הפרעת קשב וריכוז היא בעיה נוירולוגית שכיחה מאוד בקרב ילדים, ועל פי מחקרים שונים כ-10% מסך הילדים ובני הנוער סובלים מבעיה זו בדרגת חומרה כזו או אחרת. בעיה נוירולוגית זו, פעמים רבות פוגעת ביכולותיו של הילד למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, ומשפיעה על כל אחד מתחומי חייו לרבות, התחום הלימודי, התחום החברתי וכמובן התחום המשפחתי. יש הטוענים כי שכיחות הפרעות קשב וריכוז עלתה בעשרות אחוזים מאז שנות ה-90, וכי עלייה זו עשויה להיות קשורה, בין היתר, לאיכות המזון שילדינו אוכלים (יותר מזון מתועש ומעובד) וכפועל יוצא למחסור בחומצת השומן החיונית – אומגה 3.
קשר האומגה
אומגה 3 הוא שם כללי למספר חומצות שומן חיוניות. הן נקראות “חיוניות” משום שהגוף אינו יודע לייצר אותן בעצמו ולכן חיוני עבורו לקבל אספקה נאותה וסדירה שלהן דרך המזון או תוספי תזונה.
ישנם 3 סוגים עיקריים של חומצות שומן מסוג אומגה 3:
α-linolenic acid – ALA – נמצאת בזרעים שונים (כגון זרעי צ’יה ופשתן)
Eicosapentaenoic acid – EPA – נמצאת באצות ים ייחודיות ובדגי מים עמוקים
Docosahexaenoic acid – DHA – נמצאת באצות ים ייחודיות ובדגי מים עמוקים
מחקרים מראים כי לאנשים שונים יש רמות שונות של כל אחת מחומצות האומגה 3 בגוף, בהתאם לכמות הדגים שהם אוכלים ולגורמים גנטיים המשפיעים על חילוף החומרים של חומצות השומן. אולם התפריט המערבי הטיפוסי ממילא דל מאוד בחומצות שומן מסוג אומגה 3, מה גם שהמבנה הכימי הייחודי שלהן הופך אותן לרגישות עד מאוד לחמצן ולחום – כלומר הן נהרסות מהר בתהליכי בישול ועיבוד.
הכמות היומית המומלצת של DHA עומדת על 200-600 מ”ג ליום, כאשר המלצות מנהל התרופות והמזון האירופאי והאמריקאי עומדות על מינימום של 250 מ”ג DHA ליום לתמיכה ולתפקוד תקין של המוח, בפרט בתקופת ההיריון וההנקה.
בעוד שאין הנחייה רשמית בנוגע לכמות היומית המומלצת לצריכה של אומגה 3, ההמלצה הכללית של ארגוני בריאות ביו לאומיים שונים (1) מתייחסת לצריכת דגי מים קרים עמוקים (דגים ים צפוני שומניים) לפחות פעמיים בשבוע או לנטילת תוסף תזונה אומגה 3 (עם EPA ו- DHA במשולב) במינון של לפחות 250-500 מ”ג ביום – עבור אנשים בוגרים בריאים. ההמלצה לצריכה תזונתית יומית (RDA) של חומצת שומן מסוג ALA עומדת על 1.1 גרם לנשים ו- 1.6 גרם לגברים (2).
למרות זאת, אולם ההערכות העולות מסקר אוכלוסייה לאומי גדול שנערך בארה”ב (NHANES Survey) הן כי הצריכה היומית של DHA ו- EPA במזון לרוב פחותה מ-100 מ”ג [3]. זאת הסיבה שמומלץ לצרוך אומגה 3 כתוסף תזונה כשהצריכה אינה מספקת בתזונה וחברות המזון לתינוקות אף מוסיפות אומגה 3 לפורמולות.
חיונית לתפקוד קוגניטיבי תקין
בעוברים, חומצות שומן מסוג אומגה 3, ובפרט DHA, משתתפות בתהליכי בניית התאים ברקמת המוח והן אף חשובות להתפתחות רשתית העין ומערכת הראייה. לאחר הלידה ובשלבי החיים הראשונים, הן חשובות לתקשורת בין תאי העצב במוח והן משפיעות על הייצור של מתווכים עצביים שאחראים על העברת מסרים עצביים מהמוח לגוף, כמו גם על יכולת הקשב והריכוז. חלב אם מכיל DHA בריכוזים שונים, התלויים בכמות האומגה 3, ובפרט ה־DHA שהאם צורכת. הקצובה היומית המומלצת לאומגה 3 נעה בין 500 מ”ג מגיל 0-3 ומגיע עד ל-1.6 גרם ליום, לילד מעל גיל 14.
במחקרים קליניים שנערכו בבריטניה נצפה כי ילדים מאובחני ADHD שנטלו תוסף אומגה 3 (עם ריכוז גבוה של EPA ) הראו שיפור גם במדדים של יכולות למידה וגם במדדים התנהגותיים. מעניין לציין כי במחקרים מסוימים בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ואף דיסלקציה אובחן חוסר באומגה 3, ונטילת תוסף אומגה 3 שיפרה אצלם מדדים כגון קריאה, דיבור והתנהגות אופיינית לאחר שלושה חודשים מנטילתו.
