פרוביוטיקה – חיידקים טובים למען החיים
פרוביוטיקה הינו מונח שמקורו ביוונית ופירושו “למען החיים”. כיום משתמשים במונח זה לתיאור קבוצות של חיידקים ידידותיים החיוניים לשמירה על האיזון המיקרוביאלי במערכת העיכול (כלומר מניעת ההתרבות והשגשוג של חיידקים מזהמים במעי). החיידקים הטובים יוצרים מושבות במעי הגס ומספרם מגיע למאות מיליארדים.
האדם והחיידקים הפרוביוטיים נמצאים במערכת יחסים סימביוטית: החיידקים ניזונים משאריות המזון ומסביבת המחייה שאותה מספק האדם, ובתמורה החיידקים מספקים לאדם יתרונות בריאותיים שבלעדיהם לא יוכל להתקיים, כגון תמיכה בתהליך המטבוליזם (פירוק ועיכול המזון), ייצור של ויטמינים (כגון ויטמין K2 ופולאט), ייצור חומצות שומן חיוניות, סיוע בספיגת מינרלים (מגנזיום, ברזל, סידן) תמיכה במערכת החיסון שבמעי, וכמובן הגנה מפני חיידקים, פטריות ווירוסים מזיקים במעיים, שכאשר הם מתרבים הם יכולים להשפיע לרעה על גופינו, להחליש את מערכת החיסון, לגרום לבעיות עיכול ולהתפרצות של זיהומים שונים. כיום יש מדע שלם שמתפתח סביב חקר החיידקים הידידותיים והשפעתם על התפתחות מחלות שונות.
פרביוטיקה לנשים
גוף האישה מכיל יותר מ-75 טריליון חיידקים שונים – שמהווים כ- 1.5 ק”ג ממשקל הגוף של האישה לערך. רוב החיידקים הללו נמצאים במערכת העיכול, וחוסר איזון של חיידקים אלה עלול לגרום לבעיות במערכת העיכול, מזיהומים בנרתיק ועוד.
סקר מקיף שנעשה בשנת 1996 גילה כי 85 אחוזים מכל הנשים בגיל העשרה ומעלה סבלו לפחות פעם אחת בחייהן מגרד ו/או פטרייה בנרתיק. רוב הנשים הללו ימשיכו לסבול מזיהומים בנרתיק לעוד שנים קדימה. למרות שיש היום המון תרופות במרשם או לא במרשם, ומגוון תכשירים הנמכרים ברשתות הפארם לטיפול בדלקת בנרתיק, רבים מהם מספקים הקלה סימפטומטית ולא מטפלים בגורם הבעיה.
דלקת נרתיקית יכולה להיגרם ממספר גורמים: עקב זיהום מקומי (חיידקי, פטרייתי), בעקבות שינויים הורמונליים, עקב שימוש באנטיביוטיקה, בתקופות חיים שונות כגון בגיל מעבר וגם בתקופת ההיריון, בגלל שימוש מוגזם בסבון, תרסיסי דיאודורנט או לחילופין בגלל היגיינה לקויה באזור הנרתיק.
שימוש באנטיביוטיקה הוא “החשוד העיקרי” בדלקת נרתיק אצל נשים לא הרות מתחת לגיל 45, מפני שאנטיביוטיקה אמנם מחסלת את החיידקים הרעים במצבי זיהום, אך גם את אוכלוסיית החיידקים הטובים שנמצאים ברירית הנרתיק ושומרים על תנאים מאוזנים ומגנים מפני התפתחות דלקות.
לכן נטילת פרוביוטיקה במהלך טיפול אנטיביוטי או לאחריו, תעזור למנוע אי נוחות במערכת העיכול, תשקם את פלורת המעיים שניזוקה ותימנע שלשולים והתפתחות זיהומים.
