופינלנד – הן אלה שבהן האוכלוסייה צורכת הכי הרבה בשר, חלב ומזונות אחרים מהחי. מחקר זה גם הראה שאפרו-אמריקאים, שצורכים בממוצע מעל 1,000 מ”ג סידן ביום, צפויים פי תשעה יותר לשברים בירכיים מאשר שחורי עור מדרום אפריקה, שצריכת הסידן היומית שלהם היא רק 196 מ”ג. ד”ר ג’ון מקדוגל:

“על בסיס של אומה אחר אומה, לאנשים שצורכים הכי הרבה סידן יש את העצמות הכי חלשות ואת שיעורי האוסטיאופורוזיס הגבוהים ביותר. … רק במקומות שבהם אוכלים סידן וחלבון בכמויות יחסית גבוהות קיים מחסור בסידן בעצמות בגלל עודף חלבון מהחי.”

ב-1995, ה-American Journal of Clinical Nutrition (כרך 61: 4) דיווח: “חלבון בדיאטה מגביר את ייצור החומצה בדם, שיכולה להיות מנוטרלת על-ידי סידן שמועבר מהשלד.”

המחקר של אונ’ Penn State, שפורסם בכתב העת Pediatrics (2000) אשר יוצא לאור על-ידי ‘האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים’, הראה שצריכת סידן שנעה מ-500 עד 1,500 מ”ג ליום לא יוצרת השפעה מתמשכת על בריאות העצם. “העלינו השערה שצריכת סידן מוגברת תסתכם בבניית עצם טובה יותר בקרב המתבגרים. מיותר לציין שהיינו מופתעים לגלות סתירה של ההיפותזה שלנו”, הסביר אחד החוקרים.
אחרי סקירה של מחקרים על הקשר בין צריכת חלבונים לאובדן סידן דרך השתן, חוקר התזונה רוברט פ’ היני גילה שככל שצריכת החלבון גדלה, כך גדלה גם כמות הסידן שאובדת בשתן (Journal of the American Dietetic Association, 1993). הוא כותב:

“ההשפעה הזו תועדה במספר מתכונות של מחקרים שונים במשך יותר מ-70 שנה”, ומוסיף: “ההשפעה נטו היא כזו שאם צריכת החלבונים מוכפלת מבלי לשנות את הצריכה של חומרי מזינים אחרים, תכולת הסידן בשתן גדלה בערך ב-50 אחוזים.”

ב-1992, ב”ג אבילו והקולגות שלהם פרסמו את מחקרם על קשרים בין-תרבותיים בין שברים בירכיים לתזונה. הם התמקדו בצריכת הסידן והחלבון בדיאטה, והעבודה שלהם (Calcified Tissue International, 50: 14-18, 192) היתה צריכה להתקבל בתור כלי חשוב לקראת הבנת האטיולוגיה של מחלות עצם. הנה מה שרופאים ואחרים היו צריכים ללמוד מהמחקר של אבילו: מדינות שבהן צריכת הסידן נעה בממוצע על 1,000 מ”ג ליום “נהנו” מהשיעורים הגבוהים ביותר של שברים בירכיים. במדינות שבהן צורכים מעט מאוד סידן היו שיעורים נמוכים של שברים בירכיים בניגוד למה שהרופאים ונציגי השיווק של תעשיית מוצרי החלב רוצים שנחשוב. מדינות שבהן צריכת חלבון מן החי היתה גבוהה גם חוו שיעורים גבוהים של שברים בירכיים. ההפך היה נכון אף הוא. במדינות שבהן צריכת החלבון מן החי היתה נמוכה היו שיעורים נמוכים של שברים בירכיים.

“חלבון בדיאטה מגביר את ייצור החומצה בדם, שיכולה להיות מנוטרלת על-ידי סידן שמועבר מהשלד.” – American Journal of Clinical Nutrition, 1995; 61 (4)

ב-1994, ה-American Journal of Epidemiology (כרך 139) דיווח:

“צריכת מוצרי חלב, במיוחד בגיל 20, נקשרה לסיכון מוגבר של שברים בירכיים … מטבוליזם של חלבון בדיאטה גורם להפרשה מוגברת של סידן בשתן.”

ב-1988, נ”א ברסלאו ושות’ זיהו את הקשר בין דיאטות עתירות חלבונים למטבוליזם של סידן, וציינו שחלבון גרם לאובדן סידן. עבודתו פורסמה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology (1988; 66: 140-6).
מחקר מ-1994 שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition (רמר ט’, כתב העת האמריקאי לתזונה קלינית 1994; 59: 1356-61) גילה שחלבון מהחי גורם לפעפוע של סידן מהעצמות ולהפרשתו בשתן.

“אוסטאופורוזיס נגרם בגלל מספר דברים, כשאחד החשובים בהם הוא יותר מדי חלבון בדיאטה.” (מחקר: Science 1986; 233 4763)
“גם אם תאכל 1,400 מ”ג סידן ביום, אתה יכול לאבד עד 4% ממאסת העצם שלך כל שנה בזמן שאתה צורך דיאטה עתירת חלבונים.” American Journal of Clinical Nutrition 1979; 32 (4)
“העלאה של צריכת החלבונים שלך ב-100% עלולה לגרום להכפלת אובדן הסידן.” Journal of Nutrition, 1981; 111 (3)
“הגבר הממוצע בארה”ב אוכל 175% יותר חלבון מהכמות היומית המומלצת, והאישה הממוצעת אוכלת 144% יותר”. דו”ח כללי של מנתחים על תזונה ובריאות, 1988

הפוסט האם יש קשר בין אוסטאופורוזיס לצריכת מוצרי חלב? הופיע ראשון באקוסאפ - ויטמינים ותוספי תזונה