ממסקנות של מחקרים נוספים עולה, כי נטילת אומגה 3 עשויה להועיל גם במקביל לטיפול תרופתי ב- ADHD (כלומר תתווסף לה השפעה מצטברת) ( 4, 5, 6, 7). כמו כן, נתונים ממחקרים שונים מצביעים על כך שפגים בבגרותם עשויים להיות בעלי נטייה גבוהה יותר להפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, חרדתיות יתר, תפקוד חברתי לקוי ואימפולסיביות בהשוואה לאלו שנולדו לאחר הריון מלא [8]. לכן חשוב להקפיד הקפדה יתרה כי הם יקבלו כמות נאותה של אומגה 3 (בפרט (DHA באופן סדיר בתזונתם. בנוסף, קיימים יתרונות לצריכת אומגה 3 , גם על ידי ילדים שהתפתחותם העצבית תקינה. מסיבה זו ההמלצה שעולה ממחקרים שונים [9] היא כי כדאי לצרוך באופן סדיר אומגה 3 במהלך גילאי ההתפתחות.
גם מנהל המזון האירופי (EFSA) הצהיר בשנת 2008 ושוב בשנת 2011 כי: “אומגה 3 חשובה להתפתחות וגדילה תקינה של ילדים. מחסור בחומצות השומן החשובות: EPA ו-DHA עשוי להוביל למגוון סימפטומים קליניים הכוללים חריגות נוירולוגיות ובעיות גדילה, כשאוכלוסיית המטרה הינה ילדים עד גיל 12″, בנוסף: “אומגה 3 במינונים נאותים דרושה להתפתחות נורמלית של המוח ומערכת העצבים כאשר אוכלוסיית המטרה הם תינוקות וילדים עד גיל 3.”
ממסקנות מאמר סקירת מחקרים קליניים (2015) שפורסם בכתב העת המדעי: Curr Opin Clin Nutr Metab Care עולה כי:
- רמות האומגה 3 עשויות להיות נמוכות יותר אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה, למרות שהסיבות לכך עדיין אינן מובנות במלואן.
- מספר מטא-אנליזות של מחקרים קליניים מצאו כי במקרים מסוימים, לנטילת תוסף אומגה 3 היתה השפעה (בסדר גודל משתנה) ששיפרה סימפטומים קליניים של ADHD
- לאומגה 3 עשויה להיות יעילות גם כטיפול נלווה לטיפול תרופתי ב- ADHD וגם כטיפול חלופי – במידה ובוחרים לא לתת טיפול תרופתי.
- נראה כי גם לחומצת השומן EPA וגם לחומצת השומן DHA קיימת יעילות קלינית בהקשר של הפרעות קשב וריכוז, ושתיהן חשובות לנטילה.
- גם ילדים עם לקויות למידה והתנהגות, שלא מאובחנים עם ADHD, עשויים לחוות שיפור בנטילת תוסף אומגה 3.
- לסיכום מאמר הסקירה, ציינו החוקרים כי בהתחשב ברמת הבטיחות הגבוהה של תוספי אומגה 3 וברמת השפעתם, מומלצת נטילת תוסף אומגה 3 בכדי להעצים את הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז, או לחלופין כאלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל. זאת במקביל להמלצה על צריכת דגים לפחות פעמיים בשבוע בהתאם להנחיות התזונתיות הרשמיות בארה”ב.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.
איך זה עובד? מנגנון הפעולה המשוער של אומגה 3 בהפרעות קשב וריכוז
הפרעות הקשב והריכוז (ADHD) נגרמות ככל הידוע על רקע רמות נמוכות מידי במוח של המתווך העצבי דופמין, כנראה עקב פגם במנגנון ייצורו. דופמין הוא סטימולנט של מערכת העצבים המרכזית ודרושות רמות נאותות שלו לשם מיקוד, קשב זיכרון ושאר תפקודים קוגניטיביים תקינים. החומר הפעיל מתילפנידאט בתרופה ריטלין (וקונצרטה) פועל על ידי כך, שהוא מאפשר בעצם ניצול יעיל יותר של הדופמין במוח על ידי עיכוב הספיגה החוזרת שלו. כך הוא נשאר זמן רב יותר בסינפסה, ובכך יש לו זמן פעולה רב יותר במערכת העצבים.
אומגה 3 לעומת זאת, ככל הנראה פועלת ברמת מעטפת תאי העצב, כלומר היא תורמת לשיפור יכולת העברת המסרים העצביים של תאי העצב, וזה כולל שיפור המעבר של דופמין. זאת גם כנראה הסיבה לכך, שמחקרים הראו כי נטילת אומגה 3 פועלת טוב בשילוב עם ריטלין (כלומר יש לה השפעה מעצימה בנטילה משולבת עם ריטלין).
לסיכום, נראה כי חשוב להפנות את מלא תשומת הלב, המיקוד והקשב לכל היתרונות של צריכת כמות נאותה של אומגה 3, בין אם בתזונה או כתוסף, וזאת כחלק מגישה טיפולית רחבה בהפרעות קשב וריכוז.