איזון מיקרוביאלי לתמיכה בבריאות הכללית
פלורת מעיים תקינה הכרחית לעיכול ולספיגה יעילים של רכיבי המזון. החיידקים הפרוביוטיים ניזונים ופועלים כמעט על כל רכיב המגיע לקצה המעי הדק ולמעי הגס, החל משאריות מזון וכלה ברכיבים שאינם מעוכלים במלואם באמצעות אנזימי מערכת העיכול, כמו סיבים, תאית, המיצלולוז ופקטין. כאמור, החיידקים הפרוביוטיים מסנתזים ויטמינים חיוניים מקבוצת B ו-K ומייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת המסייעות בתנועתיות המעי, משמשות כמקור אנרגיה לתאי אפיתל של המעי הגס וממלאות תפקיד חשוב בהתפתחותם של תאים אלו.
לחיידקי המעי פעילות אנזימטית והם מסייעים בפירוק רכיבי תזונה שונים, ניטרטים (הניטרטים הינם חומרים המוספים למזון כחומר משמר ומשמשים גם לדישון, תרכובות אלה עלולות להפוך במערכת העיכול לחומרים חנקניים אחרים, המכונים ניטרוזאמינים שהם בעלי פוטנציאל מסרטן), ממתיקים מסוג ציקלאמט, מלחי מרה ועוד.
- החיידקים הפרוביוטיים מונעים שגשוג של חיידקים גורמי מחלות (חיידקים פתוגניים), פטריות ושמרים. הם עושים זאת ע”י תחרות על רכיבי תזונה, על ידי ייצור חומרים בעלי אופי אנטיביוטי שהורגים חיידקים פתוגניים, והם גם מייצרים שכבת הגנה על דופן המעי הניקראת ביופילם (Biofilm) המונעת חדירה של חיידקים פתוגניים ובכך היא מגינה מני זיהומים במערכת העיכול.
- לחיידקים הפרוביוטיים יכולת להשפיע על רמת חומציות המעיים ע”י שחרור חומצה לקטית ולהביא אותה לרמה הנמוכה מ 4.5, המונעת מחיידקים פתוגניים לשגשג ומאפשרת תפקוד יעיל יותר של תאי מערכת החיסון.
פרוביוטיקה לילדים
תוספי פרוביוטיקה רלוונטיים לילדים בדיוק מאותה סיבה שהם רלוונטיים למבוגרים: הם מסייעים לשיפור העיכול וספיגת המינרלים, אך מעבר לזה, הם יכולים לסייע במצבים של שלשולים או עצירות, ואף בעיות עור כמו אקזמה ופריחות עור מחיתולים, אלרגיות, ריח רע מהפה ועוד. תחום הטיפול בסוכרת, בהפרעות קשב ובאוטיזם באמצעות השפעה על מערכת החיידקים הידידותיים במעי הוא תחום נחקר בפני עצמו.
מזון טבעי להזנת החיידקים הפרוביוטיים
כיום ישנן הרבה סיבות לכלול מזונות פרוביוטיים בתזונה באופן קבוע. חומרים שונים הנמצאים במים ובמזון, שמיועדים להריגת חיידקים, עלולים להשפיע באופן ישיר על אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים. מים עם כלור, תהליכי פסטור ושימוש באנטיביוטיקה במשק החי, יכולים להשמיד את כל סוגי החיידקים – גם הידידותיים. גם חלק משיטות הגידול והעיבוד של מזון יכולות להשפיע לרעה על אוכלוסיית החיידקים הטובים. השימוש הנפוץ בחומרי הדברה, בקוטלי עשבים ובדשנים שינתה את האקולוגיה של הקרקע, וגם הסלטים, הפירות והירקות שלנו ששימשו בעבר להזנת החיידקים “הטובים” עשויים להכיל רכיבים שפוגעים בהם וגורמים להכחדתם.
