מיליארד חיידקים פעילים לא טועים – על פרוביוטיקה, פוסטביוטיקה ומה שביניהן

בריאות מערכת העיכול היא אחד התחומים המרכזיים במחקר הרפואי והתזונתי בעשורים האחרונים. שני מושגים בולטים בהקשר זה הם פרוביוטיקה ופוסטביוטיקה. בעוד ששניהם קשורים למיקרוביום של המעי, יש ביניהם הבדלים מהותיים בתכונות, במנגנוני הפעולה וביתרונות שהם מספקים. במאמר זה נעמיק בהבדלים בין השניים, עם דגש מיוחד על היתרונות המובהקים של פרוביוטיקה ולמה כדאי לבחור בה.

מהי פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה מוגדרת כ”מיקרואורגניזמים חיים אשר, כאשר ניתנים בכמות מספקת, מעניקים יתרון בריאותי למארח” (1). החיידקים הפרוביוטיים נמצאים במזונות מותססים כמו יוגורט, קפיר וכרוב כבוש, וכן בתוספי תזונה ייעודיים. מחקרים עדכניים מאשרים את השפעתם על איזון המיקרוביום, שיפור מחסום המעי, ויסות חיסוני וייצור תרכובות מועילות כמו SCFAs, למשל (2).

כיצד פועלת פרוביוטיקה?

1. איזון מיקרוביום המעי: פרוביוטיקה מסייעת בשמירה על איזון בין חיידקים “טובים” ל”רעים” במעי, מה שמונע התפתחות של פתוגנים.
2. שיפור מחסום המעי: החיידקים הפרוביוטיים מחזקים את דופן המעי ומונעים חדירה של רעלנים וגורמי מחלה.
3. ויסות מערכת החיסון: זנים מסוימים של פרוביוטיקה משפיעים ישירות על פעילות תאי מערכת החיסון, משפרים את התגובה החיסונית ומסייעים להפחתת דלקות.
4. ייצור חומרים מועילים: חלק מהחיידקים הפרוביוטיים מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), המסייעות בשמירה על בריאות תאי המעי ובהפחתת דלקות.

יתרונות בריאותיים של פרוביוטיקה:

• שיפור במחלות מעי דלקתיות (IBD): מטא-אנליזה שבחנה טיפולי פרוביוטיקה במחלות מעי דלקתיות הראתה כי פרוביוטיקה מסוג VSL#3 משפרת משמעותית את שיעורי ההפוגה והתגובה בקוליטיס כיבית. המחקר מדגיש את הפוטנציאל הטיפולי של פרוביוטיקה ייחודית זו במצבים דלקתיים של המעי, למרות השונות המתודולוגית בין המחקרים השונים שנבדקו (3).
• הקלה בתסמונת המעי הרגיז (IBS): מטא-אנליזה שפורסמה ב-American Journal of Gastroenterology בחנה את יעילות הפרוביוטיקה בטיפול ב-IBS ומצאה שמתן פרוביוטיקה מרובת זנים מפחית באופן משמעותי כאב בטני, נפיחות, ותדירות יציאות לא תקינות בהשוואה לפלסבו. החוקרים הדגישו את הפוטנציאל של טיפול פרוביוטי כאסטרטגיה משלימה בניהול תסמיני IBS, במיוחד בקרב מטופלים שאינם מגיבים לטיפולים קונבנציונליים (4).
• שיפור בספיגת לקטוז: מחקר קליני שפורסם ב-Nutrients בדק את השפעת זני Lactobacillus על עיכול לקטוז והראה שמתן פרוביוטיקה ייעודית משפרת את פירוק הלקטוז במעי ומפחיתה תסמינים כמו נפיחות, גזים וכאבי בטן באנשים עם אי-סבילות ללקטוז. המחקר מצביע על מנגנון פעולה הקשור להגברת פעילות אנזימטית וייצוב המיקרוביום המעי (5).
• שיפור בתפקוד מערכת החיסון: מחקר מבוקר כפול-סמיות שפורסם ב-Pediatrics בחן את השפעת Lactobacillus rhamnosus GG על זיהומים נשימתיים בילדים והראה הפחתה משמעותית בתדירות ובחומרת זיהומים עונתיים. המחקר הדגים כיצד פרוביוטיקה ספציפית יכולה לחזק את תגובת מערכת החיסון הטבעית דרך הציר מעי-חיסון ולהגביר עמידות בפני פתוגנים נשימתיים (6).
• השפעה על מצב הרוח: סקירה מקיפה שפורסמה ב-Neurogastroenterology & Motility חקרה את הקשר בין המיקרוביום, ציר המעי-מוח ובריאות נפשית. הסקירה זיהתה ראיות מדעיות לכך שזני פרוביוטיקה מסוימים משפיעים על ייצור נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין ו-GABA במעי, עם השפעה פוטנציאלית על מצבי חרדה ודיכאון. החוקרים מציינים את הפוטנציאל של התערבויות פרוביוטיות כחלק מגישה כוללת לבריאות נפשית (7).

