ספיגה של ויטמינים במחלות IBD : קרוהן וקוליטיס כיבי 

מחלות IBD (באנגלית: Inflammatory Bowel Disease)  אלו מחלות היוצרות דלקת במעי וגורמות למחלה כרונית. שתי המחלות העיקריות תחת ההגרה של מחלות IBD הן: קרוהן וקוליטיס כיבית. שתי המחלות נחשבות לשתי מחלות נפרדות, אך יש בהן כל כך הרבה מן המשותף שלא תמיד פשוט לאבחן את המחלה הנכונה. מחלת הקוליטיס פוגעת לרוב במעי הגס והישר, וכל החלק של דופן המעי עלול להיפגע.
ואילו מחלת הקרוהן מערבת בעיקר את המעי העקום, המהווה חלק מן המעי הדק.  רק איזור הרירית ותת-הרירית נפגעים.

מחלות מעיים דלקתיות (IBD) מאופיינות בכיבים ובדלקות חוזרות בחלקים מסוימים במעיים, הגורמים לתופעות קליניות רבות. למחלות אלה קשר הדוק לתופעות אוטואימוניות ולחוסר סבילות ואלרגיות למזונות מסוימים. חלק מהמזונות לא יכולים לעבור בדופן המעי ולכן חלקיקי מזון בלתי מעוכלים מצליחים לחדור למחזור הדם ולהפעיל את מערכת החיסון נגד הגוף.

מחקרים מוכיחים כי רוב האנשים הסובלים ממחלות מעיים דלקתיות חסרים בויטמין B12 וחומצה פולית.

מדוע יש חסר דווקא ב B12 במחלות מעי (IBD)?

ויטמין B12 נקלט במעי הדק, בחלק הרחוק ביותר, והוא יספג רק אם הוא התחבר למרכיב בקיבה הנקרא IF (Intrinsic factor) . במחלת הקרוהן קיימת פגיעה במעי המזיקה לקליטה התקינה של ויטמין  בעבר היה מקובל להזריק B12 אך כיום ניתן לתת B12 מסוג מתילקובלמין בצורה הנוזלית. הויטמין נספג ישירות למחזור הדם בלי שיהיה צורך לעבור ולהספג במעי. B12 מסוג מתיל קובלמין מגיע בשילוב של חומצה פולית.
תת ספיגה על רקע פגיעה של המחלה בחלקי מעי נרחבים או בעקבות ניתוח לכריתת חלקי מעי נרחבים. לדוגמא : אם המחלה ממוקמת במעי הדק הסופי (אילאום) , הדבר עלול לפגוע בספיגה חוזרת של חומצות מרה, ובעקבות כך תופיע תת ספיגה של שומנים וויטמינים מסיסי שומן. כמו כן במצב כזה עלולה להיות תת – ספיגה של ויטמין B12.

ויטמין B12 הינו אחד הויטמינים החשובים ביותר לצמיחה והתפתחות, לייצור החומר הגנטי של התאים המפקח על תהליך היצירה של תאים חדשים בגוף ובעיקר כדוריות הדם האדומות. מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה.

אנמיה ו – IBD 

אנמיה נגרמת מספירה נמוכה של תאי דם אדומים או מחוסר המוגלובין בגוף. במחלת מעי דלקתית אנמיה תיגרם ע״י דימום במערכת העיכול, או עקב ספיגה לקויה של חומצה פולית וויטמין B12.

מחסור של ויטמין B12 וחומצה פולית נובעים מספיגה לקויה בחלקים העליונים (במקרה של חומצה פולית) והחלקים התחתונים של המעי הדק (במקרה של B12). אצל חולי IBD ובמיוחד אצל חולי קרוהן ישנם חסרים רבים כיוון שחלקים של המעי הדק נפגעים מהדלקת או נכרתים בניתוח.

אנמיה עקב תרופות

אנמיה הנוצרת כתוצאה משימוש בתרופות יכולה לפגוע במיוחד בחולי IBD כיוון שתרופות נוגדות דלקת מסוימות, כגון סולפסלזין (sulphasalazine) ואזתיופרין עלולות לגרוםלאנמיה. בנוסף סטרואידים אשר מעכבים את ספיגת הסידן ומורידים את רמת האשלגן, דבר שעלול לגרום לתת ספיגה של חומצה פולית.