הרגלי תזונה לקויה ואכילת מזונות שאינם מעודדים את בריאות המעי. קפה, משקאות מוגזים, עוגות, עוגיות, לחמים, מוצרי קונדיטוריה, מזון מטוגן ומזונות מעובדי יתר על המידה, אינם נחשבים למזונות ידידותיים לחיידקי המעיים ויתרה מכך, הם אף מעודדים את התרבות הבקטריות ה”שליליות” במעיים על חשבון “הטובות” ולגרום לבעיות עיכול, להיווצרות גזים, לשלשולים, לעצירות ובכך עלולים להוביל לזיהומים במערכת העיכול כשהאיזון במערכת העיכול מופר.
בנוסף, מחקרים הראו שככל שאנו מתבגרים אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים שלנו נוטה להצטמצם.
כיצד לטפח את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים ולמנוע התפתחות של חיידקים רעים?
- להימנע ככל שניתן ממזונות מעובדים המכילים סוכרים מזוקקים וממשקאות ממותקים המכילים כמויות גבוהות של סוכר
- להוסיף לתזונה פירות, ירקות ומזונות עתירי סיבים תזונתיים וגם מזונות מותססים (ירקות כבושים, טופו, טמפה ועוד) המספקים מצע של מזון הנחוץ להתפתחות של החיידקים הפרוביוטיים
- אכילת מזון אורגני שאינו מרוסס בקוטלי מזיקים
- לקיחת תוסף פרוביוטיקה על בסיס יומיומי. וודאו כי אתם רוכשים פרוביוטיקה של חברה אמינה וזכרו שלא כל תוספי הפרוביוטיקה זהים. ההוכחות המצטברות מראות כי יש להתאים את סוג הפרוביוטיקה למצב הבריאותי הספציפי, לכן חפשו חברה אשר נותנת אפיון מלא לזני החיידקים הנמצאים בפורמולה כדי לדעת בדיוק מהן ההשפעות המיטיבות להן ניתן לצפות מהמוצר.
- חפשו מוצר שיש לו עמידות לחומציות הקיבה – חומציות הקיבה מהווה חלק ממערכת החיסון הטבעית שלנו ונועדה להרוג חיידקים פתוגניים שנכנסים דרך מערכת העיכול. חפשו מוצר שיהיה עמיד לחומציות הקיבה על מנת שתרביות החיידקים הטובים יוכלו לעבור בבטחה את חומציות הקיבה וכך להגיע למעי הגס, להתיישב ולשגשג בו. באופן כללי עדיף לצרוך את תוספי הפרוביוטיקה כ 15 – 20 דקות לפני האוכל על קיבה ריקה במצב זה ה PH בקיבה קרוב יותר לניטרלי ויאפשר קליטה טובה יותר של מושבות החיידקים.
- וודאו כי המוצר מובל ונישמר בקירור – זנים רבים של פרוביוטיקה רגישים מאוד לחום ומתחילים למות כאשר אינם נשמרים בקירור, לכן חפשו מוצר שהחל מרגע האריזה שלו ודרך האחסנה וההובלה נימצא בקירור מתמיד.
- התחייבות לספק את כמות החיידקים בכל כמוסה עד לתאריך התפוגה– חברות מסוימות מציינות את כמות החיידקים בתרבית ברגע הייצור, אולם כמות זו הולכת ופוחתת עם הזמן כתוצאה מתנאי מזג אויר, וטמפרטורה בעת האחסון והובלה. חפשו מוצר שמבטיח לספק את הכמות הרשומה של תרביות חיידקים חיים עד לתאריך התפוגה של המוצר חברות כאלה בד”כ מוסיפות עוד כמות נכבדת של תרביות לכל כמוסה כך שעד ליום התפוגה של המוצר תוכלו להיות בטוחים שאתם מקבלים בדיוק את הכמות המוצהרת.
- נסו למצוא מוצר אשר נקי מאלרגנים ומחומרים מהונדסים גנטית כגון: גלוטן, מוצרי חלב, סויה תירס וכו’.