כאבי מחזור (דיסמנוראה) באים לידי ביטוי בהתכווצויות וכאבים חזקים ותכופים בבטן התחתונה בזמן קבלת הוסת (הדימום). הכאבים יכולים להגרם בעקבות התכווצויות חזקות של הרחם (דיסמנוראה ראשונית) או בעקבות מצבים רפואיים אחרים כגון אנדומטריוזיס, דלקת באגן ועוד (דיסמנוראה משנית) ולכן חשוב לפנות לרופא ולהיבדק, כדי לשלול מצבים אלה (1).
הכאבים נגרמים כתוצאה מהתכווצות יתר של שריר הרחם ושל העורקים הקטנים שבו. לאחר הביוץ, ישנה עליה בחומצות שומן מסוג אומגה 6 בממברנות התאים. בימים שלפני הוסת רמות הפרוגסטרון יורדות וחומצות שומן מסוג אומגה 6, בעיקר חומצה ארכדונית, משתחררות. שחרור זה מוביל לייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים ברחם, אשר גורמים לתגובה דלקתית, התכווצויות וסימפטומים נוספים כמו בחילות, הקאות, נפיחות בבטן וכאבי ראש (2).
כדאי לדעת שכאבי וסת קשורים, בין השאר, לחסר במגנזיום. מחקרים קליניים הוכיחו כי תוסף מגנזיום מקל על כאבי וסת ואף עשוי למנוע אותם (2). מנגנוני הפעולה , המיוחסים למגנזיום בטיפּול בכאבי ווסת, כוללים פעילות נוגדת עווית שרירים, מרחיבת כלי דם, נוגדת דלקת ומפחיתה רמות פרוסטגלנדינים, במיוחד אלפא .(3)(4) PGF2
במאמר סקירה של הקוקרן, כתב עת רפואי יוקרתי, מוזכרים מחקרים שהראו כי מגנזיום עשוי להיות יעיל יותר מפלסבו בהקלה על כאבים ובירידה בצריכת תרופות נוספות (1). תוסף המגנזיום נלקח באופן יום יומי או מספר ימים/שבוע לפני הוסת או בזמן הכאב בימים הראשונים של הוסת, למשך 6 מחזרים חודשיים רציפים (1) (2) (5).
במחקר אחד תסמיני הכאב ביום הראשון של הוסת פחתו משמעותית ובהדרגתיות מהחודש הראשון לשישי (p<0.05) ומגמת ירידה דומה נצפתה בין היום השני לשלישי לוסת (5). מחקר אחר הראה כי שיעור הנשים שדיווחו על כאבים ביום הראשון של הוסת היה נמוך משמעותית בקרב הנשים שנטלו מגנזיום. בנוסף חלה ירידה משמעותית בעוצמת כאבי הבטן והגב ביום השני והשלישי לוסת בקרב נשים מקבוצת המגנזיום בהשוואה לקבוצת פלסבו (6).
מגנזיום יכול להופיע בתוספי תזונה במספר צורות, כגון מגנזיום ציטראט, מגנזיום אוקסיד ומגנזיום ביסגליצינאט. היתרון של מגנזיום ביסגליצינאט, כפי שהוכח במחקרים, הוא כושר ספיגה טוב יותר ממערכת העיכול אל הגוף, עם מינימום תופעות לוואי ידועות כמו שלשולים (7). מגנזיום ביסגליצינאט הוכיח חדירה גבוהה יותר דרך תאי המעי והרגעת התכווצויות רחם בהשוואה לצורה אחרת של מגנזיום (סוכרוסומיאלי) (8).
ביבליוגרפיה
- Proctor M, Murphy PA. Herbal and dietary therapies for primary and secondary dysmenorrhoea. Cochrane Database Syst Rev. 2001, 3, p. CD002124.
- Fabio Parazzini, Mirella Di Martino, Paolo Pellegrino. Magnesium in the gynecological practice: a literature review. Magnesium Research. 2017, Vol. 30, 1, pp. 1-7.
- B Seifert , P Wagler, S Dartsch et al. Magnesium–a new therapeutic alternative in primary dysmenorrhea. Zentralbl Gynakol. 1989, Vol. 111, 11, pp. 755-60.
- Michelle Proctor and Cynthia Farquhar. Diagnosis and management of dysmenorrhoea. BMJ. May 13, 2006, Vol. 332, 7550, pp. 1134–1138.
- L Benassi, F P Barletta, L Baroncini et al. . Effectiveness of magnesium pidolate in the prophylactic treatment of primary dysmenorrhea. Clin Exp Obstet Gynecol. . 1993, Vol. 19, 3, pp. 176-9.
- H Fontana-Klaiber and B Hogg. Therapeutic effects of magnesium in dysmenorrhea. Schweiz Rundsch Med Prax. . Apr. 17, 1990, Vol. 79, 16, pp. 491-4.
- S A Schuette, B A Lashner, M Janghorbani. Bioavailability of magnesium diglycinate vs magnesium oxide in patients with ileal resection. JPEN J Parenter Enteral Nutr. Sep-Oct 1994, Vol. 18, 5 , pp. 430-5.
- Francesca Uberti, Vera Morsanuto, Sara Ruga et al. . Study of Magnesium Formulations on Intestinal Cells to Influence Myometrium Cell Relaxation. Nutrients. Feb 22, 2020, Vol. 12, 2, p. 573.
- Chayanis Supakatisant and Vorapong Phupong. Oral magnesium for relief in pregnancy-induced leg cramps: a randomised controlled trial. Matern Child Nutr. Apr. 2015, Vol. 11, 2, pp. 139-45.