במצב דלקתי במעי הדק, ספיגת אבות מזון (פחמימות, שומנים וכו') ונוטריינטים (ויטמינים, מינרלים) מושפעים. הנזק למערכת העיכול יכול להוביל לדימום פנימי, ודימום עלול לגרום לאנמיה ולאובדן של חומרים מזינים חשובים כגון ברזל, חומצה פולית ו-B12 ויטמין. בנוסף, מחלת מעי דלקתיות עלולה לגרום לאובדן תיאבון, קושי בבליעה ובעיות עיכול. כל התופעות הללו מפחיתות את כמות המזון במערכת העיכול, ופחות חומרים מזינים נספגים בגוף.


IBD 

Figure 1 Vitamin B12 (methylcobalamin) is a cofactor in the methylation of homocysteine to methionine, a central step in the cytosolic transfer of 1 carbon units from serine to S-adenosylmethionine

הומוציסטאין ו-IBD

מחסור בוויטמין B12 וחומצה פולית עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים ולמערכת הלב וכלי דם . ערכים נמוכים של ויטמין B12 וחומצה פולית יגרמו לבעיה בתהליך המתילציה בגוף (Methylation Cycle).
תהליך המתילציה מסייע לפינוי השומנים, מצמצם את סיכוני התחלואה, מחזק את המערכת החיסונית ואת העצמות, שומר על הגלוטטיון ומשפר את הזיכרון. מדי שנייה מתרחשות מיליארד תגובות מתילציה בגופנו והן שולטות באיזון המוליכים העצביים, בהורמונים (כגון אינסולין), ברמות האנרגיה, בתיקון הדנ"א, בבניית העצבים והסחוס ואפילו בביטוי הגנים.

אם חסר בגוף ויטמין B12 וחומצה פולית תהליך המתילציה יפגם – ההפיכה של הומוציסטאין לציסטאין – תפגע, וכאשר יווצרו חסרים בויטמין B12 או בחומצה פולית תתעכב ההפיכה החוזרת שלו למתיונין.

מעבר לזה חשוב לדעת שעלייה בהומוציסטאין תורמת לפתופיזיולוגיה של מספר מחלות דלקתיות כרוניות. מחקר חדש באיטליה מעלה אפשרות שלמולקולה זו יש תפקיד פתוגני בדלקות מעי, שכן נמצאו רמות גבוהות של המוציסטאין ברירית ובדם של חולים במחלת קרוהן ובמחלת Ulcerative Colitis) UC) בהשוואה לקבוצת ביקורת.

החוקרים הבחינו ברמות נמוכות של חומצה פולית בחולי IBD, שהיו בהתאמה הפוכה לרמות ההומוציסטאין.

במחקרים IN VITRO, תוספת חומצה פולית חסמה את ההשפעות הדלקתיות שנגרמו ע"י הומוציסטאין. מכאן הסיקו החוקרים שיש היגיון לתת חומצה פולית בשילוב של ויטמין B12 לחולי IBD כדי להפחית את תהליכי הדלקת.

ויטמין B12 מסוג מתילקובלמין נוזלי בשילוב של חומצה פולית מתפקד כקופקטור חשוב לחילוף חומרים תקין של הומוציסטאין.

האם כל סוגי הB12 זהים?

ויטמין B12 בצורתו הנפוצה שנמכר ברוב החנויות בארץ נקרא cyano-cobalamin. (בעברית: ציאנו-קובלמין.)   B12 מסוג Cyano-cobalamin מורכב מקובלמין (נגזרת של B12)  וציאניד. ציאנוקובלמין זו הצורה הסינטטית של ויטמין B12 אשר אינה קיימת בטבע, אבל קיימת ביצור של תרופות ותוספי תזונה רבים עקב המחיר הזול של הייצור. בגוף מתבצעת המרה לצורה הטבעית המתילקובלמין ומשאירה את הציאניד מאחור.
כשנוטלים ויטמין B12 בצורה הטבעית (methylcobalamin) אנחנו תורמים לגוף קבוצות מתיל אשר תורמות לתהליכי מתילציה, במהלכם מתווספת קבוצת מתיל ל-DNA ושומרת עליו, כמו כן מעודדות פעילות בריאה של תאי המוח, תאי זיכרון, מצב הרוח, ותפקוד קוגניטיבי.
ויטמין B12 מסוג מתילקובלמין בשילוב עם חומצה פולית מתפקד כקופקטור חשוב לחילוף חומרים תקין של הומוציסטאין, ובייצור של SAMe.
אנשים אשר סובלים מאי ספיקת כליות אינם מסוגלים לנטרל את רעל הציאניד שבצינוקובלמין, ולכן גם להם חשוב מאד לקחת את התרכובת מתיל.
ויטמין B12 מסוג מתיל -קובמלאמין הינו הסוג היחיד אשר נספג בגוף ללא צורך בהמרה נוספת.