מהי פוסטביוטיקה?

פוסטביוטיקה מבוססת על רכיבים פעילים שמקורם במטבוליטים (תוצרי פירוק) של חיידקים פרוביוטיים, כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, פפטידים, ויטמינים ואנזימים. היתרונות של הפוסטביוטיקה כוללים יציבות גבוהה, חיי מדף ארוכים, קלות אחסון והעדר צורך בקירור. הפוסטביוטיקה מתאימה במיוחד לאוכלוסיות רגישות, כמו מדוכאי חיסון, בזכות היעדר חיידקים חיים.

עם זאת, לפרוביוטיקה יש יתרון משמעותי: היא מבוססת על חיידקים חיים שמסוגלים להשתלב במיקרוביום של המעי, לשקם אותו ולשמר את האיזון האקולוגי שלו לאורך זמן. מחקרים קליניים רבים תומכים ביעילות הפרוביוטיקה במגוון מצבים רפואיים, ובשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מתקדמות לשימור החיידקים החיים, להבטחת הגעתם למעי ולשמירה על פעילותם המטבולית גם בתנאים מאתגרים (8) . בזכות המחקר הרב, הניסיון הקליני והחדשנות הטכנולוגית, הפרוביוטיקה נחשבת עדיין לכלי המרכזי בשיקום וחיזוק המיקרוביום, כאשר הפוסטביוטיקה מהווה תוספת משלימה או חלופה במצבים מסוימים.

למה בכל זאת כדאי לבחור בפרוביוטיקה?

לפרוביוטיקה יש ערך מוסף ייחודי שהופך אותה לבחירה מועדפת במקרים רבים:

1. השפעה ישירה על האיזון המיקרוביאלי במעי:
   בעוד שפוסטביוטיקה מספקת את תוצרי הלוואי של פעילות החיידקים, רק פרוביוטיקה יכולה להשפיע באופן ישיר על הרכב המיקרוביום במעי. היכולת להוסיף חיידקים מועילים חיים מאפשרת לשנות את הדינמיקה בין החיידקים “הטובים” ל”רעים” ולשפר את האיזון הכללי.
2. פעולה מתמשכת:
   חיידקים פרוביוטיים ממשיכים לייצר תרכובות מועילות כמו SCFAs (חומצות שומן קצרות שרשרת) לאורך זמן כל עוד הם מתיישבים במעי. המשמעות היא שצריכת פרוביוטיקה יכולה להוביל להשפעות ארוכות טווח שאינן מוגבלות רק לרגע הצריכה.
3. גיוון בזני החיידקים:
   תוספי פרוביוטיקה כוללים לרוב שילובים של זנים שונים בעלי השפעות מגוונות – החל משיפור העיכול ועד לחיזוק מערכת החיסון. היכולת להתאים את הזנים לצרכים האישיים היא יתרון משמעותי שאין לפוסט-ביוטיקה.
4. מחקר מבוסס היטב:
   קיימים עשרות אלפי מחקרים מדעיים שמוכיחים את יעילות הפרוביוטיקה בתחומים רבים – ממחלות מעי ועד שיפור בריאות כללית. לדוגמה, מחקרים מצאו כי שימוש בפרוביוטיקה מפחית תסמינים של IBS ומשפר את איכות החיים.
5. השפעה רחבה מעבר למערכת העיכול:
   בעוד שפוסט-ביוטיקה מתמקדת בעיקר בהשפעות מקומיות על בריאות המעי, לפרוביוטיקה יש השפעות רחבות יותר – כולל השפעה חיובית על בריאות הלב (באמצעות הפחתת כולסטרול), מערכת העצבים (באמצעות ציר המעי-מוח) ואפילו מניעת זיהומים בדרכי השתן.
6. התאמה אישית:
   עם התקדמות המחקר בתחום המיקרוביום, ניתן כיום להתאים תוספי פרוביוטיקה לצרכים ספציפיים – למשל, זנים שממוקדים בטיפול באקנה, בשיפור מצב הרוח או בהגברת ספיגת ויטמינים ומינרלים מהמזון.

