על חשיבות המינרלים לאדם איזה מבין המינרלים שבטבע חיוניים עבור גוף האדם ומהו תפקידם בתהליכים הפיזיולוגיים? על כך ועוד במאמר שלפניכם
מינרלים הם יסודות שיצורים חיים זקוקים להם לפעילות פיזיולוגית תקינה של גופם, והם נצרכים בתזונה. כמות המינרלים בגופינו מהווה אומנם רק כ-4% ממשקל גופינו אך תפקודיהם רבים ומורכבים והשפעתם על פעילות הגוף הינה מכרעת, ובלעדי חלק מהם לא יתכנו חיים כלל. המינרלים במזון אותו אנו צורכים מצויים בקרקע, בים ובמקורות המים לשתייה ולצרכי גידול המזון מהחי ומהצומח. המינרלים בגוף מזרזים תהליכים ביולוגיים וביוכימיים חיוניים, משתתפים ביצירת הדם ובניית העצמות, מסייעים ביצירת ובהעברת גירויים עצביים וכן בשמירה על מאזן החומציות, האלקטרוליטים (המלחים) והנוזלים בגוף. כמות המינרלים בגוף מושפעת מהכמות במזון (שקשורה לריכוזם במים ובקרקע), אך גם מרמת ספיגתם בגוף דרך מערכת העיכול, כאשר ישנם רכיבי תזונה שעלולים לעכב את ספיגתם (סיבים תזונתיים למשל).
קבוצות מינרלים
קיימות שתי קבוצות מינרלים, הגדולה שבהן נקראת מאקרו-מינרלים, אשר כוללת בין היתר, סידן, זרחן, אשלגן, מגנזיום וגופרית. מאקרו-מינרלים הם יסודות שקיימים בכל היצורים החיים ובדרך כלל יש להם תפקידים מבניים בגוף (כלומר בבניית הרקמות השונות). קבוצת המינרלים השנייה היא המיקרו-מינרלים (יסודות קורט) הכוללת בין היתר ברזל, אבץ, נחושת, ופלואור. קיימים אף מיקרו מינרלים ייחודיים שתפקודם הביולוגי המלא טרם הוברר דיו. מינרלים אנאורגניים עלולים לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול וספיגתם אינה מיטבית. לעומתם, מינרלים אורגניים, כלומר אילו הקשורים (בקלאציה) לתרכובות אורגניות, כגון מגנזיום וחומצת האמינו גליצין, נספגים היטב וללא תופעות לוואי.
מאקרו-מינרלים
זהו מינרל המהווה כמחצית מכמות המינרלים בגוף האדם (כ-2%), המצוי בין היתר בירקות ירוקים (ברוקולי למשל) ובעיקר בעלים כהים כגון תרד ומנגולד קייל, וכן בטחינה, שקדים, סויה, חיטה מלאה, מוצרי חלב ועוד. הסידן נאגר בעצמות, בשיניים וקיים גם בציפורניים ובמבנים ביולוגיים נוספים. הוא מהווה מרכיב חשוב באיתות בין-תאים, והוא משתתף בפעולת השרירים (אחראי על כיווץ תקין). יש לו חשיבות רבה בגוף, בפרט בתקופות של גדילה.
לקריאה נרחבת על סידן
זהו מינרל חיוני לתפקודם של תאי הגוף ולפעילות תקינה של מערכות גוף רבות, ביניהם מערכת הלב וכלי הדם,מערכת העצבים, מערכת החיסון וכן מערכת השלד-שריר. הוא אף מסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ובשמירה על לחץ דם תקין. חוסר במגנזיום בגוף עשוי לגרום להפרעות קצב לב ואף לתמותה.
מגנזיום מצוי באגוזים, בקטניות, בירקות ירוקים ועליים, בבננות, בתמרים, בחלב, בבשר, בביצים בקקאו בדגנים מלאים, ועוד.
לקריאה נרחבת על מגנזיום
אשלגן (K)
אחד המינרלים החשובים ביותר בגוף בעל תפקיד מרכזי במערכת העצבים בה הוא משמש ליצירת פולסים עצביים בתאי העצב (נוירונים) ומשום כך הוא חיוני לשמירה על תפקוד תקין של הלב ושמירה על לחץ דם תקין. הוא אף משתתף בתהליך חילוף החומרים בתאים ומשמש כקו-פקטור של אנזימים שונים וחשוב לפעולתם הסדירה של תאי השריר. בנוסף, אשלגן נקשר בגוף לסידן וכפועל יוצא מונע בריחת סידן מהרקמות. אולם סוכרים בתזונה ידועים כמפרקי אשלגן ולכן גורמים בעקיפין לבריחת סידן ולדלדול עצם. מחסור באשלגן (היפוקלמיה) עשוי להיות קטלני ויתבטא בהפרעות בקצב לב עד לנזק בלתי הפיך לשריר הלב.