מהו תהליך המתילציה? Methylation Cycle

תהליך של מתילציה היא הוספת קבוצות מתיל (פחמן ו3 מולקולות מימן) למולקולת ה-DNA , היום כבר יודעים שקבוצות מתיל הן אלה שאחראיות על תיקון נזקים במולקולת הDNA וביכולתן להדליק או לכבות גנים מסוימים . תוסף B12 מסוג מתיל קובלאמין נספג ישירות מבלי שהגוף יצטרך " לגנוב " קבוצת מתיל ממולקולה חיונית כמו הגלוטטיון, (נוגד חמצון חשוב) . המתיל קובלמין חשוב לחילוף החומרים של הומוציסטאין ( שעודף שלו קשור בקרישתיות יתר )

ובייצור של  SAMEe S-Adenosyl-L-methionine. כמו כן לקבוצות מתיל יש קשר ישיר לאדרנלין ולהפקה וייצור של מלטונין – הורמון השינה.

לצפייה בהרצאה של ד״ר ליאת אדרי על הקשר בין B12 למחלות מעי דלקתיות

למה כל כך חשוב לקחת B12 מסוג מתיל קובלמין?

לקבלת חוברת מתכונים בריאים במתנה

Reference

  • Am JGastroenterol;  100: 895-896, 2005
    Am J Gastroenterol. 1989 Jan;84(1):22-6.
  • DOI: 10.1002/ibd.20282
  •  Dig Dis Sci. 1996 Jul;41(7):1417-22.
    Behrend C, Jeppesen PB, Mortensen PB. Vitamin B-12 absorption after ileorectal anastomosis for Crohn’s disease: effect of ileal resection and time span after surgery. Eur J Gastroenterol Hepatol1995;7:397–400
    Valman HB, Roberts PD. Vitamin B12 absorption after resection of ileum in childhood.Arch Dis ChOoi BC, Barnes GL, Tauro GP. Normalization of vitamin B-12 absorption after ileal resection in children. J Paediatr Child Health1992;28:168–71

 Should we monitor vitamin B12 and folate levels in Crohn's disease patients?

November 2013, Vol. 48, No. 11 , Pages 1272-1277 (doi:10.3109/00365521.2013.836752)
Gasche C. Anemia and Inflammatory bowel diseases. Bremen: UNI-MED Verlag, 2008 •

Gasche C, Berstad A, Befritis R et al. Guidelines on the diagnosis and management of iron deficiency and anemia in •

inflammatory bowel diseases. Inflamm Bowel Dis 2007; 13:1545-1553

Huch R, Schaefer R, Iron deficiency and irin deficiency anemia pocket atlas special. Stuttgart: George Thieme Verlag, 2006 •

Gisbert JP,Gomollon F, Anemia and inflammatory bowel diseases. World J Gastroenterol 2009;15:4659-4665 •

Kulnigg S, Stoinov S, Simanenkov V et al. A novel intravenous iron formulation for treatment of anemia in inflammatory bowel •

disease: the ferric carboxymaltose )FERINJECT( randomized controlled trial. Am J Gastroenterol 2007;102:1-11
Miasishcheva NV, Gerasimova GK, Il’ina NS, Sof’ina ZP. Effect of methylcobalamin on methotrexate transport in normal and tumorous tissues. Biull Eksp Biol Med 1985;99:736-738. [Article in Russian]

  • Iwasaki T, Kurimoto S. Effect of methylcobalamin in accommodative dysfunction of eye by visual load. Sangyo Ika Daigaku Zasshi 1987;9:127-132..
  • Isoyama R, Kawai S, Shimizu Y, et al. Clinical experience with methylcobalamin (CH3-B12) for male infertility. Hinyokika Kiyo 1984;30:581-586.
  • Araki A, Sako Y, Ito H. Plasma homocysteine concentrations in Japanese patientswith non-insulin-dependent diabetes mellitus: effect of parenteral methylcobalamin treatment. Atherosclerosis 1993;103(2):149-57
  • McCaddon A, Davies G, Hudson P, Tandy S, Cattell H. Total seru m homocysteine in senile dementia of Alzheimer type. Int J Geriatr Psychiatry 1998;13(4):235-239