טכנולוגיות מתקדמות לפעילות מטבולית מוגברת – ®ProBioAct

טכנולוגיות מתקדמות כמו ®ProBioAct משחקות תפקיד קריטי בשימור היציבות והפעילות המטבולית של חיידקים פרוביוטיים. בעוד שחיידקים פרוביוטיים רגישים לתנאי סביבה כמו חומציות הקיבה, טמפרטורה ולחות, טכנולוגיות אלו מספקות פתרונות שמגבירים את שרידותם ומבטיחים את השפעתם הבריאותית.

אחד האתגרים המרכזיים של פורמולות פרוביוטיות הוא הבטחת פעילות מטבולית מיטבית של זני החיידקים המועילים, כך שימשיכו לייצר את התוצרים המיטיבים שלהם – כמו חומצות שומן קצרות שרשרת, ויטמינים וחומרים אנטי-דלקתיים – גם לאחר צריכתם. טכנולוגיית  ProBioAct®  שפותחה בשיתוף עם המרכז הרפואי של אוניברסיטת מאסטריכט, פותרת את האתגר הזה באמצעות מעטפת הגנה ייחודית המורכבת מפחמימות מורכבות, סיבים פרה-ביוטיים FOS) ואינולין) וקומפלקס מינרלים תומך. רכיבים אלו לא רק מגנים על החיידקים מפני תנאי הקיבה הקיצוניים, אלא גם מספקים להם סביבה מיטבית לפעילות מטבולית רציפה, וכך מגדילים את התועלת הבריאותית.

מה חשוב לדעת כשבוחרים פורמולת פרוביוטיקה?

בבואכם לבחור תוסף פרוביוטי איכותי, ישנם מספר גורמים חשובים שיש לקחת בחשבון:

1. פרוביוטיקה מרובת זנים: מחקרים מראים כי פורמולות המשלבות מספר זני פרוביוטיקה יוצרות אפקט סינרגטי משמעותי (9). שילוב מושכל של זנים ותתי-זנים שונים, שנחקרו והוכחו מדעית, מאפשר יצירת פורמולה מקיפה ומאוזנת. היתרון בגישה זו הוא שכל זן ותת-זן תורם את התכונות הייחודיות שלו, וביחד הם פועלים בהרמוניה לתמיכה במיקרוביום.
2. תעודת זהות מלאה של החיידקים: חשוב להבין שלכל חיידק יש “תעודת זהות” ייחודית הכוללת שלושה מרכיבים: שם הסוג למשל, Lactobacillus שם המין למשל, salivarius  וכינוי הזן הספציפי כמוW24 . זיהוי מלא זה חיוני, שכן זנים שונים של אותו מין חיידק עשויים להציג תכונות ויתרונות ייחודיים שונים לחלוטין ולפעול באזורים שונים לאורך מערכת העיכול.

כשבוחרים תוסף פרוביוטיקה, מומלץ לבחור בפורמולה המכילה מגוון זנים שנחקרו היטב, שמסופקים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות המשפרות את שרידות החיידקים, ושמציינת את זהות החיידקים באופן מפורט.

לסיכום

למרות שפוסטביוטיקה מספקת את תוצרי הפעילות המטבולית של חיידקים פרוביוטיים, לפרוביוטיקה יש ערך מוסף ייחודי שלא ניתן להתעלם ממנו. היכולת שלה להשפיע ישירות על איזון המיקרוביום במעי, לספק יתרונות ארוכי טווח ולהציע גיוון בזני החיידקים הופכת אותה לכלי רב עוצמה ופוטנציאלי בתמיכה מיטבית.

אם אתם מחפשים פתרון הוליסטי לשיפור בריאות מערכת העיכול והגוף כולו – הבחירה בפרוביוטיקה היא הבחירה הטבעית והמומלצת ביותר. חשוב לבחור פורמולה איכותית המשלבת ידע מדעי, טכנולוגיות מתקדמות וזנים מגוונים המתאימים לצרכים האישיים שלכם.

מקורות:

1. WHO/FAO (2002). Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food.
2. Hill C, et al. (2014). Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 11(8):506-14.
3. Naidoo K, et al. (2019). Cochrane Database Syst Rev. 2019(7):CD006573.
4. Ford AC, et al. (2020). Am J Gastroenterol. 115(9):1445-1456.
5. Savaiano DA, et al. (2017). Nutrients. 9(11):1181.
6. Hojsak I, et al. (2018). Pediatrics. 141(4):e20170235.
7. Cryan JF, et al. (2022). Neurogastroenterol Motil. 34(1):e14251.
8. MedComm (2020). 2023 Nov 4;4(6). doi:10.1002/mco2.420
9. Chapman CMC, et al. (2011). Eur J Nutr. 50(1):1-17.