ויטמין B12 – שאלות נפוצות
ש: האם יש קשר בין B12 לבין נדודי שינה?
ת: ויטמין B12 משפיע על שני רכיבים עיקריים הקשורים לשינה: המתווך העצבי סרוטונין והורמון המלטונין שמופק ממנו (המכונה גם הורמון החושך או הורמון השינה). במשך היום, הסרוטונין (בין היתר) מגביר את העירנות ויכולת ההתמקדות בביצוע משימות. בלילה, הסרוטונין מומר למלטונין אשר לו יש השפעה משרת שינה. לקראת בוקר, מופסק ייצור המלטונין וכמות הסרוטונין הולכת וגדלה – וחוזר חלילה.
ואיך כל זה מתקשר לויטמין B12 ולנדודי שינה?
התשובה היא כי B12 הביולוגי – מסוג מתילקובלמין – הוא מולקולה שמכילה רכיב טבעי הנקרא ‘קבוצת מתיל’. בשעת לילה, הוא תורם את קבוצת המתיל שלו לסרוטונין – ובכך גורם להפיכתו להורמון מלטונין. צריכת תוסף B12 נחקרה במחקרים קליניים בהקשר של נדודי שינה, ונמצא שצריכתו משפרת את השינה אצל אנשים הסובלים מנדודי שינה כרוניים. אך לא זו בלבד, אלא שנמצא כי נטילת תוסף B12 תורמת לשינה איכותית יותר גם אצל אנשים שרמות ה- B12 שלהם תקינות.
בגיל המבוגר פוחתת יכולת הספיגה של B12 מהמזון ובמקביל יורדת גם רמת המלטונין – ונדודי שינה הם ביטוי נפוץ לכך. מלטונין מסייע ולהאריך את זמן השינה ואיכות השינה. במקרה זה, נטילת B12 מתיל-קובלאמין עשויה לסייע לשפר סימפטומים של עייפות, וכן לתרום לשיפור מצב הרוח והזיכרון.
בארצות הברית קיימת המלצה רפואית לצרוך ויטמין B12 באופן קבע כתוסף,החל מגיל 50+.
ש: האם רק צמחונים וטבעונים סובלים ממחסור בויטמין B12?
ת: לא. בעבר נטו לחשוב שרק צמחונות/טבעונות מלוות בחוסרים של B12. כיום כבר יודעים מעל כל צל של ספק שמחסור זה עשוי להופיע לא רק אצל אוכלוסיות אלו, אלא גם בקרב אוכלי בשר, בעיקר בשל בעיות ספיגה, נטילת תרופות נפוצות מסוגים שונים או בשל מחלות ומצבים בריאותיים שונים, כגון דלקות במערכת העיכול.
ש: האם יש קשר בין בעיות ספיגה במערכת העיכול לבין רמות B12?
ת: בהחלט. על פי הערכות שונות, קרוב ל-90% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלת בשלב כזה או אחר ממחסור בויטמין B12 ברמות חומרה משתנות, בין היתר בקרב רבים שסובלים ממחסור ב- ‘גורם הפנימי’ – חלבון המצוי בקיבה שבלעדיו לא ניתן לספוג את הויטמין. גם רמה נמוכה של חומצת הקיבה (היפוכלורדיה) גורמת לתת-ספיגה של הויטמין. היפוכלורדיה יכולה להיווצר על רקע גנטי, אך גם כתוצאה מנוכחות של חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה וכתוצאה מנטילת תרופות סותרות חומצה כגון לוסק/אומפרדקס. לכך מצטרפת אוכלוסיית הלוקים במחלות מעיים (כגון קרוהן וצליאק) אצלם נפגעת ספיגת הויטמין באתרי הספיגה במעיים. ולבסוף נציין שוב, כי עם הגיל לרוב מתרחשת ירידה טבעית ביכולת הגוף לספוג ויטמין B12.
כאשר רמות ה-B12 נמוכות, עלולים להתפתח סימפטומים הקשורים לאנרגיה נמוכה, עייפות נפשית, שינויים במצב הרוח, קשיי שינה ואפילו בעיות בעיכול. ככול שמתבגרים, מערכת העיכול עובדת פחות ביעילות. הציפוי הפנימי של הקיבה מאבד מיכולתו לייצר חומצה הידרוכלורית שקשורה לספיגת ויטמין B12 מהמזון. שימוש בתרופות מסוימות או בסותרי חומצה מוריד את הפרשת חומצת הקיבה ומפחית את היכולת לספוג ויטמין B12.
זיהום של חיידק הליקובקטר – חיידק אשר גורם להתפתחות של כיב קיבה. הוא גורם לירידה בחומציות הקיבה ובכך יכול גם לגרום לבעיה בספיגה ולחוסר בויטמין B12.