גופרית (S)
נקראת גם סולפור – זהו מינרל חיוני עבור כל היצורים החיים. הוא שכיח בגוף ומשמש כחלק מחלבוני מבנה ומאנזימים שונים , כגון בשיער, בציפורניים, בסחוס, בשרירים, בעור, בנוגדנים ובעוד רקמות, וכן הוא מצוי בחומצות האמינו ציסטאין ומתיונין. מחסור של גופרית עשוי לגרום לדלדול קולגן ורקמות של סחוסים, רצועות וגידים. גופרית מצויה בבשר בקר, באגוזים, בביצים, בקיטניות, בשום, בבצל, במיני כרובים, באספרגוס, בנבט חיטה ועוד.
כלור (Cl)
מרביתו נמצאת בגוף בנוזל החוץ תאי, ובחלקו הוא נמצא בנוזל התוך-תאי, בפלזמת הדם, בנוזל שמחוץ לכלי הדם, רקמת החיבור ובעצמות. בקיבה הוא נחוץ ליצירת חומצה (חומצה הידרו-כלורית) המורכבת מכלור ומימן, לה תפקיד עיכולי וגם הגנתי – מפני פלישת מזהמים לגוף דרך מערכת העיכול. הכלור נמצא באופן טבעי במלח בישול וזה מקורו התזונתי העיקרי.
מיקרו מינרלים
ברזל (Fe)
מינרל בעל תפקיד קריטי בגוף, החיוני ליצירת חלבון ההמוגלובין שנושא חמצן בדם לתאי הגוף והמוח, וליצירת מיוגלובין שנושא חמצן אל השרירים – שם נדרש החמצן לחילוף החומרים ולתהליכי הפקת האנרגיה התאית. מחסור בברזל עלול לגרום לאנמיה – ירידה בכמות ההמוגלובין או ירידה בתאי הדם האדומים. בגוף יש 4-5 גרם של ברזל. רובו נמצא בהמוגלובין, וחלקו נמצא במיוגלובין, ובחלבוני הטרנספרין, הפריטין וההמוסידרין, וכן בכבד, בטחול ובמח העצם. ברזל מצוי בבשר, בדגים, בטחינה, בירקות ירוקים, בדגנים מלאים, בסויה ובקטניות, בפירות יבשים, בשמרי בירה ועוד.
לקריאה נרחבת על ברזל
חיוני לחלוקת תאים והתחדשות רקמות ומשתתף בתהליכי גדילה והתפתחות, ריפוי פצעים, ייצור והפרשת הורמונים (כגון אינסולין), ייצור תאי זרע וביציות ולפעילות חיסונית תקינה. הוא משתתף בהפעלתם של כ- 300 אנזימים המשתתפים בתהליכים ביולוגיים בגוף הוא מצוי בקטניות, נבט חיטה, אגוזים וזרעים, שקדים, ביצים, חלב, בשרים ודגים.
מחסור באבץ עשוי להתבטא בריפוי איטי של פצעים, בפגיעה בתגובה החיסונית של הגוף, בנשירת שיער, פגיעה בספיגה במעי, בפריחות עוריות, בהפרעות בפוריות, עיכוב בגדילה ואף בפגיעה בחוש הטעם והריח,.
לקריאה נרחבת על אבץ
נחושת (Cu)
משתתפת בתהליכים ביולוגיים רבים, מהווה רכיב בחלבונים מסוימים המשמשים כאנזימים וגם מהווה קו-פקטור לפעילותם של אנזימים רבים, מתווכים עצביים ונוגדי חמצון חשובים. היא חשובה לתפקוד חיסוני תקין ותהליכי יצירת אנרגיה תוך תאית, לספיגת והטמעת ברזל ועוד. מחסור בנחושת הוא נדיר אך עלול להופיע בפגים או באנשים הנמצאים בתת-תזונה ועשוי לגרום לירידה בכדוריות הדם הלבנות, לאנמיה, לשינויים בעצמות ובמקרים קשים לאוסטיאופורוזיס. בפגים יכולה להופיע אנמיה משנית למחסור בנחושת וברזל. נחושת מצויה באגוזים, בקקאו, בכבד, בשמן ובתירס
פלואור (F)
הפלואור חשוב לעצמות ולחיזוק שכבת האמייל המצפה את השיניים וגורם לה להיות עמידה בפני רמת חומציות גבוהה ובפני חיידקים מחוללי עששת. הוא מצוי במי השתייה, בדגים ובאצות.
